אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה קונצרט סיום לקאמרטה הישראלית
 

 
 
הקאמרטה הישראלית ירושלים מארחת את הכנר הישראלי איתמר זורמן בקונצרט סיום


הקאמרטה הישראלית ירושלים מסיימת את העונה ה-30 עם קונצרט "הסערה" ומארחת את הכנר הישראלי הצעיר איתמר זורמן זוכה תחרות צ'ייקובסקי, בניצוחו של אבנר בירון.
 
תכנית הקונצרט:  אנטוניו ויוואלדי - קונצ'רטו לחליל, לאבוב, לבסון, לכלי קשת ולצ'מבלו בפה מז'ור ("הסערה בים") רי"ו 570, סרגיי פרוקופייב - קונצ'רטו לכינור מס' 2 בסול מינור אופוס 63, מת'יו לוק - קטעים מתוך מוסיקת ליווילמחזה "הסערה" מאת ויליאם שקספיר, לודוויג ואן בטהובן - סימפוניה מס' 1 בדו מז'ור אופוס 21.

איתמר זורמן

יליד תל אביב, הוא בנם הבכור של הפסנתרנית אסתרית בלצן והמלחין משה זורמן. איתמר סיים בהצטיינות את לימודיו בקונסרבטוריון הישראלי בהדרכתם של דויד חן ונאווה מילוא, זכה במלגות קרן תרבות אמריקה-ישראל בכינור ובמוזיקה קאמרית, עשה את שירותו הצבאי כמוזיקאי מצטיין בצה"ל והשלים את לימודיו באקדמיה למוזיקה רובין בירושלים בהדרכת חגי שחם.

בהיותו בן 21 זכה במלגת לימודים לתואר אמן בבית הספר הגבוה למוזיקה ג'וליארד בניו-יורק, ובו סיים לימודי תואר שני ותעודת אמן בהדרכת רוברט מאן וסילביה רוזנברג. כיום איתמר משתלם באקדמיית קרונברג בפרנקפורט עם הכנר כריסטיאן טצלף. זורמן הוא זוכה פרסים רבים, כגון: פרס קרן בורלטי-בויטוני, מענק הקריירה ע"ש אברי פישר, תחרות צ'ייקובסקי הבינלאומית לכינור במוסקבה ועוד רבים וחשובים בארץ ובעולם. הוא מרבה להופיע בקונצרחבאו של אמסטרדם, בלובר בפריס, בקרנגי הול הניו-יורקי, באולם סונטורי בטוקיו ועוד. 
 
"הסערה בים"
 
תחת הכותרת של "הקונצ'רטו לחליל, לאבוב, לבסון, לכלי קשת ולצ'מבלו מאת ויוואלדי" - "הסערה בים", ניתן למצוא מגוון גרסאות ותת-גרסאות. ויוואלדי, כרבים, לא היסס למחזר יצירה מוצלחת, אם כדי לפרסמה אצל מוציא לאור, אם כדי למכור עותק בעל הקדשה לאציל ואם כדי לשנות את התזמור על פי זמינות הנגנים. שלושת הקונצ'רטי לחליל, שכתב ויוואלדי, הכרוכים יחד – "הסערה בים", "החוחית" ו"הלילה" – מתאפיינים בתיאור מוזיקלי של תופעות חוץ-מוזיקליות ומשתייכים לז'אנר המוסיקה תוכניתית. ויוואלדי מצליח "לצייר" סחף מים, התנשאויות גל והשתברויות נחשול ו"להשמיע" משבי רוח, סער ואתנחתא.


