במסגרת הקונצרט השני בסדרה "סולנים בסערה" תתארח במוזיאון תל אביב הקאמרטה הישראלית ירושלים עם הסולנים ארנו זוסמן - כינור וגארי הופמן - צ'לו. מנצח: אורי סגל.

תכנית הקונצרט כוללת את היצירות: קונצ׳רטו לכינור מס׳ 1 מאת מקס ברוך, וקונצ'רטו לצ'לו בסי מינור אופוס 104 מאת אנטונין דבוז'אק.

על האמנים:

אורי סגל

המנצח אורי סגל נולד בישראל. הוא פתח בקריירה בינלאומית לאחר שזכה ב-1969 בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית לניצוח ע"ש מיטרופולוס בניו יורק. הוא מנצח תדיר באירופה, יפן, ארצות הברית, קנדה וברזיל. באירופה ניצח סגל בין השאר על הפילהרמונית של ברלין, התזמורת המלכותית קונצרטחבאו באמסטרדם, התזמורת הסימפונית והתזמורת הפילהרמונית של לונדון, תזמורת פילהרמוניה, תזמורת פריז, התזמורת הפילהרמונית של ורשה, התזמורת הפילהרמונית של שטוקהולם והתזמורת הלאומית הספרדית. בצפון אמריקה ניצח על התזמורות הסימפוניות של שיקגו, פיטסבורג, דטרויט, דאלאס, יוסטון, מילווקי, מונטריאל ורוצ'סטר. בישראל מופיע אורי סגל כמנצח אורח עם מרב התזמורות.

ב-1973 קיים סגל את הופעת הבכורה שלו כמנצח אופרה בבית האופרה בסנטה פה, שם ניצח על ההולנדי המעופף (וגנר) ומאז הוא מנצח בבתי אופרה באיטליה, צרפת, יפן, ישראל וארצות הברית. סגל הקליט עבור דקה-לונדון ואי-אמ-איי עם התזמורת האנגלית הקאמרית, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, הסימפונית של בורנמות', התזמורת הסימפונית של ניו זילנד, ועם הסולנים ולדימיר אשכנזי, רדו לופו, אליסיה דה-לרושה ואחרים.

סגל ניצח על הבכורה היפנית לאופרה המקבר הגדול (ליגטי), ביצוע שזכה לסיקור נרחב ולהצלחה רבה. כמו כן, במסגרת פסטיבל ישראל 2008 ניצח על ביצוע הבכורה הישראלי ליצירתו הגדולה של מאהלר שיר המקונן, עם התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, המקהלה הפילהרמונית של וורשה וסולנים. בקיץ 2007 נתמנה סגל למנצח בר כבוד של פסטיבל צ'אטקווה במדינת ניו יורק, פסטיבל שניהל ב-18 השנים קודם לכן. הוא גם מכהן כמנצח אורח ראשי בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון.

סגל הוא גם מנצח בר כבוד של תזמורת המאה באוסקה, יפן, תזמורת אותה הוא עצמו הקים וניצח עליה במשך שמונה שנים. במשך כשש שנים, עד 2004, שימש כמנהל המוזיקלי של תזמורת לואיוויל בקנטקי, ארה"ב. סגל כיהן בעבר כמנצח ראשי של תזמורת פילהרמוניה הונגריקה ושל התזמורת הסימפונית של בורנמות', כמנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית וכמנצח אורח ראשי של תזמורת הרדיו הסימפונית של שטוטגרט. אורי סגל ניצח על קונצרטים רבים עם התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. באופרה הישראלית ניצח על מאדאם בטרפליי (פוצ'יני).

גארי הופמן 
 
הצ'לן גארי הופמן יליד ונקובר, קנדה, התפרסם בזכות היותו הצפון אמריקני הראשון שזכה בתחרות הצ'לו הבין־לאומית ע"ש רוסטרופוביץ' בפריז, 1986. הופמן מרבה להופיע בנגינה סולנית עם תזמורות בארצות הברית, בקנדה, באנגליה, ברוסיה, בצרפת, בשווייץ ובהולנד בניצוחם של מנצחים ידועי שם. כמו כן הוא מופיע בפסטיבלים יוקרתיים ברחבי העולם.

הופמן הוא חבר באגודה למוזיקה קאמרית של מרכז לינקולן, ניו יורק. הוא מקדיש את עצמו להוראה והיה הצעיר בחברי הסגל האקדמי של בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת אינדיאנה, שם לימד שמונה שנים. הופמן מרבה לקיים כיתות אמן ברחבי העולם ולהקליט בחברות התקליטים BMG (RCA), Sonny, EMI ו־Le Chant du Monde. הופמן מנגן בצ'לו של ניקולו אמטי מ־1662 שהיה שייך לצ'לן הנודע ליאונרד רוז.

