סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ "הכתיבה השתלטה על חיי באלימות"
 

 
 
הכתיבה השתלטה על חיי, כמו שפוטין השתלט על אוקראינה... באלימות. לא יכולתי להתנגד. חזרתי לכתוב בגיל מאוחר ועד מהרה הבנתי שזה חייב להפוך לדבר המרכזי בחיים שלי, אחרת זה לא יצליח. כשאני עושה משהו, אני עושה אותו עד הסוף. פרשתי מהרבה מאוד עיסוקים שהיו לי, העברתי לבתי הבכורה את ניהול עסקיי, והתמסרתי לכתיבה לחלוטין"
שיחה על זהות, גלות וכתיבה עם הסופר היהודי-שוויצי מטין ארדיטי, אורח אירועי הפרנקופוניה


במסגרת  אירועי הפרנקופוניה בישראל- חודש של אירועי תרבות ביזמת שגרירויות המדינות דוברות הצרפתית, יתקיימו השבוע שני כנסים מאירי עיניים ומעוררי מחשבה באוניברסיטת בר אילן ובמכון הצרפתי בתל אביב. הכנסים ידונו באחד הנושאים החמקמקים ביותר בתולדות הקיום האנושי: החיפוש אחר הזהות.

הדובר המרכזי בשני הכנסים, המשמש כאורח הכבוד של שגרירות שוויץ בישראל הוא הסופר השוויצרי-יהודי-טורקי מטין ארדיטי, שידון במוטיב הגולה ביצירתו, ובקשיים המשפחתיים הניצבים בפני הגולים ממולדתם. 

ארדיטי (69) המתגורר בז'נבה, מחברם של רומנים רבים ואיש נעים שיחה ושופע הומור, הוא גם איש עסקים, פטרון אמנויות ופיזיקאי גרעיני, יו”ר שותף של הקרן "כלי השלום – ז’נבה" - מוסד מוזיקלי החותר לגישור בין הישראלים והפלסטינים - ושגריר של רצון טוב מטעם יונסקו. סיפור חייו הלא-שגרתי משמש כהשראה העיקרית לספריו, שלמרבה הצער עדיין לא תורגמו לעברית, וממתינים למו"ל שירים את הכפפה.

סיפור קצר ליום ההולדת

"נולדתי בטורקיה למשפחה יהודית," הוא מגולל את סיפורו, "ובגיל 7 נשלחתי לפנימייה בשוויץ, בעוד שמשפחתי נותרה מאחור. נשארתי בפנימייה 11 שנים, ולאחר מכן נרשמתי ללימודים במכון הפוליטכני של לוזאן, שם הוצאתי תארים בפיזיקה ובהנדסה גרעינית. אחר כך התקבלתי לבית הספר לעסקים באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, משום שרציתי להרחיב את אופקיי. כשסיימתי חזרתי לאירופה והתחלתי לעבוד כאיש עסקים".

פנית לכיוונים שנתפסים כהפוכים מכתיבה, או מאמנות בכלל.

"התחלתי לכתוב בפעם הראשונה בגיל צעיר, ובפעם השנייה בגיל מבוגר. בגיל 13 כתבתי סיפור קצר ליום הולדתה של אמי, משום שלא היה לי מספיק כסף לקנות לה מתנה. איתרע מזלי והסיפור התפרסם במגזין ספרותי, שאביו של אחד מחבריי בפנימייה שימש כמו"ל שלו.

"בפנימייה הייתי מאוד בודד, התגעגעתי למשפחה שלי כל הזמן, וגיליתי שהאמנות יכולה להיות צינור לרגשות האלה. הייתי מאוד אמנותי – כתבתי הרבה, ניגנתי בפסנתר וגיטרה, שרתי במקהלת בית הספר ושיחקתי בהפקות תיאטרון מקומיות."

ואז חל המהפך?

"כשסיימתי את הלימודים החלטתי להפוך את הדף, ונכנסתי לעולם מאוד רציונלי ותחרותי. אהבתי את המדע ואת הכלכלה כשם שאהבתי את האמנות, ולכן הפסקתי לכתוב, לנגן ולשחק והקדשתי את זמני לדברים החדשים שנכנסו לחיי. רק בגיל 50 חזרתי לכתוב".

איך נעשתה הכתיבה לעיסוק המרכזי בחייך?

"הכתיבה השתלטה על חיי, כמו שפוטין השתלט על אוקראינה... באלימות. לא יכולתי להתנגד. חזרתי לכתוב בגיל מאוחר ועד מהרה הבנתי שזה חייב להפוך לדבר המרכזי בחיים שלי, אחרת זה לא יצליח. כשאני עושה משהו, אני עושה אותו עד הסוף. פרשתי מהרבה מאוד עיסוקים שהיו לי, העברתי לבתי הבכורה את ניהול עסקיי, והתמסרתי לכתיבה לחלוטין".


מטין-ארדיטי-יחצ.jpg
מטין ארדיטי (תמונת יח"צ)




הכתיבה כסם רכושני

מה זה בשבילך "להיות סופר"?

להיות סופר זה ראשית כל לנסות להבין איך בני האדם פועלים. זה מרתק, אבל כרוך במאמץ אינסופי. אתה אף פעם לא שולט במצב, תמיד רץ אחרי הדמויות, תמיד צעד אחד מאחוריהן. כמו סם רכושני שתובע בעלות על כל הזמן והאנרגיה שלך. למזלי אני יכול היום להרשות לעצמי להקדיש לו את כל הזמן והמאמץ".

כאדם החי בצומת הסתעפות של כל כך הרבה תרבויות שונות, אילו שפות ותרבויות השפיעו עליך ועל כתיבתך?

"הגעתי ממשפחה יהודית אמידה יחסית שחיה באיסטנבול. אבי היה איש עסקים מצליח למדיי, אבל לא השתייכנו למעמד העשירים בטורקיה. היינו משפחה ממוצעת ממעמד הביניים. שני הוריי למדו רק עד גיל 14 כך שלא נחשבנו גם למשפחה אינטלקטואלית, ולמרות זאת עד שעזבתי לשוויץ שמעתי חמש שפות שונות בבית. אמא דיברה איתי לדינו, טורקית וצרפתית, האומנת האוסטרית שלי דיברה איתי גרמנית וצוות העובדים בבית היה יווני, שפה שגם אבי דיבר בצעירותו עם שכניו.

"זה היה עניין נדיר בטורקיה של אותם ימים, וכנראה קשור לפתיחות שבה התייחסה האימפריה העותומנית ליהודים. אין ספק שגם שוויץ תרמה לריבוי התרבויות והשפות שהשפיעו עליי, בהיותה ארץ בעלת מחוזות אוטונומיים וארבע שפות רשמיות, וגם בפנימייה היו ילדים מ-40 לאומים שונים.

"לכל התרבויות והשפות האלה יש חלק בעיצוב מי שאני כאדם, וכמובן ככותב. נושאי הכתיבה  הקרובים ביותר ללבי, פרט לאמנות ומוזיקה, הם אנשים שעוזבים את בתיהם וחיים בגולה, והחיים האלה משפיעים על יחסיהם עם בני משפחתם הקרובים".


בלי פיוס אמיתי לא יהיה שלום

ספרך האחרון, "אחוות הנזירים המעופפים" (תרגום חופשי), עוסק באנשי הכנסייה הרוסית האורתודוקסית. למה בחרת בנושא המרוחק כל כך מחייך האישיים?

"הספר עוסק בקהילת אנשי הכנסייה האורתודוקסית ברוסיה בין השנים 1938-1918, ויחסיה עם המשטר הקומוניסטי. הקומוניסטים טבחו בקהילה הזו ורצחו את כל מי שהצליחו לשים עליו את ידם. מי שברח בזמן, נדון לחיי גלות בארצות שונות באירופה. לכאורה מדובר בנושא שרחוק ממני, הכנסייה הרוסית תחת השלטון הסובייטי, אבל כשנכנסים לעבי הקורה, רואים שמדובר שוב בגלות של קבוצה מסוימת מביתה וממכורתה.

"כיהודי, יש כאן נקודה נוספת שעוררה בי עניין מיוחד. אנשי הכנסייה הרוסית לא אהבו את היהודים, לא רק בשל הסיבה המקובלת של צליבת ישו, אלא גם משום שהאינטלקטואלים היהודים עמדו בראש הדת החדשה הזו שנקראה קומוניזם, ושהרסה את חייהם. הם האשימו את היהודים בכך שבגלל אנשים כמרקס וטרוצקי עלה הקומוניזם, שבינו לבין הדת לא היה שום מקום לדיאלוג או פשרה. למרבה האבסורד, הם מצאו את עצמם באותו מצב שבו נמצאו היהודים במשך רוב שנות ההיסטוריה, מצב של השפלה, התעמרות ואפילו טבח, שנכפה עליהם בגלל אמונתם".

אפשר לומר שהזדהית עם סבלם בגלל שאתה עצמך בן לעם למוד סבל?

"בדיוק. דיברתי עם הרבה כמרים אורתודוקסים בפריז, ז'נבה וסנט פטרסבורג וכולם הופתעו מזה שיהודי מתעניין בנושא הזה. הסברתי להם שאחד האספקטים של להיות יהודי הוא הזדהות אוניברסלית עם כל מי שזוכה ליחס של דיכוי ואכזריות".

אתה משמש כיו"ר שותף בקרן ששמה לה למטרה לגשר בין העמים הישראלי והפלסטיני. איך אתה מתייחס לקונפליקט?

"אני לא עוסק בפוליטיקה ולא מרגיש שיש לי את הכלים לגבש דעות, בניגוד להרבה אנשים אחרים שמגבשים דעה גם אם בבסיסה קיימת הבנה מוגבלת של המצב. הדבר החשוב מבחינתי הוא שניתן להשתמש באמנות, ובמקרה של הקרן שלנו - מוזיקה, כדי לנסות ולבנות תחושה של כבוד עצמי באנשים צעירים. אני מאמין שיום אחד יהיה שלום, אבל השלום כשלעצמו אינו המטרה. צריך להגיע לפיוס אמיתי. בלי זה השלום לא יחזיק מעמד שבוע. אם אתה רב עם חבר ואתם משלימים בלי לרדת לשורש המחלוקת, רוב הסיכויים שתריבו שוב".

זה לא כל כך פשוט, מסתבר.

"יש בפיוס אמיתי הרבה קשיים, לשני הצדדים. מצד אחד עומדים הפלסטינים שחיים חיי כיבוש, וזו עובדה, לא דעה. קשה להם וקשה לילדיהם, וככל שעובר הזמן הדורות החדשים יותר מנותקים ממה שקרה 50 שנה קודם, הם מכירים רק מציאות של כיבוש. מצד שני יש את הישראלים שסוחבים על גבם אלפיים שנות דיכוי והשפלה, שהגיעו לשיאם באירועי השואה אבל ממשיכים גם אחריה. זה קונפליקט מאוד עמוק ולא פשוט".

יש מקום לתקווה?

"בוודאי. כדי להתפייס באופן אמיתי צריך להיות חזקים מאוד, ולזכור שאנחנו עושים את זה גם בשבילם וגם בשבילנו. צריך לעצור את הכול, לא להתעסק במי עשה מה, ולהגיד - בואו נראה איך לחיות ביחד. אני מאמין שהאמנות יכולה לעזור במצבים כאלה, לסייע לאנשים למצוא את עצמם. כשאני מאזין ליצירה של באך יש לי תחושה שאני הופך לאדם טוב יותר, עמוד השדרה שלי מתחזק.

"בילדותי, כשחוויתי בדידות גדולה בפנימייה ולא יכולתי אפילו לטלפן להוריי כי עוד לא היה להם טלפון, האמנות הצילה את חיי. היא אפשרה לי לבנות את עצמי מבחינה רגשית, ובסופו של עניין הרגשות הם מה שמדריך אותנו בחיינו, לא האינטלקט. לכן אני כל כך מאמין במה שאנחנו עושים. נכון שזו רק טיפת מים אחת, אבל זו טיפת מים במדבר צחיח. יש לה הרבה יותר ערך מטיפת מים באוקיינוס". 
  


מפגש עם הסופר מטיין ארדיטי  שבו הוא ישוחח על יצירתו ועל שאלת הזהות תתקיים ביום רביעי, 26 במרץ 2014 בשעות 14:00-12:00 באוניברסיטת בר אילן ברמת גן.  מטין ארדיטי יתארח גם במסגרת מפגש שבו  הסופר והמתרגם אוון פלנברג  יתארח במכון הצרפתי בתל אביב
ביום שישי , 27 במרץ ב-19:30 . אירועי הפרנקופוניה יתקיימו במהלך חודש מרץ 2014, ברחבי הארץ.


למועדי מופעים >

23/03/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע