סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: מערכת הבמה חנוכת יוצרים בכיכר דיזנגוף
 

 
 


כמו כל מותג נחשק אחר, בילוי במחזמר, שלא לדבר על ביקור בפסטיגל, הפך לחובה, ולסמל מעמדי בעולמם של צעירים. עמוס אורן מגיש מדריך חנוכה אישי להורים נבוכים.

שיחת היום בגן

איך זה, שמכל החגים, דווקא חנוכה הפך לחג הצגות לילדים? נורא פשוט וברור. החגים ה"ארוכים" האחרים, סוכות ופסח, יושבים על עונות מעבר, ומזג האוויר הלא-יציב וההפכפך (קיץ שבבת אחת יכול להיות חורף, ולהיפך), מונע תכנון מדויק מראש.

עובדה, שעשרות הפסטיבלים "אוכלים" אותה בכל פעם מחדש. דצמבר, לעומת זאת, גם אם אינו גשום, הוא עדיין חודש קר, ואפשרויות העסקת ילדים וטף ומילוי זמנם ומאווייהם במשך שמונת ימי החנוכה, מתבססים בעיקר על אתרים סגורים. מכאן הכר הנרחב לצמיחתן של הפקות חנוכה המתחנפות והצועקות. כשגם הקירבה לחג המולד ולראש השנה האזרחית, מנהגים מן העולם המערבי ומתרבותם של עולים מן המזרח (אירופה, כמובן), תורמים משלהם לחגיגות חנוכריסמס.

הורים נתקפים, בצדק, בהלם, בשיתוק ובאיבוד שפיות זמני לנוכח ההיצע, ההיצף והמתקפה היחצנית המשוכללת (מעל דפי העיתונות וערוצי הטלוויזיה). ברור לכל, שהתרומה האמנותית של הפקות חג ראוותניות אלה, שמרביתן מכתירות את עצמן כמחזות זמר, מועטה בלשון המעטה. אך גם אם כולנו משוכנעים שעדיף להשקיע את דמי החנוכה בספר ילדים איכותי, בהצגת תיאטרון מתאימה, במופע מחול ראוי או בבילוי מהוגן אחר, אי אפשר להתעלם מעובדות החיים המרות שגיבורי הטלוויזיה אוכלים אותנו בכל פה ומכל כיוון, שתופעת ההערצה ופולחן האלילים היא חלק ממחלות הילדות של צאצאינו, ובעיקר שהצגות בידור שמתבססות על עובדות אלה הן אולי עסק ציני, אבל ענף תעשייתי-עסקי לגיטימי שמגלגל מדי חנוכה עשרות מיליוני שקלים.

המפיקים יודעים זאת, וגם אנחנו, באמצעות ממשיכי-דרכנו, למדנו זאת. אם לא בדרכי נועם, אז במשעולי חשבון הבנק. אולי מופעי הראווה המסחריים הללו נאבקים על תשומת לבם ואהדתם של הילדים, אבל בעצם הם מכוונים לכיסי הוריהם. ויותר מכך, בפסיכולוגיה בפרוטה, למצפונם. כמו כל מותג נחשק אחר, בילוי במחזמר, שלא לדבר על ביקור בפסטיגל, הפך לחובה, לסמל מעמדי בעולמם של צעירים. ולכו תקשו ליבכם מול התחנונים, הדמעות, תרגילי הסחיטה והלחץ החברתי. לאחר החג זה יהיה שיחת היום בגן (!?) ובבית הספר, ואיך ישתתפו הילדים שלנו ברב-שיח לסיכום חופשת החנוכה? רק בעולם אוטופי, עם מערכת חינוך מושלמת, תהיה שליטה ובקרה על מרכיבי המזון התרבותי של דור ההמשך. וגם זה בספק.

לאזן בין בידור לתרבות

החוכמה לדעתי, היא להפנים הנחות אלה, ולא להיאבק בהן. לא נתקן את העולם ולא נצליח למנוע, לאורך זמן, את השחתת הטעם של ילדינו. הדרך היחידה, אם בכלל, היא לשלוט במינוני הצריכה, ולאזן בין בידור לתרבות, בין צעקנות לאיכות. בהתייחסות נכונה אפשר לצלוח את בלגן החנוכה במינימום נזקים נפשיים וכספיים. וכדי לעשות זאת, צריך להבחין בין סוגי המופעים.

