רביעיית כלי הקשת והפסנתרנית בקונצרט במוזיאון ת"א מיצירות באך, בטהובן ודבוז'ק
רביעיית אשר תחבור לפסנתרנית ביאטריס ברוט בקונצרט השני בסדרת הקונצרטים הקאמריים במוזיאון תל אביב לאמנות "מופת ב'".
בתכנית הקונצרט: יוהן סבסטיאן באך - מתוך "אמנות הפוגה" בעיבוד לרביעיית כלי קשת; לודוויג ואן בטהובן; לודויג ואן בטהובן- רביעיית כלי קשת מס' 14 בדו דיאז מינור אופוס 131 ; אנטונין דבוז'ק- חמישיית פסנתר מס' 2 בלה מז'ור אופוס 81 .
רביעיית אשר
חברי הרביעייה:אדם ברנט־הארט, אהרון בויד – כינור, פייר לפואנט – ויולה, דיין יוהנסן – צ'לו.
הרביעייה, שנוסדה ב־2005, נקראת על שם האמן הגרפי מאוריץ קורנליס אשר ופועלת בהשראת שיטת עבודתו, לפיה מרכיבים בודדים יוצרים שלם מתוך יחסי גומלין ביניהם.
כמה חודשים לאחר שנוסדה הזמינו את הרביעייה פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן להופיע בפסטיבלי הקיץ שבניהולם במעמד של רביעייה אורחת. נוסף על כך משתפת הרביעייה פעולה עם מוזיקאים נודעים מתחומי המוזיקה הקלאסית והג'אז.
בשנים 2012-2010 הופיעה הרביעייה, שבסיסה בניו יורק, באולמות ויגמור וקדוגן בלונדון במסגרת תכנית "דור האמנים החדש" של הבי־בי־סי. כמו כן הופיעה במסגרת האגודהלמוזיקה קאמרית של מרכז לינקולן בניו יורק וב־2013 הייתה בין ההרכבים הקאמריים הבודדים שזכו במענק הקריירה אייברי פישר היוקרתי. בעונה הנוכחית מתוכננים לרביעייה סיורי קונצרטים בתל אביב, בלונדון, בניו יורק, בברלין ובהונג קונג.
רביעיית אשר, צילום: יח"צ
ביאטריס ברוט
פסנתרנית ילידת הקנטון השווייצרי ואלה, החלה את לימודיה בלוזן ובציריך והשלימה אותם בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש הנס איישלר, ברלין. כיום לומדת לקראת תעודת אמן באקדמיה האירית המלכותית למוזיקה, דבלין.
ברוט ניגנב באולמות החשובים ביותר באירופה ובארצות הברית וזכתה בפרסים חשובים שבעקבותיהם הופיעה עם תזמורות באיטליה, בגרמניה, בקרואטיה ובארצות הברית. היא מרבה להופיע בטלוויזיה ומושמעת ברדיו השווייצרי, הגרמני, האמריקני, בצרפתי הבלגי והקנדי. ב־2011 יצאה אלבומה האחרון שזכה לשבחי הביקורת.
בנגינתה עם הרכבים קאמריים הופיעה ברוט, בין השאר, בפסטיבלים בשווייץ, בארגנטינה ובארצות הברית. ב־2010 וב־2011 הוזמנה בתור מוזיקאית אורחת לפסטיבל רוויניה, שיקגו. ברוט היא חברת שלישיית סנט אכזופרי.
אורי יעקוב על היצירות:
יוהן סבסטיאן באך- מתוך "אמנות הפוגה" בעיבוד לרביעיית כלי קשת
"אמנות הפוגה" היא במידה רבה חידה מוזיקלית. לצד העובדה הידועה שנכתבה על-ידי יוהן סבסטיאן באך בשנותיו האחרונות בלייפציג, שאלות רבות מרחפות סביבה ומספקות עד ימינו כר נרחב למחקר ולמחלוקות. גרסת כתב היד הראשונה של היצירה שאותרה הועתקה ככל הנראה בשנת 1745 לערך בלייפציג, והיא כוללת תריסר פוגות (או בלשונו של באך "קונטרפונקטים") ושלושה "קנונים" המבוססים על אותו נושא בסולם רה מינור.
ההערכה היא כי באך שקד על כתיבת פרקים אלו בראשית שנות ה-40 של המאה ה-18 ואולי אף קודם לכן. פרטים אלו מעמידים בספק את מיתוס "שירת הברבור של באך" שדבק ביצירה. בשנת 1751, לאחר מותו של באך, יצאה היצירה לאור לראשונה בלייפציג. ידוע כי בנו של באך, קרל פיליפ עמנואל, פיקח על מלאכת העריכה, וכי הכותרת "אמנות הפוגה" התווספה רק בשלב הזה בעצת יוהן כריסטוף אלטניקול, חתנו של באך.
לודויג ואן בטהובן- רביעיית כלי קשת מס' 14 בדו דיאז מינור אופוס 131
היצירה הולחנה בשנת 1826, כשנה לפני פטירתו של בטהובן, והוא ראה בה פסגה ביצירתו הקאמרית המאוחרת. בהקשרה כתב כי הוא "מודה לאל שיש בה פחות חוסר דמיון מאשר היה עד כה".
ליצירה שבעה פרקים, וכבר בכך יש שבירה של מסגרת ארבעת הפרקים המסורתית, מודל שנתקבע בצורה כמעט מוחלטת ברביעיות שנכתבו עד לאותה תקופה, וברוב במקרים גם לאחריה. גם במרכיבים המוזיקליים הנקודתיים יותר ישנם חידושים רבים.
אנטונין דבוז'ק- חמישיית פסנתר מס' 2 בלה מז'ור אופוס 81
בשנת 1873 הלחין דבוז'ק את חמישיית הפסנתר אופוס 5, והיצירה אף זכתה לביצוע בכורה פומבי באותה השנה. למרות שהיצירה בוצעה באישורו, דבורז'ק לא היה שבע רצון ממנה כלל ועיקר, והוא השמיד את כתב היד זמן קצר לאחר הבכורה. רק ב-1887 שב אל הכתיבה להרכב מאתגר זה עם חמישיית הפסנתר אופוס 81, ללא ספק אחת מפסגות יצירתו הקאמרית. האלמנט הפולקלוריסטי בולט מאוד ביצירה.
הקונצרט יתקיים ביום חמישי, 27 בנובמבר 2014 ב-20:30 באודיטוריום רקאנטי במוזיאון תל אביב לאמנות. לפני הקונצרט (בשעה 19:45) תרצה ענת שרון חצי שעה על תכנית הקונצרט.