הקונצרט "קאמרי בצהרי שישי" מוקדש הפעם לקרן יער, עם יצירות של ובר, באך, דופרה ועוד
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון מקדישה את הקונצרט "קאמרי בצהרי שישי" לקרן יער.
בתוכנית: ובר, מקהלת הציידים, מתוך האופרה "הקלע החופשי"; בטהובן, שישייה במי במול מז'ור לשתי קרנות ורביעיית מיתרים אופ' 81; באך, פוגה מתוך סונטה בדו מז'ור לכינור סולו (עיבוד לוויברפון) 81b; מוצרט, קונצ'רטו לקרן, ק' 447; פולנק, סונטה לחצוצרה, קרן וטרומבון; דופרה, שני קטעים מתוך שישיית קרנות; ועוד.
תולדות קרן היער מתחילות עוד בתקופה הפרהיסטורית, אז נהגו להשתמש בקרניים של בעלי חיים להפקת צלילים שנשמעו למרחוק. מאז ועד היום משמשת קרן של איל את היהודים כשופר.
קרנות המתכת הראשונות נוצרו לפני כ-1,000 שנה ושימשו בעיקר לציד. גוון הצליל העמום של הקרן דימה את קולו של האדם, וכלבי הציד ידעו לפיכך לחזור לבעליהם בהישמע הצליל מרחוק.
חזי ניר (צילום: מיכאל כהן)
הקרן בנויה כצינור ארוך שקצהו האחד דק וקצהו האחר מתרחב ומשמש מגבר לצליל הבוקע ממנו. להפקת הצלילים הגבוהים של הקרן נדרשת מיומנות גבוהה.
עד לתחילת המאה ה-18 היו הקרנות טבעיות (ללא שסתומים) ומוגבלות בצלילים הכרומטיים שיכלו להפיק. קרן השסתומים, שהומצאה ב-1815, נכנסה רק בהדרגה לשימוש בתזמורות ואיפשרה למלחיני התקופה הרומנטית להשתמש בקרנות בתוך התזמורת ככלים סולניים.
בניגוד לכלי הנשיפה ממתכת האחרים, הנמצאים בשימוש גם במוזיקה הקלה והג'אז, נפוצה קרן היער בעיקר במוזיקה קלאסית. חברי להקת הביטלס היו הראשונים להכניס קרן יער לשיריהם. במיוחד זכור סולו הקרן מהשיר "לאף אחד" (For No One) בנגינת אלן סיביל, שהיה בזמנו הקרנן הראשי של התזמורת הפילהרמונית של לונדון.
בקונצרט ינגנו חזי ניר, שרון פולק, איתמר לשם, עפר ולדמן, חגי שלום ואדריאן סוליס בקרנות יער; ניר צמח בחצוצרה; לירון רינות בטרומבון; לב לופטוס בוויברפון; דינה הוכמן ואלכסנדרה שויפר בכינורות; גרדה מורסקוי בוויולה; ואנדראה מרקוש בצ'לו.
דינה הוכמן(צילום: מיכאל כהן)
הקונצרט יתקיים ביום שישי, 7 במרץ 2014, ב-12:00, בהיכל התרבות ראשוןלציון. כרטיסים: 80–60 שקל. לפרטים והזמנות: 03-9484839.
לרכישת כרטיסים