קלאסי - הדור הצעיר בקאמרטה הישראלית

הקאמרטה הישראלית ירושלים מארחת את זוכה תחרות רובינשטיין 2014 וצמד קלרניתנים צעירים

בקונצרט מס. 10 בעונת המנויים של הקאמרטה הישראלית ירושלים ("הדור הצעיר") מארחת התזמורת את זוכה תחרות רובינשטיין 2014 וצמד קלרניתנים ישראליים צעירים.

המנצח הוא הגאורגי וכטנג קחידזה והסולנים הינם זוכה תחרות רובינשטיין לשנת 2014, עליו יוכרז רק בחצות של ה-29 במאי, ודואו גורפינקל – זוג הקלרניתנים הישראלי דניאל ואלכס גורפינקל.

הזוכה יופיע בשלושת הקונצרטים הסופיים של הסדרה, כשהראשון שלהם מתקיים במסגרת פסטיבל ישראל ירושלים.
בשני הקונצרטים הראשונים יופיע אחד מששת הפיינליסטים, על פי בחירת התזמורת. התזמורת מנגנת עם כל השישה במסגרת התחרות עצמה וכך תזכה להיכרות קרובה עימם ותוכל לבחור את הפסנתרן שיופיע אתה, גם אם הוא לא יהיה בחירת חבר השופטים.

מייד בתום הסדרה נוסעת הקאמרטה לסיור של 3 קונצרטים בגיאורגיה, כשהסולן בסיור הוא הפסנתרן סרגיי באביאן, הנמנה על שופטי התחרות השנה. את הסיור, שבשיאו יתקיים קונצרט בטביליסי במעמד נשיא גיאורגיה, מארגן הפסנתרן אלכסנדר קורסנטיה, אף הוא משופטי תחרות רובינשטיין השנה.

תכנית הקונצרט: פרנץ קרומר- קונצ'רטו לשני קלרינטים, קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת של מוצרט או של בטהובן וקטעי סולו לפי בחירת הזוכה, היידן – סימפוניה מס' 101 "השעון".

וכטנג קחידזה

בנו של ג'נסוג קחידזה, "הקארַיאן הסלאבי". מסעו של קחידזה אל עבר הפסגה החל בשנת 1965 בהיותו בן שש, בלימודי פסנתר. עשור אחר כך היו מאחוריו לימודי ניצוח מקהלות בבית הספר התיכון למוזיקה בעירו טביליסי.

את תארי ההלחנה, התזמור והניצוח השלים ב- 1983 בקונסרבטוריון הלאומי של מוסקבה ובסוף שנות השמונים חש כבר בשל להשתלם אצל אביו, המנצח הדגול. אז גם החלה קריירת הניצוח של וכטנג קחידזה עצמו, בתיאטרון האופרה והבלט של טביליסי.

ב-2002 מונה למנצח הראשי של התזמורת הסימפונית של טביליסי ולמנהל האמנותי של המרכז למוסיקה ולתרבות על שם ג'נסוג קחידזה. כמו כן קחידזה מנהל את פסטיבל המוסיקה הבינלאומי "סתיו טביליסי", המארח בכל שנה מוסיקאים בעלי שם מרחבי העולם.

קחידזה מופיע עם תזמורות ואנסמבלים רבים בעולם ומשתף פעולה עם סולנים גדולים וחשובים כגון: גדעון קרמר, יורי בשמט, נטליה גוטמן, חוסה קררס, אלכסנדר קורסנטיה, אלכסנדר טוֹרַדזה ואליסו וירְסלדזה.

לצד הניצוח קחידזה הינו גם מלחין פעיל. בשנת 2010 עוטר ווכטנג קחידזה בפרס "שוֹטָה רוּסטָוֶולי", פרס האמנות הגבוה ביותר של גאורגיה. קחידזה כבר ניצח על הקאמרטה בעבר, הן בארץ והן בשני סיורים בגיאורגיה.

דואו גורפינק (תמונת יח"צ)

דואו גורפינקל

אלכס ודניאל, נולדו בשנת 1992 בישראל למשפחת קלרניתנים: אביהם מיכאל הוא היום אחד מנגני הקלרינט המובילים בישראל וסבם ארקדי היה בברית המועצות מורה, מעבד ונגן קלרינט.

