בקונצרט השלישי שלה העונה מארחת הקאמרטה הישראלית ירושלים את זמרת הסופרן היפנית מארי מוריה בערב שמוקדש רובו ככולו ליצירות מהמאות ה-17 וה-18..
 
 על הקונצרט ינצח רונן בורשבסקי. בקונצרט תושמע גם בבכורה עולמית יצירה שנכתבה במיוחד לקאמרטה הישראלית על ידי המלחינה הישראלית נעמה תמיר.
 
בתכנית: יוהאן פרידריך פאש -  סוויטה תזמורתית בסול מז'ור, תומאס ארן - קנטטה: "הבוקר", אטיליו אריוסטי  - קנטטה: "אהבת אמת", נעמה תמיר  - "הזיות אביב" לתזמורת קאמרית(בכורה עולמית), אלסנדרו סקרלטי -  קנטטה לחג המולד, ג'ואקינו רוסיני  - סרנדה לתזמורת קטנה.
 
על המשתתפים:
 
רונן בורשבסקי
 
מנצח ישראלי המכהן זה כמה שנים כמשנה למנצח זובין מהטה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, משמש גם כמרצה בכיר וכראש המחלקה לניצוח מקהלות בבית הספר הגבוה למוזיקה על-שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. בורשבסקי הוא גם המנצח והמנהל המוזיקלי של המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני, של המקהלה הקאמרית של בית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב ושל מקהלת האיחוד.
 
את הקריירה המקצועית פתח רונן בזכייה בפרסים בינלאומיים בשתיים מתחרויות הניצוח החשובות בעולם ומאז הוא מוזמן בקביעות לנצח על מרבית התזמורות בארץ, כמו גם על תזמורות בעולם.
 
מארי מוריה

ילידת יפן, השלימה תואר ראשון ושני באקדמיה למוזיקה של מוּסאשינוֹ, עיר לוויין של טוקיו, והשתלמה בקולג' מאן (Mannes) למוזיקה בניו יורק.
 
היא החלה את הקריירה האופראית שלה בתפקיד מלכת הלילה ב"חליל הקסם"של מוצרט. כשהופיעה בו לראשונה בשנת  2007במטרופוליטן אופרה של ניו יורק.  מלבד ב"מֶט" של ניו יורק ובאופרה הסקוטית, הייתה מארי מלכת הלילה" גם בפסטיבל גליידבורן באנגליה, באופרות של פאלם ביץ', פיטסבורג, פורטלנד וסיאטל, במרכז קנדי בוושינגטון די סי, באופרת לייפציג ובאופרה העממית של וינה.
 
בשנים האחרונות מארי מוריה היא חלק מצוות ה"לנדסתיאטר" של לינץ באוסטריה. 
 

מארי מוריה (צילום: ויליס רוברטס)

על המלחינים והיצירות:
 
יוהאן פרידריך פאש
 
מנצח, תיאולוג לותראני ומלחין, נולד בעיר הגרמנית בּוּטֶלשטַדט שליד ויימאר בשנת 1686. הוא היה מלחין מבריק ופורה ובני דורו העריכוהו (ובכלל זה משפחת באך), אך משום מה, אף יצירה משלו לא יצאה בדפוס בימי חייו, ואחרי מותו לא טרח איש להשמיעו. רק בתחילת המאה ה-20 תוקן המצב במקצת והוא נמשה - חלקית - מתהום הנשייה. 

בתחילה הלחין פאש ממש כמו חברו טלמן. מספרים כי כדי לקנות לו בטחון, הציג באחד הקונצרטים של הקולגיום מוזיקום סוויטה תזמורתית משלו כיצירה של טלמן. רק אחרי שזכה לתגובות נלהבות מנגני התזמורת ומחבריו הסטודנטים, הגיע למסקנה שגם הוא יכול. פאש הותיר יבול של 12 שנות קנטטות כנסייתיות, 14 מיסות, פאסיון אחד, אופרה אחת, מוטטים ואורטוריות, קונצ'רטי, סימפוניות וכאמור, 100 אוברטורות, או: סוויטות תזמורתיות.
 
האוברטורה/הסוויטה התזמורתית בסולמז'ור הינה אחת מתוך 100 סוויטות תזמורתיות שהלחין פאש והיא חוברה ככל הנראה בשנת 1713, בשעה שהשתלם פאש אצל כריסטוף גרָאוּפּנֶר בדרמשטדט. התזמור הוא לשני אבובים, לבסון ולכלי קשת.
 
תומאס אוגוסטין ארן
 
מלחין שנולד בקובנט גארדן שבלונדון בשנת 1710, נודע בבריטניה ובחבר העמים שלה בעיקר בזכות יצירתו הפטריוטית "Rule Britannia!", וכן בשל יצירותיו הרבות לבמה הלונדונית. לעומת זאת, ביבשת לא היה מוכר.  למרבה הצער אבדו רבות מיצירותיו של ארן בשריפה הקשה שפקדה את קובנט גארדן בשנת 1808. ידוע, עם זה, כי חיבר כ-90 יצירות לבמה, ובהן אופרות, מחזות והצגות שופעות תלבושות ותפאורות שכללו מחול, משחק ופנטומימה.
 
