קלאסי - וריאציות רוקוקו בקאמרית הישראלית

ניר קברטי ינצח על קונצרט הקאמרית הכולל יצירות מאת היידן, צ'ייקובסקי, ברבר ושרון פרבר

מוזיאון תל אביב מארח את הקונצרט וריאציות רוקוקו של התזמורת הקאמרית הישראלית. על הקונצרט ינצח ניר קברטי, צ'לו - הלל צרי.

בתוכנית: שרון פרבר - "אבנים שקופות", צ'ייקובסקי - אנדנטה קנטבילה לצ'לו וכלי קשת, וריאציות רוקוקו לצ'לו ותזמורת, ברבר - אדג'יו לכלי קשת, היידן - סימפוניה מס' 101 ברה מז'ור, "השעון".

ניר קברטי

המנצח הישראלי ניר קברטי, מנהלה המוזיקלי והאמנותי של התזמורת הסימפונית של סנטה ברברה בקליפורניה, זוכה בשנים האחרונות למוניטין בינלאומיים רב הן בתחום הסימפוני והן בתחום האופרה.

לצד לימודי פסנתר באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל-אביב אצל מרים בוסקוביץ' ופנינה זלצמן, למד קברטי ניצוח באופן פרטי אצל המלחין והמנצח נועם שריף, ולאחר מכן השלים תואר שני בניצוח באוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הביצוע בווינה.

עם סיום לימודיו עבד כפסנתרן וכמנצח במקהלת האופרה הממלכתית של וינה, וב-2000 התמנה לתפקיד עוזר המנהל המוזיקלי בתיאטרון המלכותי של ספרד במדריד, והחל בשיתוף פעולה הדוק עם בית האופרה של פירנצה – מאג'ו מוסיקלה פיורנטינו – שם כיהן בתפקיד מנצח הבית ועוזרו האישי של המנהל המוזיקלי זובין מהטה. בשנים 2008-2002 כיהן כמנהלה המוסיקלי של תזמורת סימפונט רעננה.

כמנצח אורח הופיע עם תזמורות רבות, בהן: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת הקפיטול של טולוז, התזמורות הפילהרמוניות של טוקיו, בואנוס איירס, האיים הקנארים, זגרב, בלגראד,רוצ'סטר, התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, התזמורות הסימפוניות של מילאנו, מדריד, סיביליה, בוכום, אוסטריה התחתונה, ראשון לציון, חיפה, תזמורת בית האופרה של ג'נובה, בארי, נפולי, התזמורת הקאמרית של וינה, לוזאן, טולוז, פריבורג, התזמורת הקאמרית הקיבוצית ואחרות.

בתחום האופראי ניצח ניר קברטי על הפקות בבית האופרה של פירנצה ("החטיפה מההרמון"/ מוצרט, "מקבת" ו"הטרובדור"/ורדי, "ג'אני סקיקי"/פוצ'יני, "המסע לריימס"/רוסיני), בית האופרה של מדריד ("סינדרלה"/רוסיני, "הוולקיריה"/וגנר), האופרה הישראלית החדשה ("פידליו"/בטהובן, "מאנון לסקו"/פוצ'יני), התיאטרון הלאומי החדש של טוקיו ("הספר מסבילייה"/רוסיני), ובית האופרה של לוזאן ("כובע הקש מפירנצה"/נינו רוטה, "העטלף"/יוהאן שטראוס, "פלסטף"/ורדי).

כמו כן ניצח על האופרה "יומנה של אנה פרנק" מאת ג. פריד, עם הסולנית הישראלית ענת אפרתי בפסטיבל ברגנץ, אוסטריה, וכן באקספו 2000 בהאנובר, גרמניה, (הפקה של בית האופרה הממלכתי של וינה), והוביל את בית האופרה סן קרלו שבנפולי לסיור ראשון ביפן ("הטרובדור").

הופעתו הראשונה בתיאטרון לה-סקאלה במילנו, בהפקת הבלט "מפצח האגוזים" מאת צ'ייקובסקי בעונת 2005 2004, זכתה לשבחים רבים. הוא ניצח שם בשנית, על "חלום ליל קיץ" מאת מנדלסון (הופעה שהוקלטה ויצאה לאור בתקליטור מסחרי).

ניר קברטי זכה במקום הראשון בתחרות הניצוח פורום לאמן הצעיר, בווינה, הגיע לגמר בתחרות הבינלאומית למנצחי תזמורות בדואה, צרפת, וכמו כן זכה במלגות ניצוח מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל.
יצירות התכנית:

שרון פרבר - "אבנים שקופות"

שרון פרבר, מלחינה עטורת פרסים, החלה בלימודי הפסנתר אצל המורה והמלחינה שרה פייגין, והמשיכה ללמוד בבית הספר התיכון "תלמה ילין". בוגרת הקולג' היוקרתי Berklee College of Music, אשר בבוסטון, היא מתגוררת כיום בלוס אנג'לס וכותבת לסרטים, לטלוויזיה ולקונצרטים של מוזיקה קלאסית.

