קונצרט שני בסדרה "סולנים בסערה" של מוזיאון תל אביב לאמנות יתקיים בשיתוף עם הקאמרטה הישראלית ירושלים.

על הקונצרט ינצח דניאל קוסוב וישתתפו בו הכנר הישראלי חגי שחם, הצ'לן האנגלי רפאל וולפיש והפסנתרן הישראלי ארנון ארז.
 
היצירות שינוגנו בקונצרט: לודוויג ואן בטהובן הקונצ'רטו המשולש לכינור, לצ'לו, לפסנתר ולתזמורת בדו מז'ור, אופוס 56, יוהנס ברהמס הקונצ׳רטו הכפול לכינור, לצ׳לו ולתזמורת בלה מינור, אופוס 102 בעיבוד מרדכי רכטמן לתזמורת קאמרית.  

דניאל קוסוב 
 
המנצח והכנר דניאל קוסוב נולד בטג'יקיסטן ועלה לישראל בילדותו. בוגר בית הספר קרטיס למוזיקה בפילדלפיה ובית הספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון. קוסוב השתתף בהרכבים קאמריים רבים וחשובים, ניגן כסולן עם תזמורות בארץ ובעולם תחת טובי המנצחים וזכה בפרסים, מלגות ומענקים. בשלוש השנים האחרונות שימש ככנר ראשון של התזמורת הסימפונית של מערב אוסטרליה בפרת', שאתה הופיע גם כסולן מספר פעמים. כן הופיע בפסטיבל אמנויות הבינלאומי בפרת' ובאולמות יוקרתיים ברחבי אוסטרליה. קוסוב, זוכה מענק פסטיבל אספן לניצוח, למד עם דויד זינמן, קורט מזור וג'ורמה פאנולה. הוא ניצח בישראל, אוסטרליה, רוסיה ופינלנד ולאחרונה גם בהופעת בכורה עם התזמורת הפילהרמונית של שטרסבורג, צרפת.




דניאל קוסוב (צילום: רואל לופרס)





חגי שחם 

הכנר חגי שחם החל ללמוד כינור כשהיה בן שש והיה תלמידה האחרון של פרופסור אילונה פהר המנוחה והיה בין מייסדי הקרן לזכרה. מוריו האחרים היו אלישע כגן, עמנואל בורוק, ארנולד שטיינהרדט ורביעיית גווארנרי. שחם הופיע בתור סולן עם רבות מהתזמורות החשובות בעולם, ובהן התזמורת הפילהרמונית של הבי־בי־סי והתזמורת הפילהרמונית המלכותית. ב־1985 הוא הוזמן להצטרף אל אייזק שטרן ופנחס צוקרמן בקונצרט גאלה בקרנגי הול. חגי שחם מופיע דרך קבע בסדרות רסיטלים ובפסטיבלים באירופה ובאמריקה הצפונית והמרכזית. חגי שחם הוא פרופסור בבית הספר למוזיקה על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב.



חגי שחם (תמונת יחסי ציבור)




רפאל וולפיש  
 
הצ'לן רפאל וולפיש נולד בלונדון למשפחת מוזיקאים נודעת. בתקופת לימודיו אצל הצ'לן הרוסי הנודע גרגור פיאטיגורסקי בקליפורניה הוא נבחר לנגן עם יאשה חפץ ברסיטל ביתי בבית מורו.
כשהיה בן עשרים וארבע זכה וולפיש בתחרות הצ'לו הבין־לאומית ע"ש גספר קסדו בפירנצה ומאז טיפח קריירה בין־לאומית וניגן עם התזמורות החשובות באנגליה, בגרמניה, בארצות הברית, בפולין ובצ'כיה. וולפיש מוזמן תדיר לפסטיבלים יוקרתיים באנגליה, בסקוטלנד, באיטליה, בצרפת, בנורבגיה ובגרמניה. הוא מלמד בכל העולם ונמנה עם סגל ההוראה בבית הספר הגבוה לאמנויות בציריך ובקולג' המלכותי הצפוני למוזיקה במנצ'סטר.