ארנו זוסמן 
 
זוכה פרס אברי פישר ב- 2009, ארנו זוסמן הופיע כסולן ברחבי ארה"ב, אמריקה הלטינית, אירופה ואסיה, באולמות חשובים כקרנגי, אולם אברי פישר, לינקולן סנטר, מוזיאון סמיסוניאן בוושינגטון, ומוזיאון לובר בפריז. מר זוסמן הופיע לאחרונה בהצלחה רבה כסולן עם הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הסימפונית האמריקאית, תזמורת ניס בצרפת, התזמורת הקאמרית של מונקו, הסימפונית הלאומית של אל סלואדור והתזמורת של מרכז המוזיקה בטלגנווד. הופעותיו ברסיטלים כללו הופעות בערים כמו ניו יורק, ממפיס, שיקגו, פנמה, לונדון, פריז, סאן פטסבורג ורבות אחרות.

בנוסף לקרירה כסולן, מר זוסמן הוא גם אוהד מושבע של מוזיקה קאמרית. הוא הוזמן להשתתף כחבר באגודת המוזיקה הקאמרית הידועה של מרכז לינקולן ואיתם מופיע בניו יורק וברחבי ארה"ב. המוזיקאים החשובים שאיתם הופיע זוסמן כוללים את יצחק פרלמן, מנחם פרסלר, יוסף קליפשטיין, מרים פריד, פול ניובאור, פרד שרי, וגארי הופמן. מר זוסמן הקליט את חמישיית דג השמך עם הפסנתרן מנחם פרסלר עבור חברת דויטצ'גרמופון החשובה. מר זוסמן סיים את לימודיו בבית הספר ג'וליארד בניו יורק, שם למד עם הכנר יצחק פרלמן שבחר בו להיות עוזרו במשך שנתיים.


ארנו זוסמן (יח"צ)

מקס ברוך - קונצ׳רטו לכינור מס׳ 1
 
מקס ברוך היה תופעה ייחודית בין מלחיני סוף המאה ה-19. למרות שכתב מספר רב של יצירות, רק מעטות מהן נהוג להשמיע כיום באולמות הקונצרטים. סגנונו נטה יותר לרומנטיקה הקלאסית בנוסח יוהנס ברהמס מאשר ל"מוזיקה החדשה" בנוסח פראנץ ליסט וריכרד וגנר.

הוא המשיך ליצור מוזיקה רומנטית כפי שלמד ולימד בשנות צעירותו, ולהיות נאמן לסגנון נעוריו מתוך מטרה לרצות את מאזיניו. על אף שמרנותו העיקשת זכה להכרה מטובי המוזיקאים של תקופתו, גם כמלחין ובעיקר כמורה וכמנצח.  הוא נולד וקיבל את השכלתו הראשונית בקלן ובהמשך נדד בערים שונות בגרמניה בהן הועסק במשרות חשובות כמורה וכמנצח. בשנים 1880-1883 התגורר באנגליה ושימש כמנצחה של התזמורת הפילהרמונית של ליברפול. מישרתו האחרונה היתה בהוראת קומפוזיציה בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין, שם התגורר בעשר השנים האחרונות לחייו.

את הקונצ'רטו לכינור כתב תוך קשיים רבים בין השנים 1868-1866. הוא התלבט רבות באשר לצורת הקונצ'רטו וחשב בהתחלה לקרוא לו פנטזיה, לאחר השמעה ראשונה לא אהב את התוצאה וכמעט שגנז את היצירה אך בעצתו של הכנר הדגול יוזף יואכים הכניס שינויים ויואכים הוא זה שביצע את הקונצ'רטו בביצוע הבכורה הרשמי. 

בצורתו הסופית הפרק הראשון מהווה מעין מבוא לפרק השני – הארוך והכבד מבין השלושה. הפרק הראשון בנוי מנושא ראשון שבתחילתו בעל אופי נוגה אך מתפתח לנושא בעל אופי סוער ומוצג לסירוגין על ידי הכינור והתזמורת בהמשך מציג הכינור מייד ללא כל פיתוח נושא שני שירתי ורומנטי באופיו.

לסיום הפרק הקצר מופיע קטע מעבר של הכינור ובהמשך של התזמורת ובו תזכורת קצרה לנושא הראשון.  בפרק הראשון ישנה רק אפיזודה תזמורתית אחת שהיא פיתוח על הנושא הראשי וקדנצה מסיימת המובילה ישירות אל הפרק השני כמו בקונצ'רטו לכינור של מנדלסון. הפרק השני, האיטי, רב קסם והוד. יש בו שפע של רעיונות תזמוריים יפים ושימוש נפלא בחלוקת התפקידים בין הכינור לתזמורת. הפרק המסיים בנוי בצורת רונדו ובו תפקיד מבריק ווירטואוזי לכינור.

ברוך כתב כמה יצירות בהן שימוש מעניין במוטיבים יהודיים על אף שלא היה יהודי. המפורסמת בהן היא הפרק לצ'לו סולו בליווי תזמורת על פי המנגינה המסורתית של תפילת "כל-נדרי". הקונצ'רטו לכינור היא יצירתו היחידה שזכתה לתהילת עולם ומבוצעת עד היום לעיתים קרובות באולמות הקונצרטים.  
 
הקונצרט יתקיים ביום רביעי, ה-24 בדצמבר 2014 בשעה 20:30, אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-6077020