בתחום הסרטים עבדה פרבר עם חברות הפקה גדולות כ-NBC, Warner Brothers, ,SBC ,CBS ו- Showtime. היא הלחינה מוזיקה לסרטים רבים בהם: "כשניטשה בכה", "בכיתה משלו" ו"מפריח היונים".

שרון-פרבר-יחצ.jpg

    שרון פרבר (צילום: יח"צ)

בשנת 2014 פרבר מיועדת להלחין מוזיקה לסרטים "עיניי בודהה" ו-"Body and Soul", וכן לכתוב מוזיקה לסדרה בת שבעה סרטים עבור חברת ההפקה Ancient Entertainment.

במקביל לעבודתה בתעשיית הסרטים ההוליוודית המשיכה פרבר לפתח את אהבתה הגדולה להלחנה בתחום המוזיקה הקלאסית. היא כתבה יצירות רבות להרכבים שונים, תזמורות ומקהלות, שמבוצעות תדיר ברחבי העולם.

יצירתה האחרונה, קונצ'רטו לצ'לו, שהוזמנה על ידי התזמורת הפילהרמונית של גלנדל בקליפורניה תבוצע בהופעת בכורה ב-5 בינואר 2014.

המלחינה מספרת על יצירתה: "היצירה "אבנים שקופות" הוזמנה במקור על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית, ולכבוד לי שהמנהל המוזיקלי, יואב תלמי, והמנצח ניר קברטי בחרו לבצעה שוב.

"כאשר נתבקשתי להתייחס ביצירה למלאת ארבעים שנה לשחרור ירושלים, עלו במחשבתי אבני ירושלים – סלעים מוצקים ואיתנים, אבל ייחודיים. הם צופים בהיסטוריה החולפת על פניהם עם הזמן, אך אבנים עשויות להיות גם שקופות כיהלומים, כך שההיסטוריה והזמן עוברים דרכן.

"היצירה מחולקת לשלושה חלקים בעלי משמעות כפולה. בפתיחת היצירה זורחת השמש, המייצגת את ראשית הזמן וגם את תחילת היווצרותה של ישראל. הרעיון הלז מגולם במוטיבים קצרים, המייצגים בניה משותפת. ההתקדמות איטית, תוך כדי נסיגות רבות, ולעיתים עם עצירות לחשבון נפש.

"הפרק השני מתרחש בתווך הזמן שבין הצהריים והערב. זהו ההווה, מרכז היום, העייף ממאבק והמשתקף במלודיה המרכזית, הנשמעת כזעקת אם על בניה ההולכים למלחמה. המוזיקה מתארת את שדה המערכה הקשה, כשהקרנות מובילות בקרשנדו לעבר השיא המוזיקלי. לבסוף המלחמה שוככת, ומגיע השקט הכבד עם סולו בקרן אנגלית, המייצגת את שדה הקרב הנטוש שלאחר תום הקרבות.

"הפרק השלישי אופטימי יותר ורוחש תקווה לעתיד. השמש שוקעת, אך תזרח שוב מחר, כיוון שאחרי הכל זהו מעגל החיים. היצירה "אבנים שקופות" תוזמרה על ידי המלחינה לתזמורת סימפונית, ובוצעה בלוס אנג'לס תחת שרביטם של המנצחים פרנק פטה ודיויד קמפבל."

צ'ייקובסקי - אנדאנטה קנטאבילה

האנדאנטה קנטאבילה לצ'לו ולכלי קשת, אופוס 11 נפתח בנעימה עממית יפהפייה, הנושאת אופי לירי אפוף במלנכוליה מעודנת, אותה צ'ייקובסקי שמע מפי נגר אצל אחותו ובעלה בְּקַמֶנְקָה, שבאוקראינה בתחילת 1869. השיר, "סִידל ואניה", פותח במשפט: "וניה ישב על ספה ועישן מקטרת טבק."

הנושא השני, מקורי של המלחין, מספק ניגוד קורן, מהורהר ושמימי למנכוליה של קודמו. הוא מנוגן בכינור על רקע של ליווי בפריטה (פיציקאטו). יש אומרים שבשנות השלושים של המאה הקודמת היה זה הראשון מתוך נעימותיו של צ'ייקובסקי אשר הותאמו להן מילים.

