קלאסי - הסימפונית רמת גן חותמת עונה

בקוצרט הרביעי והאחרון תבצע התזמורת יצירות של רחמנינוב, חצ'טוריאן ופרוקופייב

התזמורת הסימפונית רמת גן בקונצרט רביעי ואחרון לעונה בניצוחו של ד"ר אלכס וסרמן. בתכנית: הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 אופ. 30 של סרגיי רחמנינוב, אדאג'יו של אראם חצ'טוריאן מתוך הבלט "ספרטקוס" וסימפוניה מס' 7 אופ. 131 של סרגיי פרוקופייב. הקונצרט ייערך ב-9 במאי בתיאטרון היהלום ברמת גן.

אראם חאצ'טוריאן

חאצ'טוריאן נולד ב-6 ביוני 1903 בטביליסי, בירת גאורגיה, למשפחה ענייה. הוא היה מלחין ממוצא ארמני, שהושפע מהזרם הלאומי במוזיקה הקלאסית ולכן שילב ביצירותיו סממנים עממיים ממולדתו גאורגיה. ב-1921 זיהו את הכישרון המוזיקלי הטבעי שלו במכון גנסין, שם למד צ'לו אצל מיכאיל גנסין, ובשנת 1925 התקבל ללימודי ההלחנה.

בנוסף לכך, הוא החזיק במשרות חשובות באיגוד המלחינים, שעתיד היה להוקיע בחריפות אחדות מיצירותיו באשמת "פורמליזם", האשמה שנתלתה גם במלחינים גדולים אחרים, כדוגמת סרגיי פרוקופייב ודמיטרי שוסטקוביץ', בתקופת המשטר הסטליניסטי. שלושתם נודעו כ"ענקי המוזיקה הסובייטית", ונמנים עם גדולי המלחינים במאה ה-20.

אראם חצטוריאן.jpg

אראם חצ'טוריאן (יח"צ)

יצירותיו הבולטות הן המוזיקה לבלט "ספרטקוס" (שקטע ממנו מוכר לרבים כמוזיקת הפתיחה של סדרת הטלוויזיה "קו אונידין") ו"גאינה" (כולל "מחול החרבות" המפורסם). במאי הקולנוע סטנלי קובריק השתמש במוזיקה מתוך "גאינה" בסרטו "אודיסיאה בחלל". חצ'טוריאן חיבר קונצ'רטים לפסנתר, לכינור, לצ'לו ולחליל (עיבוד של קונצ'רטו לכינור), קונצ'רטו-רפסודיות לאותם כלים, שלוש סימפוניות - השלישית מכילה תפקידים ל-15 חצוצרות נוספות ולעוגב.

סרגיי וסילייביץ' רחמנינוב

נולד ב-1 באפריל 1873 באחוזת אונייג ליד נובגורוד ברוסיה. הוא היה מלחין, מנצח ופסנתרן. בילדותו נשלח מבית אביו, אציל שירד מנכסיו, לחיות בבית מורו לפסנתר. בראשית הקריירה שלו במוסקבה נעזר בקרוב משפחתו, המנצח אלכסנדר זילוטי ובשנת 1899 הופיע לראשונה בקונצרט באנגליה. בין 1906 ל-1917 יצא מרוסיה וחזר אליה לסירוגין ולקראת מלחמת העולם השנייה הגיע לארצות הברית. הניתוק מן המולדת השפיע על רחמנינוב כמו על איגור סטרווינסקי בעיקור כוח היצירה שלו, אך במקרה שלו נמשכה ההשפעה שנים רבות יותר. כמו סטרווינסקי, פנה גם רחמנינוב אל הניאו-קלאסיציזם.

את הקונצ'רטו מס' 3 לפסנתר, רחמנינוב חיבר באחוזה השלווה של משפחתו באיוונובקה, שם השלים אותו ב-23 בספטמבר, 1909. הקונצ'רטו בוצע לראשונה ב-28 בנובמבר 1909 על ידי רחמנינוב עצמו, יחד עם האגודה הסימפונית של ניו יורק. הקונצ'רטו צבר פופולריות בעיקר משנות ה-30 של המאה ה-20. בקונצרט ינגן אותו הפסנתרן ויקטור סטניסלבסקי.

