גלריית תיאטרון היהלום ברמת גן מארחת תערוכה ראשונה מתוך סדרת התערוכות מולטיפוקל המתמקדת בחוש הראייה כנקודת מוצא.

 

בתערוכה, "רואים קרוב", מציגות שבע אמניות עבודות שצוירו מבעד לעדשה מקרבת, הן מבחינת הקרבה האופטית לאובייקט הציור והן מבחינת הקרבה הנפשית, הבאה לידי ביטוי באינטימיות שנובעת מן העבודות. אוצרת הגלריה - יעל מרגלית, אוצרת אורחת - חגית שחל.  

בקי שיפרוט

 

מציירת דימויים שיש בהם עוצמה רגשית שבין הדרמתי לרומנטי, כמו הורד האדום, האפרסק ליד היין. בקומפוזיציות שהיא בוחרת יש נוכחות קונטרסטית של אור וצל אשר יוצרת תחושה של סוד, כמו בציור האיש בחלון ופניו מוצלות לגמרי, הכרוב הסגול ומרכזו המצונף שמרמז על ארוטיקה עדינה. בכל העבודות יש סיפור שכמו נחבא בתוך סיטואציה תמימה למראה.

תערוכת רואים קרוב, בקי שיפרוט

ויקי אקילוב

 

מציגה עבודות המאופיינות במבט נשי על ילדות, אימהות ועוצמה אישית. בכל הדמויות יש כוח פנימי המתבטא בדרכים שונות. בציורי הילדות היא בוחרת סיטואציות שיש בהן תמימות יחד עם עצמאות וחופש, כמו בעמידה ובהתזה של מים בטבע, בציור המתאגרפת היא מציגה כוח פנימי וחיצוני ובתמונת האם והבת, יש עוצמה לחיבור ולשמחה הקורנת ממנו, גם ציור קנקן התה הוא דימוי נשי, כלי ברזל מכיל, המאפיין חוסן ויכולת הזנה.

 

מרים אלון

 

פותחת בפנינו את תמונות אינטימיות כשהיא מציגה את פנים הדברים. היא בוחרת דימויים ביתיים כמו סיר בישול שמכסהו מוסר ומגלה את תוכנו, או ארון הבגדים המאפשר הצצה אל ילדות רחוקה או קרובה. ברישומי הנעליים היא מציגה דימוי של דרך כשהיא מציירת אותן מוטלות כבדרך אגב בסוף יום עבודה או אולי מסע חיים, כך היא מספרת סיפור אישי ואוניברסלי כאחד.

 

נמי חביבי

 

מציגה ציורים מונוכרומטיים מעודנים ומלאי חיים. בתנועת המכחול היא מצליחה לעשות האנשה לטבע דומם עד כי נדמה שערמת צלחות רוקדת בקלילות. התנועה המאפיינת את עבודותיה לעיתים שקטה, כמו בציור הכורסא והאגרטל או כוס הקפה ולעיתים דינמית יותר כמו בציור הפרי עם העלים המתנופפים סביבו כשיער המתבדר ברוח. בציור דמות האישה היא נוגעת בתנועה רכה של מים והשתקפות.

תערוכת רואים קרוב, נמי חביבי

ענת יוחנן

 

רושמת דמויות נשיות בסיטואציות יומיומיות וכך יוצרת תחושה של הכרות וקרבה. ברשום האם והילדה מתקבלת תחושה של מהירות, על ידי רישול השיער וטשטוש דמות האם האוספת את בתה מן הגן, או ברשום דמות האישה העולה מן הרחצה כשיד אחת אוחזת במגבת והשנייה עוברת בשערה כשהיא מישירה מבט אל הצופה. ברשום הדמות הרוכסת את נעלה היא מתכתבת עם ציורי הרקדניות של דגה, רגע קטן מאחורי הקלעים.

 

שרה כץ

 

מציגה רישומי פחם של זוגות הנסחפים בריקוד ואלס. התנועה מפיחה בעבודות רוח חיים עד כי ניתן לשמוע את צלילי המוזיקה ואוושת השמלה המסתחררת. העבודות מתכתבות עם זמן אחר ועם אמנים ותיקים כמו הצייר אוגוסט רנואר והצלם רודי וייסנשטיין. אל העבודות היא מוסיפה ציטוט של ש"י עגנון  "..ואולם כי ירים איש את רגליו ויצא במחול, כי אז נפשו מתרוממת, גם נשמתו תגביה עוף, עד כי אמור נאמר כי כל איבריו, כל גופו הם בבחינת נשמה".

תערוכת רואים קרוב, שרה כץ

תילי ברץ

 

מציירת דמויות הנמצאות בעולמם הפנימי כבתוך בועה דמיונית. הדמויות, רובם גברים העוסקים במלאכתם בדבקות, כמו הדייג על הסירה, או באמנותם, כמו דמות המנצח בשעת קונצרט, אחרים נוכחים על הבד כשחקנים ראשיים בעלי עומק ואישיות עזה, מספרים סיפור נוקב במבט או מנח גוף. גם בציור הזוג על הדשא, יש בועה פרטית האופפת אותם, כמו עולם שלם הנאסף אל סצנה אחת שהזמן לא חל עליה.

התערוכה מוצגת בתיאטרון היהלום ברמת גן. שעות פתיחה: ימים ראשון-חמישי בין השעות 17:00-9:00 ובשעות המופעים. לתיאום: 052-6321255.