המנצח והכנר סרגיי אוסטרובסקי יתארח בקונצרט השישי בסדרת הארגמן של התזמורת הקאמרית הישראלית.
 
בתכנית הקונצרטים: מנדלסון - הפתיחה "מערת פינגאל", מוצרט -  קונצ'רטו לכינור מס' 5 בלה מז'ור, ק' 219,
טרטיני: סונטה בסול מינור לכינור ולקוֹנְטִינוּאוֹ, "סלסול השטן", בריטן - סימפוניה פשוטה לתזמורת כלי קשת
סן-סאנס: מבוא ורונדו קפריצ'יוזו לכינור ותזמורת.
 
סרגיי אוסטרובסקי
 
סרגיי אוסטרובסקי, הכנר הראשון והמייסד של רביעיית כלי הקשת "אביב", מכהן כנגן הראשי של תזמורת סוויס רומנד בג'נבה, שווייץ. זכה בפרסים רבים בתחרויות בינלאומיות, בהן: בתחרות למוזיקה קאמרית במלבורן (1999), תחרות רביעיות כלי קשת בבורדו (2003), תחרויות האביב בתל-אביב (1999), ופרסים נוספים בתחרויות בינלאומיות באוסטריה, איטליה ועוד.
 
הופיע בהרכבים וכסולן באולמות קונצרטים מהידועים בעולם, כמו: אולמות קרנגי וטולי בניו יורק, מרכז קנדי בוושינגטון, וויגמור בלונדון, לובר בפריס ובאולמות יוקרתיים אחרים בגרמניה, רוסיה, אירלנד, סין, קנדה, פורטוגל, ברזיל, ישראל ועוד.
כסולן, הופיע עם התזמורות: הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמונית של קייפטאון, הקאמרית של פסטיבל ורבייה, הסימפונית ירושלים רשות השידור, הפילהרמונית של דרבן, הפילהרמונית של מוסקבה, הפילהרמונית של יוהנסבורג, הפילהרמונית של ברוקלין, הקאמרית הישראלית, הקאמרית אמדאוס בפולין, הפילהרמונית של נובגורוד, הסינפונייטה באר שבע, אנסמבל סולני תל אביב. הופיע תחת שרביטיהם של המנצחים: זובין מהטה, יואל לוי, פיליפ אנטרמון, מקסים ונגרוב, ברנרד גולר, זאב דורמן, אורי סגל ואחרים.
 
סרגיי אוסטרובסקי נולד בגורקי, רוסיה ב-1975, למשפחה של מוסיקאים והחל לנגן בכינור בגיל שש. הופיע לראשונה בקונצרט בהיותו בן 8, ועם תזמורת סימפונית כשהיה בן 13. סרגיי המשיך בלימודיו בקונסרבטוריון בגורקי, ולאחר שעלה עם משפחתו לישראל ב-1991, המשיך בלימודיו באקדמיה למוסיקה בתל אביב אצל יאיס קלס ואירנה סבטלובה.
 
ב-1996 הקים את רביעיית "אביב" ובשנים 2000-1998 הצטרפו חבריה ללימודים באירופה לחברי רביעיית אלבן ברג בקלן ולרביעיית דניאל ברוטרדם. ב-2000 השלים לימודי תואר ראשון אצל נטליה מורוזובה ברוטרדם וב-2002 את לימודי תואר שני אצל אלכסנדר קר באמסטרדם.
 
סרגיי השתתף בכיתות אמן עם אייזק שטרן, הרמן קרבס, דורותי דיליי, עברי גיטליץ, אידה הנדל.
סרגיי אוסטרובסקי מנגן על כינור שנבנה על ידי ג'ובאני גרנצ'יני מ-1716 אשר נרכש באדיבות מר ג'יימס מאייר ו"צפונות תרבות". החל מ-2009 מלמד סרגיי אוסטרובסקי בקונסרבטוריון נוישאטל בג'נבה, שווייץ. 


סרגיי אוסטרובסקי (יח"צ)
  
על היצירות:
 
פליקס מנדלסון - ההֶבְּרִידִים, פתיחה אופוס 26, ("מערת פינגאל")
 
בשנת 1829 יצא פליקס מנדלסון למסע בן שלוש שנים ברחבי אירופה, שהוריו הועידו לו כהשלמה להשכלתו המקיפה. אם מסעותיו באיטליה היו הגורם לכתיבת הסימפוניה מס' 4 ("האיטלקית") הרי הייתה זו סקוטלנד שעוררה בו את ההשראה לכתיבת סימפוניה מס' 3 שלו המכונה "הסקוטית" ואת  "הפתיחה למערת פינגאל" שהפכה לאחת הפתיחות המופלאות בספרות המוזיקלית הרומנטית ומבטאת את התרשמותו מהביקור.
 
