בידור - חגיגות 70 שנה לגן מאיר

עיריית ת"א חוגגת יומולדת לגן המפורסם ע"ש מאיר דיזנגוף עם סיורים, הצגות, מופעים ועוד

עיריית תל אביב–יפו חוגגת 70 שנה לגן מאיר עם שלל אירועים: סיורים בעקבות הרצח שזיעזע את היישוב, ההצגה "תל אביב שלי" של תיאטרון אורנה פורת, מתחם רכיבה על סוסים, סדנאות יצירה ועוד.

החגיגות, בסימן שנות ה-30 וה-40, יכללו גם הקרנה של סרטים אותנטיים של תל אביב מהשנים ההן, וכן שעת סיפור לילדים עם תהילה גולדברג לספר "הסיפור על תכלת הצב ועל ילד נחמד".

עוד בתוכנית: ריקודי עם, פסלים אנושיים של דמויות משנות ה-30 וה-40 (השמן והרזה, צ'רלי צ'פלין, דיזנגוף, בן-גוריון), התערוכה "פוטו ענתיקה" – צילומים בשחור לבן וחלוקת התמונות במקום, שירי משוררים של שנות ה-30 וה-40 ועוד. כמו כן תשיר דפנה ארמוני משירי העיר תל-אביב.

הגן שניתן לראש העירייה כמתנה

בשנת 1931, במלאות 70 שנה למאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון, החליטה עיריית תל אביב על הקמת גן ציבורי לכבודו. לשם כך הוקצתה אדמת אבו-קעוד, שבין הרחובות בצלאל (היום טשרניחובסקי) לכרמל (היום המלך ג'ורג').

ב-1933 הוכרזה תחרות על תכנון הגן, וזכה בה הצייר אהרון הלוי על תוכניתו "הדר העיר גינה". הוא הציע גן עשיר בעצי אורן שיטהרו את האוויר ויבריאוהו, עצי תומר כזקיפים על המשמר, רחבה לפסלים, אגם מים, פינות מרגוע ועוד.

אלא שמסיבות שונות התוכנית לא יצאה לפועל. מי הגשמים הציפו את השטח, וילדי הסביבה השיטו סירות בשלולית הגדולה שנקוותה בחורף. התושבים התלוצצו ואמרו כי זהו "אגם מאיר" ולא "גן מאיר". ראש העירייה, שזעם על העיכוב במימוש התוכנית, ביקש לבטל אותה מכל וכל ולמחוק את שמו מהמקום.

חיים נחמן ביאליק היה תומך נלהב בהקמת גן מאיר ללא דיחוי. במאמר "מה לעשות לשכלולה של תל-אביב?" הוא כותב: "תכף ומיד, בלי שום דחייה, יש לגשת לסידור גן העיר המרכזי, גן מאיר. הכל יודעים שפרסומה של אודסה בתור היפהפייה הדרומית היה בעיקר משום ריבוי השדרות והאילנות שבה. בייחוד זקוקה לכך עירייה צעירה כתל-אביב, כי אוי ואבוי לנערה צעירה שהיא קירחת".

שמונה שנים אחר פטירת דיזנגוף, ב-10 במרץ 1944, שהיה יום הולדתו ה-80, נפתח גן מאיר לציבור בעיצובו של הגנן הראשי של העירייה אז, אברהם קרוואן (אביו של האמן דני קרוואן). עד מהרה הפך גן מאיר למוקד אזור הבילויים של ילדי תל אביב וגם אתר התבודדות לילי של זוגות אוהבים.

גן-מאיר-וילי-פולנדר.jpg

גן מאיר (צילום: וילי פולנדר)

בסופי-השבוע הרבו תושבי העיר להגיע לגן, עת הוצבה במקום תזמורת ריקודים ססגונית. ביום כ"ט בנובמבר, יום הכרזת המדינה על-ידי העצרת הכללית של האו"ם, היה גן מאיר מוקד של חגיגות, ואלפים מתושבי העיר שחגגו קודם לכן ברחבה מול קולנוע מוגרבי הגיעו לגן להמשך החגיגות עד האור הראשון של הבוקר.

