בקונצרט השני העונה מביאה הקאמרטה הישראלית ירושלים תכנית מיוחדת בניצוחו של אחד מגדולי המנצחים הקנדים היום, בוריס ברוט ובהשתתפות הכנר הגרמני קוליה בלאכר.
 
בקונצרט תושמע בבכורה עולמית יצירה שנכתבה במיוחד לקאמרטה הישראלית על ידי המלחינה האיטלקיה-אמריקנית אלסנדרה סלבטי. 
 
בתכנית: יוזף היידן סימפוניה מס' 22 במי במול מז'ור ("הפילוסוף"), ג'ורג' גרשווין סוויטה מתוך "פורגי ובס" (עיבוד לתזמורת קאמרית: אבנר דורמן), אלסנדרה סַלְבָטִי "שירים מאֵלֵיאָה" (בכורה עולמית), לאונרד ברנשטיין סרנדה בעקבות "המשתה" של אפלטון.  

בוריס ברוט

המנצח הקנדי בוריס ברוט פיתח לאורך השנים קריירה בינלאומית ענפה כמנצח, מחנך, מרצה מבוקש ושגריר תרבות. בקנדה הקים לא פחות משש תזמורות ובארצות הברית יסד את "ניו ווסט סימפוני" ושימש עוזר המנצח בפילהרמונית של ניו יורק לצדו של מאסטרו לאונרד ברנשטיין.
 
בבריטניה היה המנהל המוזיקלי והמנצח של הבלט המלכותי קובנט גרדן בלונדון, הקאמרית המלכותית, נורד'רן סינפוניה בגייטסהד ותזמורת הבי בי סי הסימפונית הלאומית הוולשית. בשנת 1988 ייסד בוריס ברוט בעיר המילטון שבאונטריו את פסטיבל ברוט למוזיקה ואת התזמורת האקדמית הלאומית הקנדית.
 
כיום מאסטרו ברוט הוא המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית מקגיל במונטריאול והמנצח הראשי של הקונצרטים לנוער ולמשפחה של מרכז האמנויות הקנדי הלאומי באוטווה. בוריס ברוט מרבה לנצח גם באיטליה. באחרונה מונה מנצח אורח ראשי באחד מבתי האופרה החשובים והגדולים של איטליה, "תיאטרוֹ פֶטרוּצֶלי" שבעיר בארי.
 
קוליה בלאכר
 
יליד ברלין, החל ללמוד נגינת כינור בגיל 5. משבגר, השתלם אצל קוז'י טוֹיוֹדָה בברלין, אצל דורותי דיליי בניו יורק, ואצל שנדור וֶג בזלצבורג. אחרי שש שנות נגינה ככנר הראשי של הפילהרמונית ברלין, החל לסייר כסולן ברחבי תבל: עם הפילהרמוניות של ברלין, מינכן, וסנט פטרסבורג, הסימפוניות של רדיו דרום גרמניה, בולטימור ופיטסבורג, הסימפונית "יוֹמיוּרי" בטוקיו, הגוונדהאוס בלייפציג, הקאמרית של אירופה והקאמרית האוסטרלית.
 
הוא הופיע תחת שרביטיהם של קלאודיו אבאדו, דניאל בארנבוים, קרלו מריה ג`וליני, דניאל הרדינג, מאריס יאנסונס, לורין מאזל, מאתיאס פינצ'ר, קיריל פטרנקו ודמיטרי קיטאיֵנקו. בלאכר מוזמן בקביעות להופיע בפסטיבלי מוסיקה בינלאומיים: דרזדן, ברלין, קומו, לוצרן.

בשנים האחרונות קוליה בלאכר מרבה להופיע בקונצרטי "הובלה תוך כדי נגינה" (Play-Lead Concerts). ממקומו ככנר ראשי ניצח על תזמורות רבות, כגון: הפילהרמוניות של דרזדן, הונג קונג וקואלה לומפור, הסימפונית של מלבורן, ועוד.

בנוסף להופעותיו כסולן, קוליה בלאכר מרבה לנגן מוזיקה קאמרית והוא גם הקליט תקליטורים עטורי שבחים.
מראשית שנות האלפיים ועד לא מכבר כיהן קוליה בלאכר כפרופסור בבית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בהמבורג ועתה שב לברלין, שם הצטרף לסגל המורים של בית הספר הגבוה למוזיקה על שם האנס אייזלר.




קוליה בלאכר (צילום: ברנד בוכמן)




סימפוניה מס' 22 להיידן

סימפוניה מס' 22, "הפילוסוף", מאת יוזף היידן שתושמע בקונצרט היא מן המושמעות ברפרטואר היידן ונולדה בשנת 1764, שלוש שנים אחרי הגעת היידן לאחוזת אסטרהאזי ושנתיים לפני מינויו למנצח הראשי של תזמורתה.
תזמור הסימפוניה הינו מיוחד ויחיד במינו ולא מופיע בשנית ככל הנראה באף סימפוניה אחרת, לא של היידן ולא בכלל. לצד שתי קרנות, כלי קשת וצ'מבלו, מככבות כאן שתי קרנות אנגליות, שנוגנו קרוב לוודאי בידי האבובנים.

