תיאטרון - נעם שריף חוזר לגימנסיה בקונצרט עם הפילהרמונית

כחלק מחגיגות מאה שנה לגימנסיה העברית הראשונה "הרצליה", ינצח נעם שריף, תלמיד הגימנסיה לשעבר, על התזמורת הפילהרמונית בקונצרט מיוחד. לרגל המאורע, מעלה שריף זיכרונות מימי בית הספר התיכון.

שריף, חולדאי והפילהרמונית

ב- 27 באוקטובר 2005 יתקיים במרכז הירידים בגני התערוכה בתל-אביב כנס בוגרים של הגימנסיה העברית הרצליה שיכלול מפגש מחזורים, מסיבת ריקודים לזכר הימים ההם וגם קונצרט חגיגי של התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של נעם שריף.

שריף חוזר לנצח על הפילהרמונית לאחר 15 שנה של הפסקה, והתכנית תכלול יצירה פרי עטו - "אומרים ישנה ארץ" המבוססת על מנגינות ישראליות וכן את הסימפוניה החמישית של בטהובן. עוד בתכנית שני סולנים: דוד ד`אור באריה מתוך "אורפיאוס" של גלוק , אופרה שהביצוע שלה בגימנסיה הרצליה בזמנו היה לשם דבר, וכן, לא אחר מאשר ראש העיר רון חולדאי, מנהל הגימנסיה לשעבר, שינגן בחלילית עם הפילהרמונית את Greensleeves .

עבור שריף הקונצרט הזה הוא בבחינת סגירת מעגל הן והן משום המפגש המחודש עם הפילהרמונית לאחר פרידה ממושכת והן , בשל החיבור שלו לעולם המוזיקה, שהחל בתקופת לימודיו בגימנסיה.

מורים ציוריים

מגיל 13 ועד 18, בשנים 1952-1948, למד נעם שריף בגימנסיה הרצליה. שנותיו בגימנסיה, ששכנה אז עדיין במיקומה הוותיק ברחוב אחד העם בתל-אביב (במקום בו מצוי היום כל בו שלום), היו לדבריו "הימים המאושרים ביותר שלי".

"הייתה שם אווירה מיוחדת במינה", הוא מספר "בכניסה לבניין המפואר של הגימנסיה, שהרסו אחר כך, עמד המנהל בדלת ולידו עמד המורה האגדי להתעמלות, נשרי, שהיה תופס כל תלמיד ביד ומשאיר לו סימן כחול לשנה שלמה.

"המורים כולם היו דמויות ציוריות - המורה לפיזיקה, ד"ר אורן, עולה חדש מרוסיה שהיה אלוף השחמט בישראל היה מלמד פיזיקה ותוך כך פותר מהלכים בשח, המורה לציור אלדמע (אביו של המלחין והמעבד גיל אלדמע), המורה לגיאוגרפיה סברדלוב שלימד את החומר באמצעות אנקדוטות, כרמי יוגב שהיה מורה אגדי למתמטיקה ולפיזיקה (ואחר כך הפך גם למנהל הגימנסיה). החשוב מכולם בשבילי היה אשר וייזר – המורה לתנ"ך – ובזכותו אהבתי ללמוד תנ"ך יותר מאשר את כל המקצועות האחרים".

האדם במרכז

טובה מיוחדת מכיר שריף למורה למוזיקה של הגימנסיה, הדסה שרמן, "אישה מיוחדת במינה, שהעשייה המוזיקלית שלה הייתה דבר נדיר. היא הקימה תזמורת בבית הספר והעלתה גם ביצועי אופרות. ההפקות המוזיקליות והאורטוריות שהעלתה היו שם דבר בכל הארץ וללא תקדים בתולדות בתי הספר בארץ. אין אחד בגימנסיה שלא לקח חלק בעשייה המוזיקלית הזו והייתה להן איכות מדהימה. זה היה מנוע לפעילות חברתית מוזיקלית". שרמן הייתה גם זו שהייתה ראשונה לקלוט את הפוטנציאל המוזיקלי של שריף והכירה אותו לבעלה, המנצח זאב פריאל (וולפגנג פרידלנדר) שהפך למורה של שריף לפסנתר ולניצוח.

"כל אחד מהמורים האלה היה דמות, ממש דמות, שהיית רוצה לחקות. המורים האלו היו דבקים במטרה, הדבר החשוב בשבילם היה לחנך. אינפורמציה אפשר לקבל, לחנך זה כבר משהו אחר. הייתה משמעת בגימנסיה, בכל זאת , חבר`ה צעירים זה חבר`ה צעירים, אבל היו לנו התלמידים הערכה וכבוד למורים, לאו דווקא יראה".

וכששריף נשאל לסיום, מה היה מייבא משנותיו בגימנסיה למערכת החינוך של היום, הוא משיב ללא היסוס - "את אהבת האדם, האדם במרכז, ואת הציונות במובן הטוב של המילה – אהבת הארץ, הטיולים בארץ".

עד על חגיגות המאה לגימנסיה הרצליה
עוד על כנס הבוגרים