קלאסי - רביעיית אביב במוזיאון תל אביב

במסגרת הסדרה האקסקלוסיבית תבצע הרביעייה עטורת הפרסים יצירות של מנדלסון וצ'ייקובסקי

בקונצרט השלישי בסדרה האקסקלוסיבית של גלריות מוזיאון תל אביב תתארח רביעיית אביב.

הרביעייה תבצע יצירות של פליקס מנדלסון, רביעיית כלי קשת מס' 1 במי במול מז'ור, אופוס 12; ופיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, רביעיית כלי קשת מס' 2 בפה מז'ור, אופוס 22.

רביעיית אביב

רביעיית אביב, שחברים בה סרגיי אוסטרובסקי, כינור; יבגניה אפשטיין, כינור; טימור יעקובוב, ויולה; ואלקסנדר קרמוצ'ין, צ'לו, הוקמה ב-1997 ביוזמת ארבעה מוזיקאים צעירים.

הרביעייה זכתה בפרסים ראשונים בתחרויות יוקרתיות, כמו תחרות רביעיות המיתרים בפראג (1998), תחרות מלבורן השלישית למוזיקה קאמרית (1999), תחרות הירלן, הולנד (1999), תחרות שוברט בגרץ, אוסטריה (2003) ותחרות הרביעיות של בורדו, צרפת (2003).

כמו כן זכתה הרביעייה בפרסים מטעם משרדי התרבות של גרמניה (1999) וישראל (2000) ובפרס ההרכב המוזיקלי הטוב ביותר בישראל בשנים 2003 ו-2008.

בשמונה השנים האחרונות הופיעה הרביעייה באולמות קונצרטים חשובים ברחבי בעולם ויצאה לסיורים בארצות הברית, קנדה, ברזיל, דרום-אפריקה, סין ועוד. כמו כן השתתפה בפסטיבלים יוקרתיים באוסטריה, בצרפת, בשווייץ, בקרואטיה, בבלגיה, באסטוניה ובישראל.

הרביעייה ביצעה את החמישיות הנודעות ביותר עם סולנים מקומיים ובינלאומיים, ביניהם יפים ברונפמן, בוריס ברמן ורולנד פונטינן. כמו כן הנחתה כיתות אמן להרכבים קאמריים בישראל, בשבדיה, בארצות הברית, בקנדה ובדרום-אפריקה.

הרביעייה אף הקליטה שתי הקלטות בחברת נקסוס ושלוש בחברה הישראלית דליה-קלאסיקה.
חברי הרביעייה משמשים מורים אורחים בכמה אקדמיות למוזיקה בישראל ומחוצה לה.

"אף יצירה לא ניגרה מתוכי בפשטות ובקלות שכאלו"

ב-28 במרץ 1871 נערך במוסקבה קונצרט מיצירותיו של צ'ייקובסקי, פרי יוזמתו של המלחין, שמטעמים כלכליים הסתפק בביצוע של יצירות קאמריות. במרכז התוכנית היה ביצוע בכורה לרביעיית כלי הקשת הראשונה מפרי עטו. הקונצרט, שבו נכחו ממיטב אנשי הרוח של רוסיה באותם ימים, היה למעשה הצלחתו הגדולה הראשונה.

מקץ שנתיים החליט צ'ייקובסקי לחזור אל הכתיבה להרכב של רביעיית כלי קשת, ככל הנראה בניסיון לשחזר את ההצלחה הקודמת, והיצירה הושלמה בינואר 1874 ובוצעה באותה השנה בביצוע ביתי.

באחת החזרות בביתו של הצ'לן קרל דוידוב, טען האחרון כי לטעמו מדובר ביצירתו הטובה ביותר של צ'ייקובסקי. הכנר לאופולד אוור אמר בתורו כי היצירה מצטיינת בעוצמה "בטהובנית".

רביעיית-אביב-גלעד-שהבני.jpg

רביעיית אביב (צילום: גלעד שהבני)

באוקטובר 1874 כתב צ'ייקובסקי לאחיו מודסט והתייחס ליצירה: "אני רואה בה את היצירה הטובה ביותר שלי. אף יצירה לא ניגרה מתוכי בפשטות ובקלות שכאלו. למעשה כתבתי אותה בנשימה אחת, ונדהמתי שהיא לא נתחבבה על הקהל, שכן לרוב אני מוצא יצירות שנכתבו באופן ספונטני בעלות סיכוי רב להצלחה".

פתיחת היצירה מושהית ודיסוננטית, והיא אף שימשה בהמשך להשוואת יצירתו של צ'ייקובסקי לוגנר בשיאו. קו הכינור הראשון בפרק מקושט ומפותח, והוא המוביל את רוב המהלכים העיקריים המתרחשים בפרק. הפרק השני מתאפיין במשקל א-סימטרי מורכב ויוצא דופן, אחד מן החידושים המרעננים שיש לזקוף לזכות יצירתו של צ'ייקובסקי.

ליצירה היה מושא הקדשה סודי

1829 היתה שנת מפנה בקריירה של מנדלסון. הוא החל לכתוב את הספר הראשון של שירים ללא מלים לפסנתר, הסוגה שהיא תרומתו המשמעותית ביותר לספרות הפסנתר הרומנטית. עוד באותה השנה יצא לנסיעתו הראשונה לאנגליה, שם קצר הצלחה בקרב הקהל וקשר קשרים רבים עם מוזיקאים ואנשי רוח.

אם בכל אלו לא די, הוא הספיק לערוך, לעבד ולנצח על הבכורה המחודשת ל"מתיאוס פסיון" מאת באך, אירוע שנתן את יריית הפתיחה לשובו של באך אל לב לבו של הקאנון המוזיקלי לקראת אמצע המאה ה-19. לא פחות מפליאה מהספק זה היא העובדה שמנדלסון הספיק לגעת בכל הדברים הללו והוא בן 20 בלבד.

מנדלסון החל להלחין את הרביעיה במי במול מז'ור בברלין. בהמשך התברר שליצירה היה מושא הקדשה סודי: בטי פיסטור, שהיתה באותה תקופה שכנה של מנדלסון בברלין. בהשוואה לרביעיה אופוס 12 בלה מינור, זוהי יצירה לירית מאוד ופחות "בטהובנית". הפתיחה האטית לפרק הראשון מתייחסת באופן ברור לרביעיית "הנבל" מפרי עטו של בטהובן, ואילו בפרק המסיים חוזר נושא מן הפרק הראשון, אלמנט שבמידה רבה יש בו להעיד על מחשבה "מחזורית" נוסח בטהובן.

(אורי יעקב)

הקונצרט ייערך ב- 14 בפברואר 2014, ב-13:00, במוזיאון תל אביב. לפרטים: 03-6077020.