דת, אסתטיקה ואידיאולוגיה

הקונצרט הקרוב של הסדרה הליטורגית המשותף לתזמורת הסימפונית ירושלים ולאופרה הישראלית, יוקדש לביטויים שונים של מוזיקה בשירות הדת.

המנצח האסטוני אנדרס מוסטונן ינצח על התזמורת הסימפונית ירושלים, סולני האופרה הישראלית ושתי מקהלות, בערב בו יבוצעו מיסת ההכתרה מאת מוצרט, מיסת נלסון מאת היידן, בכורה ישראלית ליצירה "ירושלים החדשה" מאת אויבו ובכורה עולמית ליצירה "קדיש יתום" מאת המלחין הישראלי אבי ברמן.

סולנים: אלה וסיליבצקי - סופרן, ניצן אלון - מצו סופרן, איתן דרורי - טנור, עודד רייך - בריטון. כמו כן משתתפות בקונצרט המקהלה הקאמרית קולגיום מוסיקום, אסטוניה בניצוחו של אנדריק איקסוורב, והמקהלה הקאמרית של האקדמיה למוזיקה ומחול ירושלים בניצוחו של סטנלי ספרבר.

המיסות של מוצרט והיידן, לצד יצירתו של אבי ברמן "קדיש יתום" בבכורה עולמית, הן ביטוי של אתוס דתי, אסתטי ואידיאולוגי של הנצרות אל מול היהדות. עמידתן של שלוש יצירות אלה זו לצד זו מאפשרת התבוננות באופן שבו המבנים וההבעה המוזיקלית מייצגים הבדלים עמוקים בחוויית האלוהות בשתי הדתות. 


סטנלי ספרבר (צילום: יעקב אבירם)
 
מוצרט והיידן בומבסטיים

מיסת ההכתרה של מוצרט משמשת עד היום בטקסי מיסה חגיגיים, ומיסת נלסון של היידן נחשבת על ידי רבים ליצירה התזמורתית המושלמת ביותר שמלחין זה כתב. שתי המיסות דומות מאד זו לזו מבחינת הנסיבות בהן הולחנו, המבנה המוזיקלי שלהן והפונקציה אותה הן ממלאות כחלק מטקס המיסה הנוצרי. התזמור והאפקט הצלילי שלהן אופייני ליצירות ליטורגיות גדולות: שימוש במקהלה, סולנים ותזמורת סימפונית גדולה הכוללת כלי נשיפה ממתכת וטימפאני מעניק צליל הצהרתי ובומבסטי והבעה דרמטית.


אנדרס מוסטונן (צילום: מקסים ריידר)

קדיש יתום וכואב
 
המלחין אבי ברמן, שיצירתו "קדיש יתום" הנה חלק מהתכנית השנתית של יצירות ישראליות בתזמורת הסימפונית ירושלים, כתב את היצירה בהשראת הקדיש שאמר בצעירותו מעל קברו של אביו. הרגע הזה והטקסט הזה נחרטו עמוק בתוכו – וביצירה זו בחר לעסוק במורכבות הנוצרת בין טקסט ההלל שמאפיין את הקדיש: "יתגדל ויתקדש שמה רבא. יתברך, וישתבח, ויתפאר, ויתרומם ויתנשא ויתהדר, ויתעלה ויתהלל שמי רבא", לבין  התחושה האישית במעמד שבו הוא נקרא.
 
לעומת מוצרט והיידן, משמיט ברמן במכוון את כלי הנשיפה ממתכת מיצירתו. הוא מדגיש את הבחירה להישאר במסגרת קאמרית ואינטימית יותר. למרות שברוב היצירות שעוסקות במוות נהוג להשתמש בסקציית כלי הנשיפה ממתכת שמעניקה צבע דרמטי, קודר ומאיים, ברמן בוחר להישאר במסגרת צלילית רכה ועדינה יותר שמבטאת כאב. בגישה אמנותית זו ממשיך ברמן מסורת ארוכה של יצירות מוזיקליות מערביות שמבטאות את התפילה האישית, הכאב הפרטי והפנימי וההתמודדות של האדם מול אלוהיו. היצירה כתובה למקהלה, שני סולנים (טנור ובס) ותזמורת (המורכבת בעיקרה מכלי קשת). 



התזמורת הסימפונית ירושלים (צילום: ששון תירם)
 
ירושלים של הברית החדשה

כמו כן, תבצע התזמורת בקונצרט זה את "ירושלים החדשה", פרק מתוך סימפוניה שהולחנה על ידי המלחין האסטוני אנדרס אויבו בהשראת חלקים מן הברית החדשה. הסימפוניה הולחנה במקור לעוגב, מקהלה ותזמורת הסימפונית. אויבו הוא אחד המלחינים האסטוניים המובילים כיום. יצירותיו מבוצעות בכל העולם והוא מנהל מספר פסטיבלי מוזיקה חשובים בארצו.
 
 
הקונצרט יתקיים ביום שלישי 14 בפברואר 2017 בשעה 20:00, האופרה הישראלית - המשכן לאמנויות הבמה, בתל אביב. מחירי כרטיס: 135, 175, 210 ₪ להזמנת כרטיסים: 03-6927700 או באתר; יום רביעי 15 בפברואר 2017 בשעה 20:00, תיאטרון ירושלים בשעה. מחיר כרטיס: 175-155 ₪, לאזרחים ותיקים: 140-128 ש"ח הזמנות בטל: 1-700-70-4000 או באתר 

לרכישת כרטיסים