הקאמרטה-הישראלית-ירושלים-יח.jpg
הקאמרטה הישראלית ירושלים (תמונת יח"צ)



הקונצ'רטו לכינור מס' 2 
 
הקונצ'רטו לכינור מס' 2 מאת פרוקופייב הושלם ב-1935 עם שובו של המלחין לברית המועצות לאחר שנים של חיים מחוצה לה. מוטבעים בו רישומי נווד גיאוגרפי ומתחבט  אידיאולוגי. כיוון שבניגוד לרוב עמיתיו החליט לשוב לרוסיה הסובייטית, היה על פרוקופייב להשיל סממני אוונגרד רבים בבואו להלחין את הקונצ'רטו. לידי פלקאטיות סוֹצ-ריאליסטית לא הגיע, אבל פשטות לירית יש בו, טונליות ברורה ורסיסי פולקלור רוסי. עם כל הפשטות. כיוון שבפרוקופייב עסקינן, יש גם כרומטיות, א-סימטריה, וירטואוזיות ותזזיתיות.

"הסערה"
 
הקומדיה הפנטסטית "הסערה" של ויליאם שקספיר נכתבה ב-1611, כעשר שנים לפני הולדתו של המלחין האנגלי מת'יו לוק. בין חיי היצירה של לוק ושקספיר חוצצים אמנם רק כמה עשורים, אך מפרידות ביניהם סערות מדיניות עזות, ששינו מאוד את סצנות התיאטרון והמוזיקה באנגליה. בסוף המאה ה-17 יצר המלך צ'רלס השני, ששב מן הגלות בצרפת, אנסמבל אנגלי של 24 קשתנים ומינה את לוק למלחין המלכותי ולמנצחו של האנסמבל. הוא גם השיב את הנגינה לכנסיות ועודד פריחה מחודשת של עולם הדרמה האנגלית, שלקתה בתרדמת בעת שלטון הפוריטנים. הנאמנות לטקסט פינתה מקומה להמצאות המפיקים והבמאים.
 
ויליאם דבננט וג'ון דריידן, יוצרי גרסת 1667 של "הסערה" לשקספיר פישטו את שפתו של המחזאי הלאומי ובשנת 1674 התבקש מת'יו לוק ליצור מערכת של מוזיקת ליווי בעבור תמונות האקשן וכן למעברים. אולי לשם גרימת נחת למלך צ'ארלס השני, שהתענג שנים על מוזיקת החצר הצרפתית, החל לוק את סערת שקספיר ב"אוברטורה צרפתית" בטמפו אלגרו מודרטו. בהמשך - סדרת מחולות, צרפתיים אף הם, העשויים כולם במתכונת מנגינה או שתיים המנוגנות פעמיים.


איתמר-זורמן-אבשלום-לוי.jpg
איתמר זורמן (צילום: אבשלום לוי)



הסימפוניה הראשונה של בטהובן
 
 
הסימפוניה הראשונה של בטהובן התקבלה בווינה, מדושנת שפע הסימפוניות של היידן ומוצרט, בתערובת של גינוי, אדישות ושבח. מבקר אחד בחר לכנותה "אבסורד! קריקטורה של סימפוניה היידנית!" שני הוקירה, אך ביקר את "השימוש הנרחב מדי" בכלי נשיפה. וכותב בעל חוש נבואי חד במיוחד התבטא כך: " לעת עתה מציצים אלינו רק טפריו של האריה, אך זאת רק כיוון שהאריה בחר שלא לתקוף עדיין". כך או כך, בתודעת הקהל הווינאי הוטבעה הידיעה, כי מר בטהובן הוא לא עוד פסנתרן מחונן בלבד, אלא יורש להיידן מורו. למעשה התקיימה נבואת הרוזן ולדשטיין, פטרונו של בטהובן, אשר שכנע את הצעיר לעקור מבון לווינה, כי שם "יזכהו היידן ברוחו של מוצרט".
 
 
הקונצרט יתקיים ב-5 ביולי 2014 ב-21:00, מוזיאון תל אביב לאמנות, ה-6 ביולי ב-20:30, היכל התרבות כרמיאל, ה-8 ביולי ב-20:00, תיאטרון ירושלים, ה-9 ביולי ב-20:30, אולם ויקס, מכון וייצמן רחובות. מחיר כרטיס: 150-180 ₪, לצעירים עד גיל 35 בערב הקונצרט (על בסיס מקום פנוי): 50 ₪. להזמנת כרטיסים: 1-700-55-2000.


למועדי מופעים >

26/06/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע