הוכרזו הזוכים בפרסי  היצירה לסופרים ומשוררים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ו.

רשימת הזוכים: ענת עינהר, אסתי ג. חיים, שגיא אלנקוה, הילה להב, רן יגיל, מנחם בן, אלכס אפשטיין, דוד טרבאי, יוסי גרנובסקי, סיגל בן יאיר,  איריס אליה כהן,  מירה קידר, יאיר אסולין .

כמדי שנה, מעניקים משרד התרבות והספורט וקרן ראש הממשלה  לסופרים עבריים את פרסי היצירה לסופרים ומשוררים עבריים ע"ש לוי אשכול הכותבים בשפה העברית, כאות הוקרה על פועלם בתחומי הספרות השונים: שירה, סיפורת, מחזה, מסה, ביקורת ועריכה ספרותית.

השנה ועדת השיפוט של פרסי החליטה להעניק את הפרס ל-14 זוכים. הפרס בשווי כולל של 910,000 ₪ יתחלק באופן שווה בין הזוכים ולכל אחת ואחד יוענק פרס בשווי 65,000 ₪. 

 בוועדת השיפוט של הפרס ישבו השנה: פרופ' אבנר הולצמן, יהודית רותם, אלי אליהו.
 
לדברי שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב: "אני מברכת כל אחת ואחד מהזוכים הראויים בפרס היצירה לסופרים עבריים, אשר באמנותם ויצירותיהם העשירו את עולמנו התרבותי ביצירות מקוריות ומרגשות, ואשר פתחו לנו צוהר למחוזות חדשים ומגוונים. אני מודה לסופרים על תרומתם ארוכת השנים בכל תחומי הספרות, ומאחלת להם המשך יצירה פורייה".
 
נימוקי השופטים:

נוגה אלבלך
 
נוגה אלבלך היא סופרת נועזת, שאהבתה לספרות ומקוריותה מתבטאות בכל אחד מסיפוריה הקצרים וברומן הראשון שלה. היא מרובת ניגודים: שפתה התמציתית מפוארת, האירוניה שלה מעודנת, והחיבור שלה להווה, על דימוייו הקלישאיים והמוכרים, מפתה לשאול "היכן המלכוד?" כתיבתה של אלבלך "פרועה" במיטבה, מקורית ומלאה חיוניות, פוקחת עיניים ופותחת את הלב, ומסייעת לקוראיה לראות את העולם שבו אנו חיים ולנסות להבינו קצת יותר. קצת אחרת. לציון מיוחד ראוי הרומן 'סילנד' (2015): נבנה בו עולם המתנודד בין משטור חברתי ונפשי לבין תוהו אנרכי לסוגיו. הרומן מלא התבוננויות דקות ומדויקות, ספוגות הומור מאופק, ומתארגן היטב בשלל וריאציות סביב הנושא המרכזי: הניסיון הנואש לפרוץ את קליפת הקיום הקהה ולגעת בקיצוני, בייחודי, במסתורי ובאנרכי, ובסופו של דבר באנושי.
 
איריס אליה-כהן

ספריה של איריס אליה כהן מפגישים עולמות זרים החולקים את ההוויה הישראלית. היא עושה זאת בכתיבתה  המרגשת, הקפדנית והדייקנית להפליא. תוך כך היא מקימה לחיים את המרחב הישראלי על צבעוניותו האנושית, על מתחיו, על נופיו וצמחיו, ולא פחות מכך – על ייצוגיו הארוטיים והאינטימיים. איריס אליה-כהן היא קול סגולי, בעל עוצמה ייחודית שעוד נכונו לו עתידות.
 
שגיא אלנקוה

שגיא אלנקוה הוא משורר שמשתמש בשפת השירה כדי להעמיד מראה מפוכחת מול תודעת האדם. הוא בוחן שוב ושוב את מצבו של האדם מול העולם המקיף אותו, מפנה את המבט באומץ פנימה, אל נבכי המחשבה, ומצליח להמריא מחווייתו האישית לעבר מחשבות פילוסופיות וקיומיות. שירתו של אלנקוה ייחודית בנוף הפואטי של ימינו. הוא אינו סוטה מדרכו השירית, שהחלה עם הספר הראשון, ועם זאת מבשיל כמשורר ומגלה התפתחות מספר לספר. שירתו מאתגרת ותובענית, היא מצליחה להצמיח יופי גם מתוך המקומות חסרי היופי של המחשבה והקיום, וזוהי בעצם מלאכתה האמיתית של השירה.
 
יאיר אסולין

כתיבתו הספרותית והפובליציסטית של יאיר אסולין באה חשבון עם החברה הישראלית בכלל, ובפרט עם העולם הציוני דתי שבו גדל. לאסולין תודעה פוליטית שניכר כי נולדה מתוך התבוננות עמוקה בתהליכים ובתופעות שמתרחשים בחברה הישראלית. הוא אינו נמנע מביקורת עצמית, ומצליח לחדד שאלות של מוסר ואמונה. כישרון הכתיבה של אסולין משמש אותו לא רק כדי להעמיד יצירה ספרותית מקורית ונועזת, אלא גם ככלי לשינוי המציאות, והוא מצליח לתת ביטוי לקונפליקטים הגדולים שעמם מתמודדים אלו שחיים בארץ הזאת.