הקנטטה "הבוקר" יצאה תחת ידיו של ארן כנראה בשנת 1755. הוא נטל 14 שורות אהבה מיצירה מוקדמת של אלכסנדר פופ וסלל לקראתן שביל של 10 שורות משלו, המתארות את יפי צבעי הטבע וצליליו.
 
אטיליו מלאכי אריוסטי
 
נזיר, שהיה לכומר, שהיה למלחין, למורה למוזיקה ולדיפלומט, בן זמנו של אלסנדרו סקרלטי, נולד למשפחה אמידה בבולוניה בשנת 1666. יצירותיו הראשונות היו אורטוריות. אך בשנת 1697 יצאה תחת ידו אופרה. מאז והלאה הייתה הכתיבה לתיאטרון בראש מעייניו. החל מן העשור השני של המאה השמונה-עשרה החל אריוסטי לעשות חיל כנגן וכמלחין בפריס ובלונדון. ב-1724 חיבר מחזור של שש קנטטות ושמו "פריחתה ודעיכתה של האהבה ". הנה כי כן, ב-1724 היה כבר אריוסטי מרוחק דיו מימיו הנזיריים, כדי שהתמקדותו במנעמי האהבה לא תפתיע.
 
הקנטטה "אהבת אמת" היא השנייה בסדרת הקנטטות והיא מתארת חיזור אחר רועה תמימה וביישנית.
 
נעמה תמיר
 
ילידת 1984, ישראל. החלה ללמוד נגינת פסנתר בגיל צעיר, ובהמשך - גם נגינת סקסופון וצ'מבלו. היא בוגרת מגמת המוזיקה של התיכון לאמנויות ויצ"ו בחיפה ובעלת תואר שני בקומפוזיציה מן האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. כמו כן השתתפה בכיתות אמן עם המלחינים ריצ'רד ורניק ופרופ' ולטר צימרמן. לאחר תום לימודיה השתלמה אצל פרופ' עודד זהבי. יצירותיה מבוצעות בארץ ובעולם והיא זכתה בפרסים גם פה וגם שם.
 
"הזיות אביב" לתזמורת קאמרית היא יצירה שנכתבה במיוחד בהזמנת הקאמרטה. ליצירה שני פרקים שהם למעשה אחד. היא עוסקת בנושאים חולפים-עוברים, בלי מבנה מוגדר. לעתים הם חוזרים, בצורתם המקורית או בשינוי כלשהו, לעתים – נעלמים כלא היו. בעזרת אותן חזרות על הנושאים וגיבושם לכדי משהו שלם, היצירה מנסה לצקת מעט היגיון ב"הזיות" שבמציאות.
 
אלסנדרו סקרלטי
 
הלחין לא פחות משש מאות קנטטות, רובן כתובות לקול ולבאסו קונטינואו, ולעתים נוספו לתזמור עוד כלים. בקנטטה שתבוצע בקונצרט הליווי מועשר בכלי קשת. הטקסט מכיל תיאורים מחיי הרועים, והמוזיקה - חיקוי של נגינת חמתות חלילים עממיות. הדימויים הפסטורליים נגזרים מן המנהג שהיה רווח באיטליה הטרום-תעשייתית: רועים מהרי אברוצו שליד רומא וחקלאים מכפרי הסביבה היו זורמים אל העיר לקראת חג המולד, שם נהגו להתכנס לפני פינות המְחַזָה שהקימו רומאים, ובהן נראית בובת ישוע התינוק נחה באבוס, ולצדו - בובות של הוריו, של חיות הבית ולפעמים גם של מלאכים. בהתכנסויות האלה היו יודעי הנגן מחללים בכלי הנגינה העממיים שהביאו עמם.
 
ג'ואקינו רוסיני
 
מלחין האופרות הדגול, כתב את ה"סרנדה לתזמורת קטנה" בשנת 1823, כלומר בתקופת שיא פעילותו. היא עשויה נושא המוצג על ידי האנסמבל כולו, ואז רוב משתתפיו מאלתרים עליו אילתור שרשם בעבורם המאסטרו. האנסמבל הקטן (כבכותרת) מכיל חליל, אבוב, קרן אנגלית ורביעיית כלי קשת (שני כינורות, ויולה וצ'לו).
 
קונצרט ראשון יתקיים ביום שלישי, 18 בנובמבר 2014 ב-20:00 באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים. כרטיסים: גם בתיאטרון ירושלים – 02-5605755. כן יתקיימו שלושה קונצרטים במוזיאון תל אביב לאמנות: ביום חמישי, ה-20 בנובמבר ב-20:30, ביום שישי, ה-21 בנובמבר ב-13:00 וביום ראשון, ה-23 בנובמבר ב-20:00. ביום שני, 24 בנובמבר ב-20:30 יתקיים קונצרט בהיכל התרבות כרמיאל. מחיר כרטיס: 180-150 ₪. לצעירים עד גיל 35 בערב הקונצרט (על בסיס מקום פנוי): 50 ₪. כרטיסים לכל האולמות ניתן לרכוש במשרדי התזמורת: 1-700-55-2000 ובאתר התזמורת