"בשבחי האל" הוא הקונצרט החמישי בסדרה "כלים וקולות" של הקאמרטה הישראלית ירושלים. על הקונצרט ינצח אבנר בירון.

עוד משתתפים בקונצרט זמרות הסופרן הישראליות דניאלה סקורקה ושקד סטרול, זמרת המצו סופרן אביטל דרי, הטנור הבריטי אד ליון, זמר הבריטון הישראלי יאיר פולישוק ונגן הקרן הראשי של תזמורת הקאמרטה , אלון ראובן.

כמו כן יופיע האנסמבל הקולי הישראלי. בתכנית: קנטטה פ' 89 "קול קורא במדבר"(לסולנים ומקהלה) וסינפוניה לכלי קשת ולקונטינואו "הדיסוננטית" פ' 67 – שתיהן של וילהלם פרידֶמן באך, קונצ'רטו לקרן ולתזמורת מאת צבי אבני ומגניפיקט מאת יוהאן סבסטיאן באך (לסולנים ומקהלה). הזמרים הישראליים מוכרים לקהל בארץ ואליהם מצטרף הטנור בריטי אד ליון.

אד ליון

הוא למד בקולג' סנט ג'ון בקיימברידג', באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון ובסטודיו האופרה הלאומית האנגלית בלונדון. הקריירה הבינלאומית שלו נשענת על רפרטואר אופראי וקונצרטי, מהבארוק ועד למוזיקה בת זמננו. ליון הופיע בבתי הקונצרטים והאופרה וכן בפסטיבלים מהחשובים באירופה.


              אד ליון (יח"צ)
 
אלון ראובן

נגן הקרן הראשי של הקאמרטה הישראלית ירושלים, החל ללמוד נגינת קרן יער בהיותו בן עשר עם יעקב קְלִינְג. שנתיים אחר כך הופיע כבר כסולן עם תזמורות ובשידורי רדיו וטלוויזיה. אחרי שירותו הצבאי, למד אצל דיויד ג'ולי בבית הספר הגבוה למוזיקה של מנהטן ואחר כך השתלם באקדמיה ע"ש ליסט בבודפשט, אצל פרופ' פרידריך אדם. אלון מלמד, מעביר כיתות אמן ומנחה קבוצות קרן יער של הפילהרמונית הצעירה ושל תזמורת הנוער הלאומית, והוא חבר בצוות ההיגוי של "יום הקרן הישראלי" שליד המרכז למוזיקה ירושלים והפילהרמונית הישראלית.

האנסמבל הקולי הישראלי 
 
מאז נוסד האנסמבל הקולי הישראלי בידי יובל בן עוזר בשנת 1993, הוא כבש את מקומו כאחד הגופים המקהלתיים הקאמריים המובילים בישראל. שרים בו אך ורק זמרות וזמרים מקצועיים, הוא מופיע במיטב האולמות והפסטיבלים בארץ, והוא זוכה לשבחים מאנשי המקצוע, הקהל והמבקרים. רפרטואר האנסמבל משתרע ממוזיקת ימי הביניים ועד ליצירות בת זמננו, ובכלל זה - יצירות אוונגרדיות ופסקולי סרטים. האנסמבל מופיע עם התזמורות המובילות בישראל.

"קול קורא במדבר"
 
את קנטטה פ' 89 "קול קורא במדבר" ברה מז'ור כתב וילהלם פרידֶמן באך בהאלֶה. בימי ראשון נהג להשמיע קנטטות של מלחינים שונים, ובימי חג ומועד הקפיד לשבץ קנטטות של אביו ושלו. את זאת חיבר ליום יוחנן הקדוש של סוף יוני. הלברית הוא תצרף טקסטים של שני מחברים שונים, והוא רומז בבירור אל יוחנן. לפי אמונת הנוצרים, יוחנן המטביל הוא שבישר על הולדת ישו ומשיחיותו, ועל כן נפתחת הקנטטה בפסוקי ישעיהו, מעין "עוגן" בברית הישנה. ואולם עוד בשורה מתוארת בקנטטה, מלבד זו של יוחנן, המבוססת על תיאור בלוּקָס ב' 11-8: מלאך משמיים מציג את עצמו לפני חבורת רועים ומודיע, כי עומד להקיץ הקץ על מצוקות האדם, שכן היום ייוולד המשיח. למיטב ידיעתנו, זהו הביצוע הראשון של הקנטטה בישראל.


האנסמבל הקולי הישראלי (צילום: ליאור שוסטוב)
 
הקונצ'רטו לקרן ולתזמורת

הקונצ'רטו לקרן ולתזמורת מאת צבי אבני יבוצע בבכורה עולמית. הוא מבוסס על סיפורדון קיחוֹטֶה מאת מיגל דה סרוואנטס: כלי הסולו מייצג את אישיות "האביר בן דמות היגון", והתזמורת מסמלת את "העולם", אשר לעתים קיחוטֶה נלחם בו ולעתים מזדהה עמו. היצירה הוזמנה על ידי הקאמרטה במסגרת קול קורא למלחינים של משרד התרבות.
 
הסימפוניה לכלי קשת ולקונטינואו "הדיסוננטית"

הסימפוניה לכלי קשת ולקונטינואו "הדיסוננטית" פ' 67 בפה מז'ור של וילהלם פרידֶמן באך נכתבה ככל הנראה מתישהו לפני 1745, בשנות שהותו של המלחין בדרזדן. הדיסוננסים, שבזכותם כינה המנצח הגרמני הַרְטְמוּט הֶנְכֶן את סינפוניה פ' 67 של וילהלם פרידמן באך "הסינפוניה עם הדיסוננסים", אינם מצויים ביצירה כולה. גם אין הם ייחודיים ליצירתו זו. מתברר, כי דיסוננטיות ליוותה את רוב שנותיו של באך.

מגניפיקט 
 
יוהאן סבסטיאן באך חיבר מגניפיקט אחד (רי"ב 243 ברה מז'ור), לקראת חג המולד של שנתו הראשונה בלייפציג - 1723. בין פסוקיו שילב גם מזמורי חג המולד בלטינית ובגרמנית. כעבור עשור, לקראת "חג הביקור" של 1733, השמיט את שירי חג המולד, העשיר את התזמור ושינה את הסולם ממי במול מז'ור לרה מז'ור, בעיקר כדי להקל על החצוצרנים. כיוון שהמגניפיקט שובץ ב-1723 לצד קנטטת חג מולד ארוכה, אין הוא ארוך במיוחד.

תריסר פרקים במגניפיקט המסורתי, כמספר שליחי ישוע: לעשרת פסוקי בשורת לוּקָס נוספים שני פסוקי הדוקסולוגיה הקטנה. אך באך בחר לחלק אחרת מקודמיו: הוא רצה שצמד המילים "כל הדורות" יושר, כיאה לתוכנן, בפוגה מרשימה מפי כל קולות המקהלה - קול אחר קול, דור אחר דור. לכן הפכן לפרק נפרד. כדי לשמר את התריסר, איחד את שני פסוקי הדוקסולוגיה לפרק אחד.

הקונצרט יתקיים  ביום שלישי, ה-8 במרץ 2016 ב-20:00 בתיאטרון ירושלים (טל': 02-5605755), יום רביעי ה-9 במרץ ב-20:00 במכון וייצמן אולם ויקס, רחובות, יום חמישי ה-10 במרץ ב-20:00 באלמא מרכז אמנויות, זכרון יעקב (טל': 04-6300123) ובימים שישי עד ראשון, 13-11 במרץ ב-20:00 (ביום שישי ב-13:00). להזמנת כרטיסים: 1-700-55-2000