רפאל וולפיש (תמונת יחסי ציבור)




ארנון ארז

מטובי הפסנתרנים בארץ ומהבולטים שבהם בתחום המוזיקה הקאמרית, למד פסנתר אצל גב' חנה שלגי, פרופ' מיכאל בוגוסלבסקי ופרופ' אריה ורדי. בוגר האקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל-אביב. הוא השתלם בארצות הברית בנגינת מוזיקה קאמרית במחיצת חברי רביעיית גווארנרי. הודות לכישוריו הייחודיים מרבה ארז לשתף פעולה עם מגוון רחב של נגנים ומופיע עם בכירי האמנים בארץ ובעולם. ארז מנגן עם הכנר חגי שחם מזה 30 שנה וחבר ב"שלישיית שחם-ארז-וולפיש" שהוקמה לפני כחמש שנים - ואיתם הוא מקליט ומופיע ברחבי העולם. ארנון ארז הופיע במובילים שבאולמות הקונצרטים בעולם. כסולן הופיע עם מבחר תזמורות, בהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית;  תזמורת באדן באדן, גרמניה; תזמורת פסטיבל באנף, קנדה ואנסמבל המאה העשרים ואחת. ארז הינו פרופסור בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה שבאוניברסיטת תל–אביב ומכהן כראש המחלקה למוזיקה קאמרית.



ארנון ארז (תמונת יחסי ציבור)



בטהובן - קונצ'רטו משולש בדו מז'ור לכינור, צ'לו, פסנתר ותזמורת, אופ. 56

הקונצ'רטו המשולש נכתב בין השנים 1803-1804 והנו חדשני בעצם הבחירה בהרכב המיוחד, כינור, צ'לו ופסנתר מול התזמורת כולה. בטהובן היה מודע בהחלט לכך ודיווח בהתלהבות על בחירתו במכתב למוציא-לאור שלו. כדי לדאוג לאיזון בין שלושת הכלים ובין התזמורת בטהובן התייחס לשלושת הסולנים כאל שלישיית פסנתר והטמיע את השלישייה כגוף עצמאי בתוך התזמורת. זוהי מעין מחווה למסורת ה"קונצ'רטו גרוסו" הבארוקית, שבה חטיבת כלים סולניים עומדת מול הרכב גדול יותר. ביצירה זו הסולנים ממשיכים ומפתחים את מה שמופיע בתזמורת, ונמנעים מעימות חזיתי של ממש. הפסנתר משמש בדרך כלל בתפקיד תומך, בעוד הכינור והצ'לו רבים על הבכורה. ככלל, ביצירה זו לצ'לן יש תפקיד של ראשון בין שווים – הוא בדרך כלל מוביל את ההתרחשות המוזיקלית הסולנית.




הקאמרטה הישראלית (תמונת יחסי ציבור)




ברהמס - קונצ׳רטו כפול לכינור, צ׳לו ותזמורת בלה מינור אופוס 102 בעיבוד לתזמורת קאמרית של מרדכי רכטמן

ברהמס הלחין את הקונצ׳רטו הכפול במהלך קיץ 1887, בעודו נופש בעיר תוּן (Thun) שלמרגלות האלפים בשוויץ. ברהמס פקד את העיר שלושה קייצים ברציפות בשנים 1888-1886, והרבה להלל את יופיה של העיר ואופיה המרגיע ומעורר ההשראה. כאשר סיים ברהמס את כתיבת הקונצ׳רטו, שלח כהרגלו את התוצר המוגמר אל קלרה שומאן. תגובתה, לאחר שבחנה לראשונה את הפרטיטורה, הייתה מסוייגת: ״אינני חושבת שהרעיון של צירוף שני סולנים הוא רעיון מוצלח. כך אין לכל אחד מן הכלים הזדמנות להציג את הברק הייחודי לו; אינני חושבת שצפוי לקונצ׳רטו הזה עתיד מזהיר, על אף שהוא מעניין ורב-המצאה״.

גם ברהמס עצמו היה מודע לפוטנציאל הבעייתי שבהרכב יוצא הדופן – במכתב ליוזף יואכים (אשר ביצע את הבכורות של קונצ׳רטו זה ושל הקונצ׳רטו לכינור) כתב ״לא הצלחתי לעמוד בפיתוי של כתיבת קונצ׳רטו לכינור ולצ׳לו, על אף כל מאמצי לשכנע את עצמי לוותר על כך״. קלרה שומאן התבדתה, כמובן – דווקא אותם צדדים "מעניינים ורבי-המצאה" בקונצ׳רטו – עושר תמטי של מנגינות מלאות רגש ומורכבות, יחסי גומלין דרמטיים ומגוונים בין שני הסולנים (לעיתים דיאלוג קאמרי-כמעט ולעיתים וירטואוזיות מבריקה) – הם שעושים אותו למיוחד ואחראיים להצלחתו לאורך הדורות.

הקונצרט יתקיים ב-24 בדצמבר 2016 ב-20:30 במוזיאון תל אביב, להזמנת כרטיסים: 03-6077020 ; ב-25 בדצמבר ב-20:30 במרכז תרבות סביון, להזמנת כרטיסים: 8234 * וב-26 בדצמבר ב-20:30 באודיטוריום וייל, כפר שמריהו, להזמנת כרטיסים: 09-9569430.