שחקן הקולנוע, התיאטרון והטלוויזיה אריה אליאס, זוכה פרס אופיר על מפעל חיים, הלך הבוקר (חמישי) לעולמו, בן 94.

אליאס יובא למנוחות מחר, יום שישי, 7 במאי ב-11:30 בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. 
  
אריה (אלברט) אליאס נולד וגדל בכורדיסטן העיראקית. הוא היה היהודי הראשון שהתקבל לאקדמיה לאמנויות יפות בפקולטה לדרמה בבגדד שבעיראק בשנת 1941.  בשנת 1947 עלה לישראל, עם רקע במשחק בתיאטרון. את דרכו לישראל עשה במשאית שהובילה תמרים מבגדד.

שירות צבאי

מיד לאחר עלייתו שירת בפלמ"ח ובהמשך בצה"ל במלחמת העצמאות.
 
אליאס נדחה מן הצ'יזבטרון בגלל מבטאו הכבד והצטרף ל"יחידת ש.מ. 2" - יחידת האזנה של המודיעין שקדמה להקמת יחידה 8200.

בשנת 1949 הומלץ אליאס, ביחד עם עוד שישה חיילים מיחידתו, לקבלת צל"ש על ידי חיים הרצוג, ראש מחלקת המודיעין בצה"ל באותה עת, אך הצל"ש לא ניתן בעקבות טענתו של דוד בן-גוריון כי המצב בו הייתה שרויה מדינת ישראל היה רגיש מדי‏.

לימודים וצעדים ראשונים בתיאטרון

בשנות החמישים למד קולנוע בפריז, עבד בתעשיית הסרטים בצרפת והשתלם באמנות התאטרון אצל ז'אן-לואי בארו, מרסל מרסו, ז'אן וילאר ורנה סימון.
 
לאחר שהשתחרר החל לשחק בתיאטרון. מבטאו המזרחי היה לו למכשול בעת מבחני הקבלה לתיאטראות הממוסדים: הבימה, הקאמרי והאוהל - בהם שלטו, באותה עת, המבטאים המזרח-אירופאיים.

יוצאת דופן הייתה השתתפותו ב-1953 במחזה "תעלולי נאסר א-דין", שהועלה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של יוסף מילוא. אליאס גילם את המואזין (בעל תפקיד המספר בהצגה), אולם כשהמחזה ירד מהבמות, חזר שוב לשולי הבמה לתפקידים משניים ביותר.  כן שיחק בתיאטרון הקאמרי ב"ז'אן דארק" (1952), "למי תקעה החצוצרה"(1952). כמו כן  ב-1996 שיחק בקאמרי ב"תיקון חצות". 

בגלל שבשנים המוקדמות לא הצליח להשתלב בתיאטראות הממוסדים הוא פנה לבימוי במגזר הערבי ועבד עם חובבים בעיילבון, כפר קאסם, כפר יסיף ונצרת. כמו כן, ביים ושיחק בתסכיתי רדיו בערבית בקול ישראל. 

קולנוע : פרסי אופיר על משחק ועל מפעל חיים

ב-1954 שיחק בסרט "אבן על כל מייל" שכתבו חיים חפר ואריה להולה שגם ביים. בשנת 1963 ביים סרט בשם "אף מילה למורגנשטיין", שכתב אפרים קישון בתור מחזה.

ב-1965 גילם את לוי, אביו המובטל והאלכוהוליסט של נער צעיר בסרט "הילד מעבר לרחוב"" שכתבו עדנה שביט ויוסף שלחין שגם ביים. בסרט, בו גילם אליאס את אחד משני התפקידים הראשיים - על רקע העוני חסר המוצא, מתקשה האב להתאקלם ולתפקד במציאות הישראלית ומגיע לעימותים עם בנו המתדרדר לפשע. אליאס טען מאוחר יותר, כי הזדהה בכל ליבו עם התפקיד, דבר אשר סייע לו לגלם את האב באמינות רבה. הסרט זכה בביקורות מצוינות בעיתונות הישראלית והקהל נהר בהמוניו לסרט. הסרט אף השתתף וזכה בפרס מיוחד בפסטיבל הסרטים של ונציה.
 
ב-1967 גילם את אהרון מזרחי בסרט "עליזה מזרחי" שביים מנחם גולן. ב-1968 השתתף בסרט "הגמל והילד" שביים משה גז. בשנת 1969 השתתף בסרטו של גולן "מרגו שלי" ובסרט "לפני מחר" שכתבו יורם קניוק ואלידע גרא שגם ביים. ב-1971 גילם את אלברט ב- "השוטר אזולאי" שכתב וביים אפרים קישון.
 
באותה שנה כיכב בסרט "אריאנה" שביים ג'ורג' עובדיה. ב-1972 גילם את חנוכה בסרט "נורית" שכתב וביים ג'ורג' עובדיה. באותה שנה כיכב בסרט האמריקאי "תיק ירושלמי" שביים ג'ון פלין. בשנת 1973 גילם את מושיקו בביוף בסרטו של מנחם גולן "קזבלן".

בשנת 1974 גילם את זכי בן-חנניה בסרט "צ'רלי וחצי" שכתב אלי תבור וביים בועז דוידזון. באותה שנה גילם במאי פרסומות בסרט "שרית" שכתב וביים ג'ורג עובדיה. ב-1975 גילם את חכם חלפון בסרט "חגיגה בסנוקר" שכתבו אלי תבור ואורי דן וביים בועז דוידזון. 
     
באותה שנה השתתף בסרט "רחוב 60" שכתב וביים ג'ורג' עובדיה. בשנת 1977 גילם את חממה בסרט "הרשל'ה" שכתבו דוד גורפינקל ויואל זילברג שגם ביים; וגילם את חכם משיח בסרט "בדרנית בחצות" שכתב וביים ג'ורג' עובדיה. ב-1978 שיחק בסרט "סוסעץ" שביים יקי יושע.
 
ב-1980 גילם את אליאס בסרט "כוכב השחר" שביים עקיבא ברקין. ב-1982 גילם את אבא של אליס (ענת עצמון) בסרט "כביש ללא מוצא" שכתב (לצד אלי תבור) וביים יקי יושע.
 
ב1983 שיחק בסרט "נורית 2" (סרט ההמשך של "נורית") וגילם את אוסמאט בסדרה "הבית של פיסטוק" שביים מוטי אבירם. ב-1984 שיחק בסרט "כאסח" שכתב אהרון בכר וביים חיים גיל, וגילם את ר' אברהם בסרט "אריות בירושלים" שכתב וביים חיים גיל (על פי ספרו של שמואל הופרט). ב-1987 גילם את זכי בסרט "המובטל בטיטו" שכתבו (על פי מחזה מאת טומי לפיד) ניסים עזיקרי וזאב רווח שגם ביים.

ב-1989 גילם את ניסים "הדוקטור" בסרט "אבא גנוב 2" שכתבו פיני עדן ושלמה משיח וביים אבי כהן; גילם את מר שלוש בסרט "אש צולבת" שכתב בני ברבש וביים גדעון גנני, וגילם את הרב בסרט "צמות" שכתב וביים יצחק חלוצי.
 
ב-1994 גילם את שלמה בסרט "בית" שכתב וביים דוד אופק. ב-1995 גילם את אליהו סיטון בסדרת הטלוויזיה "סיטון" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש, וגילם את אבו נאג'י בסדרה "תמונות יפואיות" שכתבו (לצד אביב טלמור) וביימו אריק לובצקי ומתי הררי, על פי ספריו של מנחם תלמי.

ב-1996 גילם את ניסים משולם בסרט "נשים" שכתב (על פי סיפור של יהודה בורלא) וביים משה מזרחי, וגילם את הסב בסרט "לילה לבן" שכתב וביים ארנון צדוק. 
 
ב-2000 גילם את יהודה ואף השתתף בכתיבת התסריט (לצד ירמי קדושי) בסרט "צעדים נואשים" שביים ימין מסיקה.

 ב-2003 גילם את הסבא בסרט "הכוכבים של שלומי" שכתב וביים שמי זרחין. באותה שנה גילם את סאלח בסרט "מסעות ג'יימס בארץ הקודש" שביים רענן אלכסנדרוביץ', ועל משחקו בסרט זכה בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר, זאת בנוסף לפרס מפעל חיים שקיבל באותה שנה בטקס זה.




אריה אליאס ויהודה ברקן, מתוך הסרט חגיגה בסנוקר (תמונת יחסי ציבור)



טלוויזיה: נשכונת חיים עד מעורב ירושלמי

בשנת 1976 החל לגלם את יחזקאל בסדרה "הילדים משכונת חיים" ששודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית. הסדרה, אשר צפייתה הייתה חובה עבור תלמידי זרם החינוך הממלכתי, הכירה את אליאס לדור שלם של ילדים.

 ב-1988 שיחק בסרט הדרמה "משחקים בחורף" שביים רם לוי וגילם מבקר מסעדות בסדרה "המסעדה הגדולה".

ב-1997 גילם את ציולילו בסרט הטלוויזיה "הבחור של שולי" שכתבה דורית רביניאן וביים דורון צברי.

בין השנים 2004 - 2006 גילם את אליהו סעדה בסדרה "מעורב ירושלמי".

פרס אמ"י למפעל חיים
 
בשנות הקריירה המאוחרות יותר, עסק אליאס במקביל, בבימוי תיאטרון בבית הסוהר מעשיהו. ב-2013 הוענק לו על ידי אמ"י פרס על מפעל חיים
 
לדברי  יו"ר אמ"י יענקלה מנדל: "כמה שהיה מוכשר, כך היה אריה אדם צנוע. כל מי שפגש בו התאהב בו ברגע. הדמויות שגילם הפכו לקאלט, וגם צעירים שנולדו שנים לאחר שגילם אותן, יודעים לצטט אותו בעל פה. תנחומינו למשפחה, יהי זכרו ברוך".

(מקור : ויקיפדיה)