בקונצרט מס' 10 בעונה, "משפחה שכזאת", בניצוחו של המנצח ההולנדי קונרד ואן אלפן, מארחת הקאמרטה הישראלית ירושלים את זמרת הסופרן הצרפתייה מגלי לז'ה בתכנית מיוחדת המוקדשת למלחינים החשובים של משפחת באך, והפעם לא רק יוהאן סבסטיאן באך עומד באור הזרקורים, כי אם גם בניו וקרובי משפחה נוספים.
 
בקונצרט יושמעו היצירות הבאות:  יוהן ברנהרד באך - סוויטה מס' 1 לכלי קשת בסול מינור, יוהן כריסטיאן באך - שני שירים אנגליים: "נא ראו, בנעם, הס" / "עלם חמד אך אכזב",
יוהן לודוויג באך סוויטה לכלי קשת בסול מז'ור, יוהן כריסטוף פרידריך באך - סינפוניה לכלי קשת ברה מינור - וילהלם פרידֶמן באך אדג'ו ופוגה ברה מינור, יוהן סבסטיאן באך קנטטה רי"ב 199: "דם לבבי שותת".

קונרד ואן אלפן, מנצח

יליד דרום אפריקה, היגר להולנד, ושימש שם נגן קונטרבס בתזמורת הסימפונית של תזמורת הרדיו של הילברסום ובאקדמיית בטהובן באנטוורפן. בה בעת השתלם בניצוח בהדרכת המנצח האסטוני אֶרי קלאס והאיטלקי-צרפתי רוברטו בֶּנצי. משנת 2009 נתמנה למנהלה האמנותי ולמנצחה הראשי של "סינפוניה רוטרדם", ומאז עלה בידו למצב את התזמורת במקום בולט בין תזמורות הולנד. ואן אלפן משמש כמנצח אורח בתזמורות רבות בהולנד, אך גם בבולגריה, בבריטניה, בגרמניה, בדנמרק, בדרום אפריקה, במקסיקו, בפולין וברוסיה, שם הוא נהנה משיתוף פעולה קבוע עם הפילהרמונית של מוסקבה.
 
מַגַלי לֶזֶ'ה, סופרן

ילידת מושבת האיים הצרפתית גוּאדֶלוּפּ שבים הקריבי, החלה את דרכה בשירה קלאסית כתלמידתה של הסופרן-קולורטורה כריסטיאן אֶדָה-פִּייֶר, ילידת האי הקריבי השכן, מרטיניק. משהגיעה אל המטרופולין, התקבלה ללימודים בבית הספר הלאומי הגבוה למוזיקה של פריס, ה-CNSM, ובשנת 1999 השלימה שם תואר, בהצטיינות יתרה. מיד אחרי תום לימודיה הוזמנה לז'ה לבצע תפקידי אופרה מגוונים בבתי אופרה בעיקר באירופה, אך גם מחוצה לה. היא שרה תחת שרביטיהם של מנצחים רבים, כגון ויליאם כריסטי, מרק מינקובסקי, אליהו ענבל, מישל פלַסון ואֶוֶלינוֹ פּידוֹ.



מגלי לז`ה (צילום: Christian Jungwirth)

יוהן ברנהרד באך
 
רבות מיצירותיו של יוהן ברנהרד באך, בן דודו של י.ס. באך מדרגה שנייה, אבדו. סוויטה מס' 1 לכלי קשת בסול מינור שתושמע בקונצרט הינה הראשונה מתוך ארבע סוויטות (אוברטורות) - בסול מינור, בסול מז'ור, במי מינור וברה מז'ור - ששרדו. ישנן עדויות כי גם יוהן סבסטיאן באך, בשמשו קנטור כנסיית תומאס בלייפציג, השמיע את אותן או קצתן עם ה"קוֹלגיום מוּזיקום", תזמורתו הלא כנסייתית, ב"קפה צימרמן" של לייפציג. בין יתר תפקידיו המוזיקליים התמנה ברנהרד להיות נגן הצ'מבלו בתזמורת החצר של הרוזן יוהאן וילהלם של אייזנאך, אשר הקפלמייסטר שלה היה לא אחר מאשר גאורג פרידריך טלמן. השפעתו של זה ניכרת ב"אוברטורות" הצרפתיות של יוהן ברנהרד באך.
 