יאיר אסולין (צילום: מנחם שכטר) 

אלכס אפשטיין

מאז שנת 1992 פרסם אלכס אפשטיין כחמישה-עשר ספרים מודפסים ודיגיטליים, ובתוכם רומנים, נובלות וסיפורים קצרים, וכן ספר שירה וספר ילדים. הסוגה המזוהה עמו יותר מכל היא הסיפור הקצרצר, שהיקפו עשוי לנוע בין מלים בודדות לעמודים אחדים. אלה יצירות עתירות דמיון, משחקיות וניסיוניות, נעות בין מקומיוּת לאוניברסליוּת, מלוטשות עד דק כגבישים של תיאור ושל מחשבה ומנוסחות בשפה צלולה ונקייה. אחת מתכונותיהן הבולטות היא הניסיון לגעת במופלא או להחדיר את המופלא אל חיי היומיום, תוך כדי תנועה מתעתעת בין המוחשי לבין החידתי. בכל אלה ביסס אפשטיין את מקומו כאחד היוצרים הישראלים המקוריים ביותר, מתוך נאמנות בלתי מתפשרת לעצמו ולנוסח הספרותי הייחודי שפיתח.

אלכס אפשטיין , תמונת יח"צ
 
מנחם בן

מנחם בן התגלה בנעוריו כמשורר בעל ייחוד, שקובץ שיריו הראשון, 'אדרת הגפן' (1967) הצטיין בחומריו האקזוטיים ובאיכויותיו הצליליות. הקובץ המסכם של שיריו, 'חידוש השירים' (2015) חושף אותו כמי שלא חדל להתפתח ולהשתנות כמשורר. כמבקר, הנחת היסוד שלו היא ש'אין שירה בלתי מובנת': קליטת השיר והפנמתו אינן תלויות בפענוח תכניו אלא בהיקסמות מיידית ממרקמו הלשוני, התמונתי והמוסיקלי. ביקורת הספרות שלו טבועה בחותם השקפתו הדתית. שיאי השירה הישראלית, מן התנ"ך ואילך, נכתבו, לדעתו, ברוח הקודש ובהשראה אלוהית, כשם שטען והדגים בהרחבה בספרו 'מי צייר את הרקפת? ספר לימודֵי אלוהים' (2008). עיקר תרומתו לתרבות הישראלית מונח בפעילותו הענפה כאחד ממבקרי הספרות הבולטים והמקוריים בארץ.
 
סיגל בן יאיר

שירתה של סיגל בן יאיר מעניקה קול לרבים באוכלוסייה שקולם כמעט לא נשמע קודם לכן בשירה העברית. זהו קולן של האימהות החד הוריות, קולן של הפועלות, קולן של הנשים הנאבקות על מקומן בחברה הישראלית. זוהי שירה מקומית מאוד ועם זאת שירה אוניברסלית שבוחנת את מקומו של היחיד בתוך חברה קפיטליסטית וצרכנית, חברה שבה אדם הוא סך כל הדברים שהוא מייצר וצורך. בן יאיר מצליחה לשלב בשירתה את החומרים הלא פואטיים של החיים: משכנתא, מסמכי גירושין, ביטוח לאומי, ולהביע בכך את מאבקו של האדם המודרני מול מנגנוני הביורוקרטיה והממסד.
 
יוסי גרנובסקי

יוסי גרנובסקי מוכיח פעילות עקבית וחשובה בספרות העברית, וניכר כי בנפשו הדבר. הן כסופר והן כעורך הוא פועל כדי לתת במה לקולות מושתקים בתרבות הישראלית, ובעיקר לאוכלוסייה הערבית, וזאת מבלי להביא בחשבון ענייני פופולריות או שיקולים מסחריים. באמצעות הספרות הוא מבקש לגשר בין התרבויות, וליצור בסיס משותף, לפחות מן הצד האמנותי. זוהי כתיבה שחשיבותה הפוליטית לא נובעת מתוך הבעת עמדה ישירה או מתוך המחאה, ההתנגדות והשלילה, אלא מתוך החיוב והעשייה. בכתיבתו הוא מצליח להקים לתחייה עולמות שאינם עוד, ובכך להעשיר את התרבות העברית ולהקנות לה שורשים אמיתיים הנטועים במציאות.
 
אסתי ג. חיים

כבר בספרה הראשון, קובץ הסיפורים 'רקדנית שחורה בלהקת יחיד' (1997) התגלו סגולותיה של אסתי ג' חיים כסופרת המיטיבה לשרטט מצבים אנושיים מורכבים במציאות פגיעה ושבירה, וחוקרת אזורי דמדומים נפשיים שהריאלי והפנטסטי מתמזגים בהם לבלי הפרד. תכונות אלה התחזקו והבשילו בארבעת ספריה הבאים, עד 'אנשי פינות' (2013). ספריה מפליאים לחשוף סיבוכים ומורכבויות של יחסי משפחה, במיוחד בתחום הקשרים בין הורים לילדיהם הבוגרים. חשיבות מיוחדת נודעת לעיסוקה הרגיש והמעמיק בדמויות ובמשפחות של ניצולי השואה, ובחוויות של בני הדור השני הנושאים על גבם לא רק את מצוקותיהם האישיות אלא גם את משא החיים והזיכרונות הכבד של הוריהם.
 