התאומים החלו את לימודי הנגינה ואת חינוכם המוזיקלי בהיותם בני 8. כעבור ארבע שנים, במרס 2004, זכו בפרס "מאסטרו" לנגנים צעירים, ובדצמבר של אותה שנה זכו בפרסים ראשיים בתחרות הראשונה בישראל לנגני כלי נשיפה של עץ.

מיד אחר כך זכו בתפקיד הסולנים בקונצרט השנתי למוזיקאים צעירים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח מאסטרו זובין מהטה. על אף גילם הצעיר הספיקו אלכס ודניאל גורפינקל לצבור ביוגרפיה מוזיקלית מרשימה הן בארץ הן בעולם.

בארצות הברית זכו בפרס הראשון בפסטיבל למוסיקה קאמרית בדקסברי והופיעו בניו יורק, בשיקגו, בדטרויט ובלוס אנג'לס. עוד הופעות של הדואו נערכו באוסטריה, באוקראינה, באזרבייג'ן, באיטליה, בדרום אפריקה, בהונג קונג, במקסיקו, בסלובניה, בסלובקיה ובקרואטיה.

פרנץ קרומר

למד נגינת כינור ועוגב מדודו, המלחין והמנצח אנטון מתיאס קרומר. משהבשיל הכנר-עוגבר הצעיר הגיע חיש גם אל ההלחנה, אף כי דחה את פרסום יצירותיו לגיל מבוגר. הוא שימש קפלמייסטר בקתדרלת פץ' שבהונגריה ובחצרות כמה וכמה אצילים הונגרים ובשנת 1818 אף נכנס לנעליו של בן ארצו לאופולד קוֹזֶ'לוֹך כמלחין החצר הקיסרית.

קרומר הלחין כ-300 יצירות. רביעיותיו וחמישיותיו זכו להוקרה לא רק בווינה, אלא גם באנגליה, בצרפת ובאיטליה. סגנון ההלחנה של קרומר מקביל למנעד הארוך של שנות חייו: תחילתו בבארוק הגלנטי, המשכו ברוקוקו ובקלאסיקה וסופו ברומנטיקה המוקדמת.

הקונצ'רטו שינוגן בקונצרט נכתב ב-1815, כעשור אחרי שהשלים את הקונצ'רטו הראשון שלו לשני קלרינטים ולתזמורת. השני בשל ומתוחכם מן הראשון.

וכטנג קחידזה (צילום: בוריס מחיטארי)

היידן

המוזיקה של היידן הייתה מוכרת באירופה כבר מאמצע המאה ה-18: מדריד ופריס הזמינו ממנו יצירות, ולונדון ראתה בו את גדול יוצרי המוזיקה של העולם. אך כרבע מאה נאלצה בירת אנגליה להמתין עד שעלה בידה לחזות במלחין עצמו מנצח על יצירות שהלחין במיוחד בעבורה.

ביקוריו של היידן בלונדון בשנים 1791 ו-1794 הניבו בין השאר את תריסר "סימפוניות לונדון" שהסימפוניה שתושמע בקונצרט היא אחת מהן.

את הלחנת סימפוניה מס' 101, התשיעית מבין תריסר הסימפוניות הלונדוניות, החל היידן בווינה בסוף 1793 וסיימהּ בלונדון בראשית 1794. הבכורה נערכה במרס 1794 באחד מאולמי הקונצרטים של המלכה בכיכר הנובר וזכתה לשבחי הלל מצד הקהל. מה שהעניק לסימפוניה את שמה הקליט והשיווקי – "השעון" – היו צלילי התקתוק שבפרק השני.

הקונצרט הראשון יתקיים ב-31 במאי 2014 בשעה 21:00, היכל התרבות אריאל. להזמנות:  03-9083333. קונצרטים נוספים יתקיימו בכרמיאל, בירושלים (במסגרת פסטיבל ישראל), בתל אביב ובפתח תקווה. מחיר כרטיס: 150-180 ₪, קופת התזמורת: 1-700-55-2000.