במסגרת מופעי הליצנים בצוותא תל אביב יעלה בבכורה מופע ליצנות יהודית בשם "אלטע זאכן", המשלב שפה ליצנית, פנטומימה, אביזרים להטוטנות ומוזיקה מקורית, ושואב השראתו  ממגוון מקורות ממדרשי חז"ל ועד לצ'ארלי צ'פלין, בשפה בימתית עכשווית. 
   
בין מקורות ההשראה למופע, שהוא מעין יומן מסע גלותי בביצוע שני ליצנים (עמיחי עזר ועמיחי אנקרי): סיפורי חסידים, קרקסנות צוענית, ש"י  עגנון, סרווטס ועוד. את המופע ביים נעם רובינשטיין.

על אלטע וזאכן
 
אלטע וזאכן הם צמד ליצנים שחברו כדי למכור חפצים ישנים בלבוש חדש. חומר מן המקורות היהודיים והספרות החסידית בשפה ליצנית- תיאטרלית.
 
זהו סיפור דון- קישוטי על שני יהודים אבודים שמחפשים איזו חתיכת גאולה קטנה בגלות האינסופית: קצת כבוד בעולם מלא ביזיונות, קצת חום בעולם מושלג וקפוא, קצת צחוק בעולם רציני עד דמעות.
 
שני יהודים מהשטייטל, זאכן- אדמו"ר גדול בעיני עצמו ואלטע- השַׁמַש שדואג לתחזק את אדמורותו הליצנית של רעהו- יוצאים למסע להשגת גאולתם הצמד, אלטה וזאכן, לא גדולים- לא בתורה ולא במידות, שוטי העיירה. 
 


אלטעזאכן (צילום: עמוס בר זאב)


בבעלותו של זאכן עגלת אלטעזאכן מקרטעת, אך הוא רואה את עצמו כאדמו"ר ואלטע- המוזג התמים בבית המרזח של העיירה- כמו סנשו פנשה, עונה לו כהד. יחד הם מוציאים עצמם לחיפוש חסר תוחלת אחרי המשיח, גאולתם הפרטית, מלחמות מדומות ואמיתיות ומפגשי דל ארטה  עם גייצל, החתן היהיר, זלדה הכלה החסודה, אביה הרב העיוור ובעיקר, מעל הכל, מלחמה ביצר הרע שלהם עצמם, "שמתחבא עמוק בפנים, המנוול הקטן, בין הקישקע לכליות, והבעיה איתו שכשמכניסים לו אגרוף, הנה ככה! זה כואב, אחח.. יימח שמו."
 
במהלך הנדודים חולקים זאכן ואלטע עגלת שמעטס משותפת עימה הם מגיעים לירידים שונים, שם הם מנסים למכור ממרכולתם  לקהל היושב וצופה, וגם קונים מהקהל חפצים שונים. מאלתרים ותמהים על גאדג'טים ואביזרים אופנתיים שהם לא מכירים, מנסים לשכנע את הצופים להחליף איתם סמארטפון תמורת את חפירה. "עם זה אתה לפחות יכול לחפור לעצמך איזה חתיכת קבר יפה לנוח בו עד שמשיח יבוא.."