יוהן כריסטיאן באך

צעיר בניו של יוהן סבסטיאן, נחשב למלחין פרה-קלאסי. הוא מכונה "הבאך המילאנזי" או "הבאך האנגלי/לונדוני" והוא היחידי מבני באך שהותיר לנו אופרות. מ-1762 חי ויצר כריסטיאן בלונדון, בין היתר סימפוניות וקונצ'רטי, מוזיקה קאמרית וליטורגית, קנטטות, שירים ואופרות. את סגנונו של יוהן כריסטיאן באך נוטים לכנות "גלנטי". הוא פשוט מן הסגנון הבארוקי, בכך שמופחת בו השימוש בקונטרפונקט ובפוליפוניה, הוא מלודי מאוד ויש בו העדפה להצגה מובדלת של שירת הסולן והליווי. בזה מבחינים גם בשני השירים שיושמעו בקונצרט ויבוצעו על ידי הסופרן מגלי לז'ה: "נא ראו, בנעם, הס" ו"עלם חמד אך אכזב". השירים נכתבו בשנות הששים של המאה ה-18 בעבור הסופרן פרדריקה ויַיכּסֶל, תלמידתו של יוהן כריסטיאן, ונועדו להשמעה בפארק ווֹקסהול שעל גדת התמזה, אתר קונצרטים אהוב על הלונדונים של אז. 
  
יוהן לודוויג באך

יוהן לודוויג באך מפורסם ככל הנראה תודות ליוהן סבסטיאן, קרובו הרחוק, שכן 18 מתוך 24 הקנטטות של יוהן לודוויג שבידינו, שרדו בזכות העובדה שיוהן סבסטיאן העתיקן על מנת להשמיען בכנסיית לייפציג. בנוסף ל-24 הקנטטות של לודוויג, שרדו גם שתי מיסות, קונצ'רטו לשני כינורות ולכלי קשת והסוויטה לכלי קשת בסול מז'ור שתושמע בקונצרט.היצירה כתובה בסגנון בארוקי.
 

קונרד ואן אלפן (צילום: Ron Rutten)

יוהן כריסטוף פרידריך באך

בנו של יוהאן סבסטיאן, מכונה "הבאך הבִּיקֶבּוּרגאי" על שם חצר ביקֶבורג שבה עבד לאורך 45 שנים. רוב יצירותיו אבדו לאחר מלחמת העולם השנייה אך 8 מתוך 20 הסימפוניות שהלחין שרדו. הסינפוניה לכלי קשת ברה מינור הולחנה בעשור השני לעבודתו של כריסטוף פרידריך בביקבורג והתווית "טרום-קלאסית" יאה לה יותר מ"בארוקית".
 
וילהלם פרידֶמן באך

"הבאך של האלֶה", היה הצאצא השני והבן הראשון של יוהן סבסטיאן ושל אשתו הראשונה מריה ברברה. אביו השקיע בבכורו תשומת לב ומאמץ. היצירה אדג'ו ופוגה ברה מינור קרויה בעצם סינפוניה, אך כיוון שהיא עשויה שני פרקים, אדג'ו ופוגה, זהו שמה.
 
יוהן סבסטיאן באך

באך הלחין את הקנטטה רי"ב 199: "דם לבבי שותת" לסופרן ותזמורת  במסגרת תפקידו החדש כקונצרטמייסטר תזמורת החצר של דוכסות ויימאר, אליו נתמנה במרס 1714. הביצוע היה ב-12 באוגוסט של אותה השנה, ביום הראשון ה-11 לאחר חג השילוש הקדוש. נראה שמחבר המילים, המשורר-סופר-לבריתן גאורג כריסטיאן לֵמס, בן זמנו של באך, ביקש להלום על אוזן השומע כבר בתחילת יצירתו במטפורה עזה שתבטא אל נכון את תחושות הצער העמוק, האשם והמיאוס העצמי של הקול השר לנוכח חטאיו.

הקונצרט יתקיים ב-9 במאי 2015 ב-21:00 באלמא מרכז אמנויות, זכרון יעקב, ב-10 במאי ב-20:00, ב-15 במאי ב-13:00 וב-16 במאי ב-21:00, במוזיאון תל אביב, ב-12 במאי ב-20:00 בתיאטרון ירושלים וב-14 במאי ב-10:00 באולם ויקס, מכון וייצמן ברחובות. מחירי כרטיס: בירושלים ותל אביב: 180-150 ₪, לצעירים עד גיל 35 בירושלים, תל אביב ורחובות: 50 ₪. להזמנות כרטיסים: 1-700-55-2000.