|
|
 |
ידיעה |
 |
|
|
|
| |
|
מאת: מערכת הבמה
|
הקאמרטה הישראלית בתכנית ערב קיץ |
|
|
בקונצרט הקרוב של הסדרה "כלים וקולות" תבצע הקאמרטה את התכנית "ערב קיץ" "ערב קיץ" הוא הקונצרט השביעי בסדרה "כלים וקולות" של הקאמרטה הישראלית ירושלים. הקונצרט יתקיים בניצוחו של האמריקני מייקל אלכסנדר ווילנס. סולנית הקונצרט היא זמרת המצו-סופרן ההולנדית רוזאן ואן סנדווייק. בתכנית יצירות מאת קודאי, האסה, היידן וברטוק.
מייקל אלכסנדר ווילנס
המנצח האמריקני מייקל אלכסנדר ווילנס השלים לימודי תואר שני בבית הספר הגבוה למוזיקה ג'וליארד שבניו יורק. הוא השתלם אצל המנצחים ליאונרד ברנשטיין, ז'אק-לואי מוֹנוֹ והרולד פרברמן. ניצוח מקהלות למד בהדרכת פול ווֹרוֶרק. למאסטרו ווילנס ידע רחב ומעמיק בסגנונות ביצוע מגוונים, למן הבארוק, דרך התקופה הקלאסית והרומנטית ועד לימינו אלה.
עיסוקו העיקרי זה שנים הוא הניהול המוזיקלי של תזמורת "אקדמיית קֶלְן - אז ועכשיו", שהוקמה בשנת 1996, וציפור נפשה - חקר והקלטה של יצירות נדירות, בין היתר על ידי שימוש בכלים אותנטיים של תקופות קודמות. לא רק על השמעת יצירות אירופיות והקלטתן שוקד מאסטרו ווילנס, אלא גם על השמעת יצירות בני ארצו שלא זכו לחשיפה מספקת.
מייקל אלכסנדר ווילנס (צילום: Javier Casares)
רוזאן ואן סַנְדְוַיק
סיימה את לימודיה בקונסרבטוריון רוטרדם בהצטיינות. מדריכותיה דהיום הן מרגרֵט הוֹנִיג ואנה סופי פון אוֹטֶר. היא מופיעה בבתי אופרה שונים בהולנד ובגרמניה. כמו כן הופיעה עם תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית, הפילהרמונית ההולנדית, הסימפונית ההולנדית, הפילהרמונית של רוטרדם, קאמרטה זלצבורג ומוסיקאֵי לוּבְר. בין המנצחים שהופיעה עמם: אד סְפַנִיאֶרְד, איוואן פישר, יאן וִילֶם דה פְרֶנְד, לואי לַנְגְרֶה, מרק מינקובסקי, מרקוס שְטֶנְץ, סר קולין דייוויס, פול מַקְרִיש וקנת מונטגומרי.
אריאדנה בנקסוס - היידן
היידן הלחין את הקנטטה "אריאדנה בנקסוס" לקול ולמקלדת ב-1789 בהיותו בן 56. היא מבוססת על המיתוס היווני על אודות האהבה הגדולה, המוחמצת, בין אריאדנה לתזאוס.
באפריל 1790 כתב היידן לג'ון בְּלֶנְד, ממארחיו הלונדונים, כי את ליווי המקלדת ירצה להמיר בליווי תזמורתי, אך הדבר לא נסתייע עד סוף ימיו. תלמידו של היידן, זיגיסמונד פון נוֹיְקוֹם, השלים לימים את החסר, ובתזמורו תושמע הקנטטה בקונצרט.
ערב קיץ - קודאי
"ערב קיץ" היא יצירה מוקדמת מאוד של קודאי - יצירתו התזמורתית הראשונה. היא חוברה ב-1906 כעבודת הגמר באקדמיית ליסט, והיא שהקנתה לו את המִלגה ללימודים בפריז. לא מדובר ביצירה פרוגרמטית. קודאי אמר: "היא נוצרה בערבי קיץ, בין שדות-תירס קצורים לבין רשרוש אדוות האדריאטי". היא מיזוג ייחודי בין רפסודיה חופשית לבין צורת סונטה מרובת נושאים. הגרסה שתושמע בקונצרט היא העיבוד מחדש שעשה קודאי ליצירה בשנת 1930 בהמלצת טוסקניני, לקראת ביצועה על ידי הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של האיטלקי הדגול.
סלבה רג'ינה - האסה
את מזמור ה"סלבה רג'ינה" בלה מז'ור הלחין יוהן אדולף האסה בוונציה, בעבור קונסרבטוריון ילָדוֹת המסונף לבית חולים לחשׂוכי-מרפא (שאותו ניהל בעשור האחרון לחייו) ב-1736. המזמור "סלבה רג'ינה", הנקרא גם "אַנְטִיפוֹן מריה", מושר בתפילות הערבית של הכנסייה הקתולית במרבית חודשי השנה. במרכזו מרים, אם ישו, אך בניגוד ל"סטאבט מאטר", כאן אין תיאור סבלה של מריה, אלא רק פנייה אליה, למען תעניק לקהילת המאמינים ישועה. הטקסט גובש בשלהי ימי הביניים ושפתו לטינית.
דיברטימנטו - ברטוק
דיברטימנטו לתזמורת כלי קשת של ברטוק נוצרה באוגוסט 1939 בשווייץ. ברטוק היה בשיא יכולותיו כמלחין, ואירופה - על פי תהום. זו הייתה הזדמנותו האחרונה לכתוב יצירה מבדרת, מבזרת חששות ומדחיקה מועקות. שנה אחרי הלחנתה, הפנה עורף להונגריה ולאירופה. פאול זאכֶר, מנצח שווייצי, אמרגן ומֶצֶנָט, מייסד התזמורת הקאמרית של באזל, הוא שהזמין את היצירה מברטוק. מברטוק לבדו הזמין ארבע יצירות, וזאת, הכתובה במיוחד בעבור 22 נגני הקאמרית של באזל, הייתה שיתוף הפעולה האחרון ביניהם. ברטוק בחר לבסס את היצירה על הצורה הבארוקית של "קונצ'רטו גרוסו".
רוזאן ון סנדווייק (צילום: Annelies van der Vegt)
הקונצרט יתקיים ב-1 במאי 2016 בשעה 20:00, 6 במאי ב-13:00 ו-7 במאי ב-21:00 במוזיאון תל אביב; ב-3 במאי ב-20:00 בתיאטרון ירושלים (להזמנות: 02-5605755); ב-8 במאי ב-20:00, אולם ויקס, מכון וייצמן, רחובות (להזמנות: 08-9364979). להזמנת כרטיסים: 1-700-55-2000 או באתר
17/04/2016
:תאריך יצירה
|
|
|