וולפגאנג אמדיאוס מוצרט -  קונצ'רטו מס' 5, בלה מז'ור לכינור ותזמורת, ק' 219
 
מוצרט בן ה-19 חיבר את חמשת הקונצ'רטי שלו לכינור במשיכת קולמוס בלתי פוסקת בין אפריל לדצמבר של שנת 1775, כשעדיין כיהן בתפקיד המנצח ומנהל תזמורת חצר הארכיבישוף בזלצבורג. הסדרה חסרת התקדים של חמישה קונצ'רטי (בתקופה זו), כולם לכינור, ודאי נועדה לביצועו האישי של מוצרט.

למרות שהתזמור של הקונצ'רטי עושה רושם קליל וכל הסולמות הם מז'וריים, קבוצה זו אפופה ברצינות אצילית בגווניה התזמורתיים ובעושר מרשים של מבנים מוזיקליים.
 
ג'וֹזֶפֶּה טַרְטִינִי  - סונטה בסול מינור לכינור ולקוֹנְטִינוּאוֹ, "סלסול השטן" (עיבוד: אורי ברנר)
 
טַרְטִינִי, יחד עם ויוואלדי, נחשב לאחד המלחינים, הכנרים והתיאורטיקנים הגדולים והחשובים ביותר של המאה ה-18. הוא הספיק לכתוב לפחות 200 סונטות ו-200 קונצ'רטי לכינור, וכן מספר יצירות דתיות. טַרְטִינִי הוכרז על ידי האיטלקים כ"מוזיקאי הטוב ביותר בעולם" ואילו הצרפתים כינוהו "המחוקק של הקשת".

יצירתו המפורסמת ביותר היא הסונטה בסול מינור לכינור. המוזיקה זכתה לכינוי "סלסול השטן", בשל מהלכי הסלסול הקשים שבפרק האחרון. רבים מן הכנרים שהתמודדו עם מהלכים אלה היו בדעה שמוזיקה זו הגיעה ישירות מן השטן.
 
בנג'מין בריטן - "סימפוניה פשוטה" לתזמורת כלי קשת, אופוס 4
 
את ה"סימפוניה פשוטה" שלו כתב בריטן כשהוא משתמש בנושאים שחיבר וכתב בעודו ילד. היצירה מורכבת מארבעה פרקים או חטיבות. לבריטן הייתה סיבה טובה לכנות יצירה זו בכינוי "סימפוניה פשוטה" – היא נכתבה עבור תזמורת כלי קשת חובבנית, ומטרתו הייתה לכתוב מוזיקה מהנה להאזנה ולביצוע, ושלא תהיה מעבר לרמה הטכנית של הנגנים. תזמורות כלי קשת מקצועיות רבות נהנות לבצע את ה"סימפוניה הפשוטה", וזהו סימן להצלחתה.
 
שארל קאמיל סן-סאנס  - מבוא ורונדו קפריצ'יוזו, ב-לה מינור,לכינור ולתזמורת,  אופוס 28
 
כאשר בשנת 1859 פנה ילד הפלא, הכנר הוירטואוז בן ה- 15, פָּאבְּלוֹ סָרֶסָאטֶה (1844 – 1908), אל המלחין הצרפתי סן סאנס  בבקשה שיכתוב עבורו קונצ'רטו לכינור, סן-סאנס שמח מיד לכתיבת מה שמוכר כיום כקונצ'רטו מס' 1 לכינור ולתזמורת בלה מינור.
 
כארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1863, סן-סאנס כתב יצירה מקסימה נוספת עם תפקיד לסולו עבור סראסאטה, הלא היא המבוא ורונדו קפריצ'יוזו בלה מינור לכינור ולתזמורת. את ביצוע הבכורה ביצע סראסאטה בפאריס בשנת 1867.

 
הקונצרט יתקיים בימים רביעי וחמישי, 30 באפריל, 1 במאי 2014 במוזיאון תל אביב לאמנות וביום שלישי, 29 באפריל ב-20:30 בהיכל התרבות כפר סבא.