הקונצרט החמישי בסדרת כלים וקולות של הקאמרטה הישראלית ירושלים מארח את זמרת הסופרן הגרמניה רות ציזאק. עוד סולנים בקונצרט: משה (מוקי) זוהר, נגן האבוב הראשון של התזמורת והפסנתרנית רויטל חכמוב. על הקונצרט ינצח אבנר בירון.

בתכנית: קַנְצוֹנֶטָה לאבוב ולתזמורת כלי קשת אופ' 48 מאת סמואל ברבר, שלוש אריות קונצרטיות של מוצרט, ארבעה שירים מתוך "מחזור שירי ג'יימס ג'ויס" לקול, לאבוב ולכלי קשת מאת המלחין הישראלי בועז בן משה וסרנדה מס' 12 לשמיניית כלי נשיפה ק'388 בדו מינור מאת מוצרט.
 
רות ציזָק, סופרן

ילידת עיירה קטנה בפאתי פרנקפורט על-נהר-מיין, למדה שירה במכללה למוזיקה ולאמנויות הביצוע בפרנקפורט, והחלה את דרכה על בימת האופרה כחלק מצוות הזמרים של אופרת היידלברג ושל "האופרה הגרמנית שעל הריין" בדיסלדורף. זכייתה בפרסים ראשונים בתחרויות יוקרה הזניקו אותה לקריירה בינלאומית, על בימות האופרה המבוקשות בעולם. ציזק מבוקשת גם באולמי הקונצרטים ומופיעה עם התזמורות הטובות בעולם, כגון הפילהרמוניות של ברלין ושל וינה, תזמורות הקונצרטהאוס של ברלין והגוונדהאוס של לייפציג ועוד. כמו כן היא אורחת קבועה בפסטיבלים הבינלאומיים של זלצבורג, לוצרן, ברלין, פרנקפורט, שלזוויג-הולשטיין והפרוֹמס של לונדון. היא מופיעה גם ברסיטלי לידר בעולם ובתחום המוזיקה הקאמרית. בנוסף להופעותיה, רות ציזק מכהנת כפרופסור לזמרה בבית הספר הגבוה למוזיקה של חבל הסאר.
 
משה (מוקי) זוהר, אבוב 

החל את לימודי האבוב אצל סמדר שזר, למד אצל עמנואל אבול ברוטרדם והשלים תואר ראשון בביצוע באקדמיה למוזיקה באמסטרדם אצל יאן ספרונק. מוקי המשיך את לימודיו לתואר שני במלגה מלאה באוניברסיטת מינסוטה עם בזיל ריב. הוא הופיע כסולן עם תזמורת אוניברסיטת מינסוטה, השתתף בפסטיבלים בישראל, אירופה וארה"ב, בהם פסטיבל טאנגלווד שם הופיע עם הסימפונית של בוסטון תחת שרביטו של סייג'י אוסאווה. הוא הופיע כסולן עם הפילהרמונית הישראלית תחת שרביטו של זובין מהטה והשתתף בהרכבים קאמריים עם טריו "אראטו" והאנסמבל הישראלי החדש. מכהן כאבובן ראשי בקאמרטה הישראלית ירושלים משנת 2000, עימה הוא אף מופיע כסולן. 
 
רויטל חכמוב, פסנתר 

הופיעה כסולנית עם התזמורות המובילות בארץ, ובהן הפילהרמונית הישראלית, ועם תזמורות חשובות בעולם, כגון הקאמריות של מוסקבה, שטוטגרט ובודפשט, הסימפוניות של ברלין וצפון-גרמניה והפילהרמוניות של בוקרשט וטרנסילבניה. היא ניגנה בין היתר תחת שרביטיהם של ולרי גֶרְגְיֶב, זובין מהטה, מקסים שוסטקוביץ, ליאור שַמְבָּדָל. חכמוב מופיעה תדיר בפסטיבלים ישראליים ובינלאומיים, ברסיטלים ובנגינה עם הרכבים קאמריים. לפני חמש שנים יסדה את סדרת הקונצרטים המצליחה "פיאנו" בנטף, ובה היא מנגנת, מרצה ומארחת מוזיקאים אחרים. בספטמבר האחרון ניגנה לראשונה נגינת סולו בקרנגי הול בניו יורק, והיא מוזמנת לשוב ולהופיע שם בספטמבר 2017. היא נמנית על סגל המורים במחלקה לפסנתר באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.