דוד טרבאי

דוד טרבאי הוא "תופעה ספרותית" ייחודית במקומותינו. את ספריו הוא כותב בו זמנית בהונגרית ובעברית. שפתו העברית העשירה והבוטחת אינה מסגירה את העובדה כי עלה ארצה בגיל 14. מלבד כתיבתו הדו-לשונית, כוללת פעילותו הספרותית תרגומי ספרות יפה מהונגרית לעברית וכתיבת ביקורות ספרותיות. זאת מבלי שהזכרנו את תחומי המוזיקה, האמנות והקולנוע, שגם בהם ידו רב לו. כסופר הוא הולך בגדולות: גיבורי ספריו מתחבטים בשאלות מוסריות, מציגים תפיסות פילוסופיות מאתגרות, מתמודדים עם עולם עתידי ועם תעלומות רוויות מתח. בשלותו ככותב ורוחב היריעה של ספריו מפתיעים לאור גילו הצעיר, ומנבאים לו עתיד ספרותי עשיר ופורה.
 
רן יגיל

על רן יגיל אפשר לומר שחייו הם קודש לספרות העברית לדורותיה, וזאת בחזית רחבה ונמשכת של עיסוקים כמשורר, מספר, עורך, מסאי, מבקר ומוציא לאור, שהניבו הישגים בני קיימא בכל אחד מערוצים אלה. בצד מעורבותו ביוזמות ספרותיות עכשוויות, כגון עריכת כתבי העת 'עמדה' ו'יקוד', הוא אחד המטפחים הנאמנים של הקשר החי אל הספרות העברית בת דורות קודמים, וזאת הן בטוריו העיתונאיים המעלים מן הנשייה שירים ומשוררים מן העבר, והן בשילובם של סופרים כדמויות ביצירותיו. דוגמה מרשימה היא הרומן 'נקישות ורמזי אור' (2003), המעלה ברגישות את סיפור חייו הטראגי של המשורר נח שטרן, בצד הוצאה לאור של מבחר שיריו בספר 'אגרוף גורלו המר' (2002).
 
הילה להב

הילה להב החלה לפרסם שירה מגיל צעיר מאוד, וכבר אז הוכיחה בשלות והעמידה עולם פואטי מזוהה ומזוקק. שפתה עשירה ומלאת רבדים, והיא מוכיחה שליטה מוחלטת בתחביר העברי, המאפשרת לה ליצור מוזיקה באמצעות המלים. להב מרבה להתכתב עם המקורות היהודיים ועם התרבות העולמית, ומצליחה לרתום את אלה כדי לומר דבר מה על העולם של ימינו ועל חוויותיה האישיות. להב מצליחה להיות חשופה עד מאוד, אבל זוהי חשיפה שעוברת מטמורפוזה אמנותית. שירתה מעמתת בין המיתולוגי לביוגרפי, בין העולם החיצוני לעולם הפנימי, ובין היחיד לחברה, וכל זאת באופן שמערער את תפיסותיו של הקורא ומעורר אותו למחשבה.
 
ענת עינהר

בשני ספרי הפרוזה הראשונים שלה, 'טורפים של קיץ' (2008) ו'תמונות עירום' (2015), התגלתה ענת עינהר ככוח חזק ומרשים בסיפורת הישראלית. הסיפורים והנובלות שפרסמה מצטיינים בקשב דק למציאות העירונית הישראלית על שלל דקויותיה, ובכוח עיצוב ריאליסטי מרשים של חיי יומיום מחוספסים ומהוהים; אולם מתחת לפני השטח של מציאות זו רוחשים כוחות של יצר, אלימות, שיבוש והרס המערערים את תמונת עולמן של הדמויות ומעבירים אותן התנסויות קיצוניות ולעתים הרסניות. בין אלימות לפיוט ובין אכזריות לחמלה נבנה עולם סיפורי מובהק בייחודו, רב דמיון ומלא תעוזה, שזכה להערכה רבה בביקורת ובקרב קהל קוראים רחב.
 
מירה קידר

הממד הסיפורי שזור בשירתה של מירה קידר ואילו הפרוזה שלה מתנגנת פיוטית ושירית. שפתה העשירה שואבת מן המקורות היהודיים ומהקודקס העשיר והעמוק של משנת הראי"ה קוק. גיבוריה הם בראש ובראשונה "בני אדם", על מעלותיהם, חסרונותיהם וייחודם האנושי. בכתיבתה המשובחת של קידר ניכרת החתירה לעומק, ההתמסרות והאמונה בייעודו של הסופר בעולם מסוכסך ונטול עוגנים.