אולם החגיגות בגן נפסקו באחת מיד לאחר הקמת המדינה. בלילה שבין ה-21 ל-22 באוגוסט 1949, באחת לפנות בוקר, בילה על אחד הספסלים בגן זוג אוהבים, דניאל פקטורי ונעמי שטיין. השניים היו אחים למחצה, בני אותו אב, שהתוודעו זה לזה רק שלושה שבועות קודם לכן, וזו היתה פגישתם הראשונה.

לזוג האוהבים ניגש לפתע סוטה מין שנהג להסתובב בגן בשם דוד יעקובוביץ', יווני-נוצרי מקפריסין, שהגיע לארץ ישראל במסגרת הצבא הבריטי, הציג עצמו כיהודי, אימץ בהתאם את שמו היהודי ונשא לאשה צעירה יהודייה. עד מהרה הפך לסוטה מין שנהג לתקוף זוגות המתבודדים בגן, להניס את הגבר במכות מקל ולבצע מעשה אונס באשה.

יעקובוביץ' היכה בחוזקה במקל בראשם של בני הזוג, פגע אנושות בגבר (שנפטר לאחר יום) ואנס את הבחורה תוך כדי מאבק עימה. יעקובוביץ' הועמד למשפט רצח וב-23 בנובמבר 1950 מצא בית-המשפט המחוזי את יעקובוביץ' אשם ברצח דניאל פקטורי, הגם שהאמין לדבריו כי לא התכוון להרוג אותו אלא רק לסלקו לבל יפריע למעשה האונס, וגזר עליו עונש מוות. אולם העונש לא בוצע.

יעקובוביץ' עירער לבית-המשפט העליון, וביוני 1952 שונה גזר דינו להריגה והוטלו עליו 15 שנות מאסר. לאחר עשר שנים, באוגוסט 1959, שוחרר יעקובוביץ' מכלאו, אך שנה לאחר מכן נעצר ונכלא שוב על פריצה לבית. יעקובוביץ' ישב עוד כמה שנים בכלא ולאחר מכן עזב את הארץ.

הפרשה הביאה לנטישה המונית של גן מאיר. בשעות חשיכה נסגר הגן לגמרי. רק בראשית שנות ה-80, כ-30 שנה אחרי הרצח, זכה הגן לתקומה מחודשת לאחר שראש העיר באותם ימים, שלמה להט, לקח את שיקום גן מאיר כפרויקט אישי שלו.

בשנת 2000 שוקם הגן על-ידי האדריכלית יעל מוריה תוך ניסיון לשמר את אופיו ההיסטורי, והוקצה בו גם שטח מגודר לכלבים.

גן-מאיר01.jpg

מכרז לעיצוב גן מאיר (באדיבות ארכיון עיריית תל-אביב - יפו)

המרכז הגאה והקשר לקהילה הגאה בישראל

בינואר 2008, בשנת ה-100 להיווסדה של העיר, הוקם בגן מאיר המרכז העירוני לקהילה הגאה, ביוזמת ראש העירייה רון חולדאי.

חזון המרכז בתפיסה ההומנית שבה לכל אדם בכל גיל הזכות הבסיסית למקורות תמיכה המקנים לו מרחב מוגן, נוחות, ביטחון אישי, מימוש עצמי ומענה למצוקותיו בקבלת נטייתו המינית.

במרכז מבקרים מדי שבוע כ-900 אנשים, והוא מפעיל אולם הצגות תיאטרון, חוגים, קבוצות תמיכה ופעילות חברתית לגיל הרך, לנוער ולקשישים.

בגן מאיר נחנכו בשנה החולפת שני מוקדי עניין לקהילה הגאה: אנדרטה להנצחת קורבנות הקהילה הגאה שנרדפו על-ידי המשטר הנאצי ופינת זיכרון לקורבנות פיגוע הרצח בבר-נוער.

האירועים יתקיימו ביום שישי, 28 במרץ 2014, בשעות 11:00–15:00, בגן מאיר, בין הרחובות המלך ג'ורג' וטשרניחובסקי. הסיורים בגן ייצאו ב-11:00 וב-12:00 מהכניסה לגן מרחוב קינג ג'ורג'. משך הסיור: כ-45 דקות.הכניסה חופשית.