הראשון הוא מגה-הפקות השנה הן "פסטיגל גיבורי-על" ו"שיר נולד" שבעצם יוצרות את כל הבאזז, באמצעות גיוס מאסיבי של כוכבים ותיקים וכוכבנים-מתחילים מן המוזיקה הפופולרית ובבידור. הקהל שלהן אינו בהכרח ילדים, אלא צופי טלוויזיה שמכרו מזמן, גם לפני ראש השנה וסוכות, את נפשם ונשמתם לטלנובלות מקומיות, תוכניות צחוק וסאטירה, תוכניות ריאליטי טלוויזיוניות, טורי רכילות ומסלולי דוגמנות וכיו"ב. ההדגשים שלהן, מלבד המילוי הכוכבי-האנושי, הם על גודל, פאר, ראווה, ריבוי משתתפים, פעלולים, פירוטכניקה ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים. הסיפור, אם בכלל, שולי, והיומרות התרבותיות-חינוכיות נראות נהדר על הנייר.

סוג שני הוא הפקות אד-הוק או הפקות "מחוממות" לחג. "מחזות-זמר"(מושקעים בדרך כלל) שהועלו בשנים קודמות או בחגים קודמים, ומצטרפים לחגיגה אם כדי להפגין נוכחות ולאכול מהעוגה, אם כדי להעסיק כוכבים (מסדרי גודל שונים) שלא מצאו מקום במגה-הפקות ולחילופין מעוניינים להיבדל מהן ואולי אף לחסות בצילן.

בין אלה "צלילי המוסיקה" (עם רמה מסינגר וששי קשת), "בילבי" (עם דנה דבורין, מיקי קם ואבי גרייניק), "שלגיה" (עם דפנה דקל וספי ריבלין), וגם "נסיך האגדות" (על הנס כריסטיאן אנדרסן עם אורנה ומשה דץ, חני נחמיאס ויעקב כהן) ו"סיפורי התנ"ך עם סבא טוביה" (טוביה צפיר). כמעט כולם מעסיקים ילדים-שחקנים-זמרים-רקדנים, וחלקם מתעתד להמשיך להופיע גם אחרי שתשכך מתקפת החג.

סוג אחר הוא הפקות מאריכות ימים (מרביתן רפרטואריות) שמועלות בהזדמנויות חגיגיות והישרדותן לאורך זמן מעידה על איכויותיהן. בין אלה "עוץ לי גוץ לי" בתיאטרון הקאמרי, "היפהפייה הנמה" של להקת הבלט הישראלי, "אדרבא!" גירסת הילדים של חוויית הקצב "מיומנה", מופע התנועה "אלומיניום", "פנטזי קידס" של התיאטרון השחור הישראלי, החידוש (הפעם בהבימה) של "הכבש הששה עשר", פסטיבל הצגות הילדים המסורתי של "בית צבי" ברמת-גן, וגם הצגות ילדים שונות שחוסות תחת כנפי "הפסטיבל הגדול לתיאטרון ילדים", שיושק לראשונה בבית החייל בתל-אביב.

הבחירה ביניהם (ובין אחרים, שלא נזכרו לעיל) היא בידיכם. ואם המאבק על נפש הילדים נועד מראש לכישלון הורי צורב, לפחות אפשר להקטין ולרכך את הפגיעה הכספית. במאבק על התקציבים של קניינים פוטנציאלים (בעיקר ועדי עובדים של מוסדות וארגונים שונים) פיתחו ההפקות את מלאכת הפיתוי לדרגת אמנות באמצעות מחירים מסובסדים, מבצעים, הנחות ונקודות אשראי. במקרה זה, האותיות הקטנות מאוד חשובות, כי בהן מסתתרים גלגלי הצלה משמעותיים, וכרטיסים שמחירם הנקוב יכול להגיע לכ-160 שקלים, ניתן לרכוש גם ב-39, 49 ואפילו 25 שקלים. אם תעשו את החשבון בדולרים, זה ייראה מפתה עוד יותר.


מדריך הבמה לאירועי חנוכה


22/12/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2.
תמי , (29/12/2005)
1. חנוכה חג מוצלח
shay kutok , (23/12/2005)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע