תיאטרון - שושנה דמארי הלכה לעולמה

טקס האשכבה בתאטרון בתיאטרון הקאמרי החדש

8.30-11.30 - מעבר קהל על פני הארון
11.30 - סגירת דלתות לכניסת קהל לאולם.
11.30-11.45 –‏ רפי קדישזון, נגינה בפסנתר.
11.45-12.30 - טקס האשכבה:
11.45 –‏ דברי פתיחה והנחייה, הגב` גילה אלמגור
דברי כבוד נשיא המדינה- משה קצב
מנחה- הקראת דבר ראש העירייה- רון חולדאי
חיים חפר- מקאמה
שיר בביצוע עידן רייכל וירדנה ארזי
דבר הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר
דבר יו"ר אמ"י, יעקב מנדל
שיר בביצוע מירי מסיקה בליווי רפי קדישזון.
דבר עו"ד דורון לווינזון
דבר נציג המשפחה

12.30 - סיום הטקס בהקרנת דמותה של שושנה דמארי, בביצוע השיר "כלניות"
12.40 –‏ יציאת מסע הלוויה לבית העלמין ברחוב טרומפלדור.
סדר השיירה: מוביל רכב משטרת

שושנה דמארי, "מלכת הזמר העברי" וכלת פרס ישראל הלכה לעולמה בבוקר יום שלישי, ה-13בפברואר 2006, בבית החולים איכילוב בתל-אביב והיא בת 83. דמארי אושפזה ביום שישי האחרון בגלל דלקת ריאות שהוחמרה, והפכה לקריסת מערכות.

טקס הקבורה של דמארי ייערך ביום שישי, יט` בשבט תשס"ו, 17 בפברואר 2006 בבית העלמין טרומפלדור. סדרי הלוויה: 11:30-08:30 - מעבר קהל על פני הארון בתיאטרון הקאמרי החדש בשדרות שאול המלך בתל-אביב, 12:30-12:00 –‏ טקס אשכבה, 13:00 - טקס קבורה. בשל מגבלות מקום וביטחון, ייערך טקס הקבורה בחוג המשפחה וידידים בלבד.

שושנה דמארי 2006-1923

שושנה דמארי נולדה בעיר דמאר שבתימן. בהיותה בת שנתיים, עלתה משפחתה לישראל והתיישבה במושבה ראשון לציון. כבר בילדותה נהגה ללוות בתוף ובריקודים את אמה שהייתה זמרת באירועים של יוצאי תימן. בגיל 13 עזבה דמארי את בית ההורים ועברה לתל-אביב, שם למדה בסטודיו לדרמה "שולמית". מנהל הסטודיו, שלמה בושמי, הפך לאמרגנה הצמוד של דמארי וכשהייתה בת 16 נישאו השניים. בושמי המשיך לנהל את הקריירה של אשתו לאורך כל חייו.

הופעתה הפומבית הראשונה כזמרת הייתה בגיל 13 וכבר בגיל 14 הופיעה לראשונה ברדיו "קול ירושלים". בגיל 16 הופיעה בקונצרט יחיד ראשון בתל-אביב בתיאטרון המוזיקלי "לי-לה-לו" ומאוחר יותר הצטרפה לתיאטרון. סגנונה התימני הייחודי בלט בין יתר המשתתפים שהיו רובם ממוצא אירופאי. לתכנית השנייה של התיאטרון מ- 1945 כתב נתן אלתרמן את מרבית הפזמונים ומשה וילנסקי הלחין אותם. אחד מהשירים היה "כלניות", שברבות השנים הפך לסמל ההיכר שלה.

שיתוף הפעולה המשולש בין אלתרמן ככותב, וילנסקי כמלחין ודמארי כמבצעת, המשיך והניב שירים מוכרים כגון: "אני מצפת", "זה יעבור" ועוד. וילנסקי הלחין המשיך להלחין שירים במיוחד עבור דמארי ושיבץ ברבים מהם אלמנטים תימניים. ב-1948 יצא תקליטה הראשון של דמארי. עם הקמת המדינה יצאה למסע הקלטות וקונצרטים בכל רחבי העולם. בשנת 1950 הגיעה לראשונה לארצות הברית, ומאז, במשך 16 שנה, חילקה את זמנה בין ארה"ב לישראל.

לאחר שנים ארוכות, שבהן הסתפקה בהופעות ולא הקליטה חומר חדש, הזמין אותה בועז שרעבי בשנת 1987 להקליט עימו את הדואט "לשיר איתך", שנכתב במיוחד עבורה. הצלחתו של השיר עודדה אותה לחזור לאולפני ההקלטה וכעבור שנה יצא האלבום "אור", בהשתתפות נגני התזמורת הפילהרמונית. בשנת 1987 זכתה שושנה דמארי בפרס ישראל על מפעל חיים ובשנת 2001 ערכו אמני ישראל לכבודה מופע הצדעה מיוחד.

בשנה האחרונה השתתפה שושנה דמארי באלבומו השני של עידן רייכל "ממעמקים" בשני שירים: "עלה נישא ברוח" ו"האר את עיניו". בריאיון לטל גורדון שהתפרסם באתר הבמה אמר רייכל על מערכת היחסים שהתפתחה בינו לבין מלכת הזמר העברי: "היא פשוט גדולה, היא אישה מדהימה. אנחנו מג`מג`מים פה ושם, אני מנגן והיא שרה, ממשיכים להקליט בשביל הכיף, לאו דווקא שירים שלי ולא בשביל להוציא משהו חדש, סתם בשביל עצמנו. יכול להיות שזה לא יילך לשומקום. אנחנו חברים טובים, אוהבים לעבוד ביחד, וזהו".

קורות החיים של שושנה דמארי ז"ל – על פי אתר הספרייה הוירטואולית של מט"ח.