מוזיאון תל-אביב הכריז על זוכי פרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים על שם לנדאו לשנת 2016 בטקס מיוחד בהנחיית מיה דגן. בין המשתתפים:  ציפי פינס – שהעניקה פרס לזוכה בתחום התיאטרון – דורי פרנס, וכן אפרת גוש ורביד כחלני ("ימן בלוז").

פרס לנדאו היוקרתי מוענק זו השנה ה-15 והוא מחולק לתחום האמנויות ולתחום המדעים והמחקר. השנה נבחרו שבעה זוכים: ארבעה מתחום האמנויות ושלושה מתחום המדעים והמחקר. לכל אחד מהזוכים יוענקו 150 אלף ₪. פרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו מוענק לאמנים וליוצרים בעבור פעילות אמנותית מצטיינת ואיכותית מהתקופה האחרונה, בעלת תרומה והשפעה משמעותית לתרבות ולאמנות בישראל. 
 
הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו לשנת 2016 הם יעקב ביטון בתחום השירה, אניסה אשקר בתחום אמנות חזותית, דורי בן זאב בתחום המוזיקה, דורי פרנס בתחום התיאטרון. 


דורי פרנס (צילום: יח"צ)

פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו מוענק לחוקרי מדע שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר. הזוכים בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו לשנת 2016, הם פרופ' אבי לוי בתחום מדעי הצמח (מכון ויצמן),  פרופ' אברהם נוברשטרן בתחום חקר היידיש (האוניברסיטה העברית),  פרופ' סמדר כהן בתחום הנדסת רקמות (אוניברסיטת בן גוריון בנגב).  

מנימוקי השופטים בתחום האמנות:

המשורר יעקב ביטון - שירה

שמות השופטים: בלהה בן אליהו, ד"ר אורי הולנדר וד"ר שירה סתיו. יעקב ביטון הוא מן המשוררים הבולטים והחשובים ביותר בדור המשוררים הצעירים בישראל. מיד עם הפצעתו, בשיריו הראשונים שפורסמו לפני כעשר שנים, ניתן היה להבחין בהיוולדותו של קול חדש, מלא עוצמה, מקורי בתכלית ועם זאת קשור במלוא נימיו אל קולותיהן הקדמוניים של הנבואה, התפילה, הקינה ולשונות ההשבעה.
 
הקליגרפית אניסה אשקר - אמנות חזותית

שמות השופטים: דרורית גור אריה, רונה סלע והדס מאור. החל מהשנה הראשונה ללימודיה כותבת אשקר טקסטים בערבית על פניה בטכניקה של קליגרפיה מסורתית אותה היא למדה בנעוריה. העיסוק שלה בגוף הנשי ובשפה, בשילוב קליגרפיה ערבית קלאסית, הוא למעשה פעולת מיצג יומיומית של האמנית במרחב הציבורי. בכך היא מצהירה כבר כעשור ומחצה על זהותה אותה היא מעמתת על בסיס יומיומי עם הרחוב הישראלי. זוהי הנכחה גאה ובלתי מתפשרת של זהותה, הנתפשת כ"זרה" במרחב הישראלי. יתרה מכך, החברה הישראלית שברובה אינה בקיאה ברזי השפה הערבית, לא יכולה להבין את הכתוב על פניה היות והטקסט נכתב בכתב ראי. בחירתה לכתוב טקסטים בקליגרפיה ערבית קלאסית על גופה הנשי, מהווה גם אמירה חתרנית פמיניסטית בתוך החברה הערבית-פלסטינית בישראל.


אניסה אשקר (צילום: יח"צ)
 
היוצר דורי בן זאב - מוזיקה

שמות השופטים: פיטר רוט, עמנואל ויצטום וד"ר אורי לשמן. דורי בן זאב הוא אמן רב תחומי, בעל קול ייחודי בכל הז'אנרים המוזיקליים בהם הוא עוסק, כיוצר, זמר, מפיק, איש רדיו וטלוויזיה ועורך. מזה שנים רבות, במקוריות רבה ובחדשנות, הוא יוצר חיבורים מפתיעים ומרתקים, מפענח כל פעם מחדש את הצליל של השפה העברית ובכך מהווה השראה לדורות רבים של יוצרים ישראלים. יצירתו המגוונת משלבת הבנה עמוקה וכבוד לשורשי הזמר העברי יחד עם יכולת התחדשות מפתיעה והומור, תמיד עם האצבע על הדופק. עם השנים השתכללה יצירתו לכדי שפה "דורי בן זאבית" וירטואוזית ומיוחדת, המהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. 
 
המוזיקאי דורי פרנס - תיאטרון

שמות השופטים: חנוך רעים, נעמי יואלי ונורית יערי. דורי פרנס הוא איש אשכולות, רב כישרונות ויוצר נדיר בנוף התיאטרון הישראלי. כמוזיקאי, כמלחין ומעבד מוזיקלי, כמתרגם, כחוקר, כעורך וכמבצע במופעי תיאטרון, מוזיקה ושירה, הוא תורם, מזה שלושה עשורים, בנדיבות ובהתמדה, לתרבות התיאטרון והמופע המוזיקלי בארץ. פרנס הלחין ועיבד מוזיקה למופעים והצגות בתיאטראות שונים, תרגם לעברית עשרות מחזות ומחזות-זמר - מאנגלית, צרפתית וגרמנית. תרגומיו צלולים, שפתו עשירה, הוא מגלה שליטה בסגנון, בחריזה, במשקלים ובמקצבים, ונחשב בצדק לאחד מבחירי המתרגמים בארץ.
 
מנימוקי השופטים בתחום המדעים והמחקר:

פרופ' אבי לוי -  מדעי הצמח

שמות השופטים: פרופ' אביגד וונשק, פרופ' אביחי דנון ופרופ' רחל אמיר. הפרס ניתן לפרופ' אבי לוי מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע על פעילות מדעית מצטיינת ופורצת דרך בתחום של אפיון והבנת הגנום הצמחי. במהלך הקריירה שלו תרם פרופ' לוי רבות להבנת הדינמיקה של הגנום הצמחי ע"י לימוד מערכתי של פעילות טרנספוזונים, תיקון DNA ,רקומבינציה, היברידיזציה, אפיגנטיקה, פוליפלואידיזציה ועריכת הגנום. ברבים מתחומים אלו הוא נחשב לפורץ דרך וכן הוא נחשב כאחד מחלוצי שיטת העריכה הגנומית בצמחים. 
 

דורי בן זאב (צילום: יח"צ)

פרופ' אברהם נוברשטרן  - חקר היידיש

שמות השופטים: פרופ' חנה וירט-נשר, פרופ' אילנה רוזן גוריון ופרופ' אהובה בלקין. פרופ' נוברשטרן יצר במהלך שנות פעילותו מחקרים פורצי דרך, מקיפים וממצים על אזורי ידע שונים בחקר ספרות היידיש ותרבותה. לצד יצירתו המחקרית העשירה והמגוונת, פרופ' אברהם נוברשטרן הוא גם כוח מניע בכל הקשור להפצת תודעת תרבות היידיש בישראל ובעולם דרך תפקידיו הניהוליים-אקדמיים והציבוריים. הוא עומד בראש מפעל המפתוח לעיתונות ביידיש מטעם ספריית האוניברסיטה העברית. כמו כן הוא מופקד על חטיבת העיתונות ביידיש של מפעל הדיגיטציה של הספרייה הלאומית. נוסף על אלה הוא מנהלו של "בית שלום עליכם" בתל אביב, המהווה מרכז להפצה, שימור וטיפוח של תרבות היידיש והמציע, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, קורס קיץ בינלאומי ליידיש, שמשתתפיו ותהודתו בארץ ובעולם הולכים ומתרבים.
 
פרופ' סמדר כהן - הנדסת רקמות

שמות השופטים: פרופ' רזי וגו, פרופ' ברוך רינקביץ ופרופ' דני פאר. פרופסור סמדר כהן היא מהחוקרים המובילים ופורצי הדרך בארץ ובעולם בתחום הנדסת רקמות, בפיתוח ביו-חומרים ויישומם ברפואה רגנרטיבית לתיקון רקמות ואיברים. לפרופסור כהן תרומה מהותית ופורצת דרך בקידום המחקר בהנדסת רקמת שריר לב. המחקר הוא רב תחומי, ומשלב חקר פענוח המנגנונים המולקולריים ברגנרציה של רקמת שריר לב ופיתוח אסטרטגיות מבוססות ביו-חומרים וביוראקטורים ליצירת "טלאי" שריר לב לתיקון שריר הלב. הישג משמעותי ביותר של פרופסור כהן הוא בהובלת מחקר רב-תחומי וחדשני ופורץ דרך בטיפול בחולים לאחר אוטם שריר הלב.
פרופ׳ כהן משלבת מחקר בסיסי ויישומי המתאפיין במצוינות וחדשנות. מספר גדול של פטנטים שלה מיושמים במוצרים שונים.