צ'ייקובסקי - וריאציות רוֹקוקו

וריאציות על נושא רוֹקוֹקוֹ לצ'לו ולתזמורת, אופוס 33 - צ'ייקובסקי כתב שבע וריאציות, שלכל אחת מהן קסם מייחד העטוף תזמור שקוף ומעודן. כמו מרבית המלחינים, מקפיד גם צ'ייקובסקי להביא וריאציה מינורית (השישית). כאן משתקף היטב אופיו המינורי של הנושא בליריות שבנגינת הצ'לו, כשכלי הקשת פורטים והחליל והקלרנית מוסיפים עיטורים תוך ריצות צליליות קצרות.

הווריאציה האחרונה מהווה מעין סיכום המקיף פיתוח מרתק של נושא הרוקוקו כשהתזמור המבריק מביא למיזוג ולקשר מעניין בין הנושא לקטע הביניים שהפריד בין הוריאציות השונות. בקודה הנוצצת מנוצל מלוא היקף צליליו של הצ'לו ובה נתבע הצ'לן להפגין את מלוא כושרו הוירטואוזי. כאשר ליסט האזין, בשנת 1879, לנגינת הוריאציות על ידי פיצנהאגן קרא בהתפעלות: "אכן לזה נקרא מוזיקה!".

סמואל ברבר - אדאג'ו לכלי קשת

על האדאג'ו שלו סיפר ברבר: "יצירה זו נגזרה מתוך רביעייה לכלי קשת, שבוצעה לראשונה על-ידי רביעיית "פרו אַרטה" ברומא, בשנת 1936. לאחר מכן תוזמרה היצירה להרכב תזמורתי מלא. היצירה מושתתת כולה על פוּגֶה אחת, המנוגנת תחילה בקבוצת הכינור הראשון ולאחר מכן על ידי הויולות בחיקוי קנוני מורחב. מאוחר יותר עובר הנושא לידי קבוצת הצ'לי ובהדרגה נישא לצלילים הגבוהים של כלי הקשת. לאחר אתנחתא, חוזרים הכינורות והויולות על הנושא באוקטאבות שונות לקראת הסיום החרישי."

היידן - סימפוניה מס' 101 ברה מז'ור

ביצוע הבכורה של הסימפוניה מס' 101 התקיים במאי 1795, כשאת הפרקים האיטי והמנואט, דרש הקהל הנלהב מן התזמורת לנגן בשנית. האדאג'ו הפותח בסולם מינורי, קודר ומתוח באופיו והרמזים על נושאי הפרק גופא לוטים בערפל. כשהפרסטו מגיע בסופו של דבר, מביא עמו הנושא הראשון משב רוח בסולם מז'ורי.

הנושא השני קצר למדי והיידן מנצל את שני הנושאים בחטיבת הפיתוח. הפרק השני נפתח במהלך ליווי של תקתוק איטי המנוגן בבסון ובפריטה של כלי הקשת. האווירה משתנה בחטיבה האמצעית של הפרק, המושתת על סולם מינורי, כאשר התזמורת, בצירוף קרנות, חצוצרות ותונפנים, יוצאת במהלך דרמטי ומפתיע באופיו הפראי. לאחר שתיקה קצרצרה ומעבר בלתי צפוי לסולם מי במול מז'ור, המוזיקה נרגעת וחוזרת לעידונה המקורי, אך לא לפני התפרצות נמרצת ופראית של כלי הנשיפה ממתכת והתונפנים.

המנואט הרחב, אולי הארוך ביותר שהיידן אי פעם כתב, כולל גם חטיבת טריו ארוכה וגדושת המצאות, בה מובאים רמזים קומיים על חוסר הדיוקים והפגמים המאפיינים תזמורות ריקוד כפריות, כולל הרמוניות לא נכונות וכניסות מאוחרות.

הפרק האחרון נפתח בנגינת כלי הקשת בלבד, המביאים אווירה נמרצת וגדושת געגוע. הנושא השני ארוך יותר מקודמו ומנוגד לו במרבית מרכיביו. שני הנושאים מנוצלים ומתמזגים היטב במהלך הפרק.

מה שהתחיל כרונדו מסורתי, נמשך במפתיע למשהו שונה לחלוטין: חטיבה סוערת בסולם מינורי, מובילה הישר לתוך פוגה בסולם מז'ורי כשכל התזמורת מצטרפת למרקם הרב-קולי. הנושא הפותח חוזר בקודה, המביאה את הפנינה הסימפונית הזו לסיום תוסס ונמרץ.

הקונצרט יתקיים בימי שלישי ורביעי, ה-14 וה-15 בינואר 2014 בשעה 20:30, מוזיאון תל אביב לאמנות. להזמנות: 03-5188845, 03-6077020.