אולי גם את שורש הכינוי "הפילוסוף" יש לחפש בשילוב הזה: בפרק הראשון, על רקע תקתוק עקשן כשל שעון, הקרנות האנגליות וקרנות היער מנהלות דו-שיח, המזכיר שאילת שאלות ומתן תשובות כבסימפוזיון פילוסופי.
היידן לא העניק לסימפוניה את כינויה, אך הסכין עם ניסיונות הוצאות התווים להרוויח עוד על ידי תיוג קומוניקטיבי ומושך.

לשונה המוזיקלי של הסימפוניה מנבא את הסגנון הקלאסי שיאפיין את היידן במהלך שנות יצירתו, אך המבנה שלה עדיין נטוע בקונבנציה הבארוקית של הסונטה הכנסייתית: ארבעה פרקים שסדרם אטי-מהיר-אטי-מהיר. 
  
סוויטה מתוך "פורגי ובס" - ג'ורג' גרשווין

סוויטה מתוך "פורגי ובס" מאת ג'ורג' גרשווין בעיבוד לתזמורת קאמרית מאת אבנר דורמן: ב-1935, כשראה גורג' גרשווין כי יצירתו - האופרה האפרו-אמריקנית הראשונה "פורגי ובס" - מוגלית מן ההיכל האופראי אל הזירה הפופולארית, חיפש לה מקום באולמי הקונצרטים.
 
סוויטה קונצרטית שכתב כיווצה את הפרטיטורה המקורית לידי חמישה פרקים, והיא בוצעה כמה פעמים בניצוח המחבר לאורך השנתיים האחרונות לחייו. משנפטר גרשווין, נעלמה הסוויטה מרפרטואר התזמורות אמריקניות ואת מקומה תפסה גרסה קונצרטית ושמה "פורגי ובס: תמונה סימפונית", שכתב ב- 1942 רוברט ראסל בנט, ידידו של גרשווין.

רק ב- 1958, יותר מעשרים שנה אחרי מות המלחין, נמצאה פרטיטורת הסוויטה המקורית במשרדו של איירה גרשוין, וכדי לבדל אותה מגרסת בנט, שינה איירה את שמה ל"קטפיש רואו". מי שהתאים את הסוויטה לביצוע הקאמרי שיושמע בקונצרט הינו אבנר דורמן, בתקופה ששימש כמלחין הבית של הקאמרטה.
 
אלסנדרה סלבטי
 
נולדה בנאפולי שבאיטליה, שם למדה נגינת פסנתר והלחנה. בהמשך השלימה דוקטורט במוזיקה בארצות הברית, באוניברסיטת מיאמי. ברפרטואר הלחנותיה יצירות לתזמורת סימפונית, להרכבים קאמריים ולתיאטרון.
בין הישגיה, "הפרס האמריקני להלחנה" לשנת 2013, שהוענק לה בעבור המחזור הסימפוני "טקטוסינה - שלושה מבנים אדריכליים לתזמורת".

יצירות משל אלסנדרה סלבטי משמיעים אנסמבלים רבי יוקרה, ובהם רביעיית המיתרים "פנדרצקי", אשר בחרה להשמיע יצירה משלה בתחרות הבינלאומית ה-11 קַזַלמג'וֹרֶה שבצפון איטליה. היצירה "שירים מֵאֵלֵאָה" הולחנה במיוחד בעבור הקאמרטה הישראלית ירושלים, לרגל תחילת עונתה השלושים ואחת ובהשראת הנושא שסביבו מתגבש הקונצרט הזה: "בעקבות הפילוסופים".

אסכולת אֵלֵאָה (או: האסכולה האֵלֵאִית) נוסדה בידי פַּרְמֵנידֵס, פילוסוף יווני טרום-סוקראטי, שחי בסוף המאה השישית לפנה"ס במושבה היוונית אֵלֵאָה, עיר פורחת לחוף הים הטירֵני בדרום איטליה, ובה מקדשים יפים ונמל. באסכולה זו ניתן לראות את ראשיתה של הפילוסופיה המערבית. 

"שירים מֵאֵלֵאָה" היא מחווה מוזיקלית לפריצת הדרך המחשבתית הזאת בתרבות היוונית, ערשה של התרבות הדרום-איטלקית.

הסרנדה בעקבות "המשתה"

את הסרנדה בעקבות "המשתה" של אפלטון הלחין לאונרד ברנשטיין בקיץ 1954, וניצח עליה כעבור חודש בוונציה. לפרטיטורה הקדים ברנשטיין מבוא: "הסרנדה איננה ביטויו המוזיקלי של תמליל, אף כי צמחה מקריאה מחודשת של "משתה" אפלטון. כמו השיח שבמשתה, כך גם המוזיקה, היא רצף מבעים קשורים בשבח האהבה. פרק עוקב מתפתח מתוך אלמנטים נושאיים המצויים בפרק הקודם לו. 
 
הקונצרט יתקיים ב-28 באוקטובר 2014 ב-20:00, תיאטרון ירושלים, להזמנת כרטיסים: 02-5605755; ה-29 באוקטובר ב-20:30, היכל התרבות כרמיאל; ה-30 באוקטובר ב-20:00; אולם ויקס במכון וייצמן, רחובות; ה-1 בנובמבר ב-20:00, מוזיאון תל-אביב. מחיר כרטיס: 150-180 ₪, לצעירים עד גיל 35 בערב הקונצרט (על בסיס מקום פנוי): 50 ₪. להזמנת כרטיסים: 1-700-55-2000 או באתר