אבנר בירון (צילום: דן פורגס)


על היצירות: 

 הקַנְצוֹנֶטָה לאבוב ולתזמורת כלי קשת אופ' 48

יצירתו האחרונה של ברבר, אף כי, כבמסורת מיטב המלחינים, היא גלגול של גרסאות קודמות. ב-1958 הלחין ברבר בעבור החלילן מנפרד אִיבֶּל יצירה קצרה ושמה "אלגיה". אחר כך שינה את שמה לקַנְצוֹנֶה. ב-1961 השתלב השיר הזה עצמו ביצירה לחליל ולפסנתר, ובשנת 1962 היה לפרק השני, "קנצונה: מודרטו", בקונצ'רטו לפסנתר אופ' 38 של ברבר. ב-1980 שב ברבר אל המנגינה, זו הפעם הרביעית. הפעם הועיד אותה להיות פרק האמצע בקונצ'רטו לאבוב, שעמד להקדיש לחברו הרולד גוֹמְבֶּרְג, אבובן הפילהרמונית של ניו יורק. משראה ברבר, כי בשל מחלתו לא יוכל להשלים את המלאכה, החליט להפוך את הפרק ליצירה עצמאית ולקרוא לה קַנְצוֹנֶטָה לאבוב ולכלי קשת. היצירה הייתה לשיר סיכום ואשכבה לברבר, מעין "אלגיה", כשם היצירה של שנת 1958.

האריות של מוצרט  
 
את שתי האריות, "מי יידע את ייסורי אהובי?" ו"הולכת אני, אך לאן, אלי?" הלחין מוצרט לשם שילובן באופרה קיימת "הרגזן טוב-הלב" שהלחין המלחין הספרדי וִיסֶנְטֶה מַרְטִין אי סוֹלֶר בעת העלאתה מחדש לצד "נישואי פיגרו" על ידי הבּוּרְגְתֵאָטֶר של וינה ב-1789 בעקבות הצלחתן שלוש שנים קודם לכן. בשל היעדרו של המלחין הספרדי מוינה ובשל הצורך להתאים את האריות לזמרות חדשות שלוהקו לתפקיד, נדרש מוצרט לתפקיד. את האריה "אתה מבקש שאשכח אותך?!" הלחין מוצרט למען ידידתו הטובה, הסופרן ננסי סְטוֹרָס לרגל טקס פרידתה ממנו ומן העיר וינה שנקבע לסוף פברואר 1787. מוצרט בחר להשתמש באריה שכתב באותה שנה לשם מיזוגה בהפקה חדשה של האופרה שלו "אידומניאו". 
  


הקאמרטה הישראלית (צילום: גלית דויטש)




מחזור שירי ג'יימס ג'ויס

בשנת 1907 פרסם ג'יימס ג'ויס אסופת שירים תמימה וצבעונית, "מוסיקה קאמרית"שמה. 36שירי האסופה הקצרים מתארים טבע ונוף, ידידות ואהבה. המהדורה האמריקנית התפרסמה בשנת 1918. המלחין הישראלי בעז בן משה, חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת 2003, הלחין שמונה שירים לקול ולפסנתר מתוך 36 שירי המחזור שלאחר מכן תיזמר להרכב של קול, אבוב וכלי קשת. בקונצרט יושמעו ארבעה מתוך השירים.

הסרנדה מס' 12 לשמיניית כלי נשיפה 
 
הסרנדה מס' 12 לשמיניית כלי נשיפה ק' 388 בדו מינור מאת מוצרט הינה בעלת מבנה שגרתי של סימפוניה קלאסית. גם בזכות העובדה שהיא מכילה פסקאות קודרות וקטעים בעלי תחכום טכני החורג מדרישות הקלילות של סרנדה נוטים לדמותה יותר לסימפוניה מאשר לסרנדה השגרתית. מוצרט כתב אותה כבר בהיותו בווינה כשלרשותו עומדת ה-Kaiserliche Harmonie, שמיניית כלי נשיפה, הרכבה זהה לתזמור הסרנדה הזאת - צמדי אבובים, קלרינטים, קרנות ובסונים.



רות ציזאק (צילום: רוזה פרנק)





הקונצרט יתקיים ב-3 במרץ 2017 ב-13:00, ב-4, 5 במרץ ב-20:00 במוזיאון תל אביב, ב-7 במרץ ב-20:00 בתיאטרון ירושלים (להזמנות: 02-5605755), 8 במרץ ב-20:00 באולם ויקס ברחובות (להזמנות: 08-9364979). מחירי כרטיסים: 155-185 ₪. לצעירים עד גיל 35 (רק במקומות ישיבה מוזלים): 50 ₪. להזמנת כרטיסים: 1-700-55-2000 או באתר