סרגיי רחמנינוב.jpg

סרגיי רחמנינוב (יח"צ)

ויקטור סטניסלַבסקי

נולד בנובמבר 1982 באוקראינה הסובייטית. עם עלייתו לישראל עם משפחתו ב-1990 החל את לימודיו בפסנתר אצל ריאטה לסוכין בחיפה. בגיל עשר כבר זכה בפרס ראשון בתחרות כישרונות צעירים בחיפה ומאז זכה ביותר מ-13 פרסים ראשונים בתחרויות בארץ וברחבי העולם.

על אף גילו הצעיר, נתן סטניסלבסקי כיתות אמן במוסדות מוזיקה חשובים כגון הקונסרבטוריון למוזיקה של שנגחאי והאוניברסיטה של קלגרי. הוא זכה במלגות הצטיינות וסיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון והשני בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, במהלכם למד עם דניאל גורטלר ועם פרופ' אריה ורדי. במהלך לימודיו קיבל פרסים ראשונים בתחרויות בית הספר והוא מכהן בסגל ההוראה במקום. הוא הופיע במדינות רבות באירופה, באמריקה הצפונית והדרומית וכן גם במזרח הרחוק. קצר הצלחה בפסטיבלים בינלאומיים חשובים, בהם פסטיבל "רבינייה" (שיקגו), פסטיבל הפסנתר של שנגחאי, הפסטיבל הלאומי של בייג'ינג, "פסטיבל ישראל" בירושלים ופסטיבל "קלאסי בים האדום" באילת.

ויקטר סטניסלבסקי (צילום: יח"צ)

סרגיי פרוקופייב

נולד ב-27 באפריל 1891 בסונצובקה שבאוקראינה, שהייתה חלק מרוסיה הצארית. כבר בגיל חמש גילה כישרון מוזיקלי יוצא דופן. החיבור הראשון שלו לפסנתר (שנכתב בידי אמו) נקרא "גאלופ הודי" בסולם פה מז'ור, אך ללא סי במול - סרגיי הקטן לא אהב לנגן בקלידים השחורים.
פרוקופייב היה יוצר ייחודי, שנהג בכתיבתו המוזיקלית בדיוק ובתכנון שאין למעלה מהם. הוא מצא את הדרך לדבר אל הקהל הרחב, מילדים ועד מבוגרים, בלי לוותר על עקרונות היצירה המודרניים שאימץ לכתיבתו, הכוללת רכיבים של אירוניה והומור.

סרגיי פרוקופייב.jpg

סרגיי פרוקופייב (יח"צ)

הסימפוניות של פרוקופייב שונות זו מזו באופיין - מן "הסימפוניה הקלאסית", הכתובה בנוסח היידן אך מודרנית בהרמוניות שלה ועצבנית במקצביה, דרך הסימפוניה השנייה, שהציגה את קלות הדעת של פריז בשנות ה-20 של המאה ה-20; השלישית, שיש בה רמזים לבטהובן ולשופן; הרביעית, הממחזרת ללא הצלחה יתרה קטעים מן הבלט "הבן האובד", שפרוקופייב חיבר לדיאגילב בשנת 1929; החמישית, שנכתבה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ונועדה להיות שיר תהילה לרוח האדם וגבורתו אך מביעה מרירות ואכזבה מברית המועצות; הסימפוניה השישית משרה הלך רוח אפל ומדוכא, הנשבר בפינאלה שכולו עליצות קלאסית, ואילו הסימפוניה השביעית היא תגובה לרדיפות המשטר, שערערו את בריאותו ואת מצבו הכלכלי, ופתיחתה נותנת ביטוי לטרגדיה של חייו.

התזמורת הסימפונית רמת גן

פועלת בחסות עיריית רמת גן ונוסדה בשנת 2003 על ידי המלחין והמנצח ד"ר אלכס וסרמן המשמש גם כמנהלו של המרכז החדש למוזיקה ברמת גן. התזמורת המונה כ-60 נגנים החלה את דרכה כתזמורת נוער והפכה במשך השנים לתזמורת מקצועית. עם התזמורת מופיעים סולנים נגנים וזמרים מן השורה וכן גם סולנים צעירים מצטיינים. רפרטואר התזמורת כולל מגוון רחב עשיר ומעניין של רפרטואר סימפוני - החל מהקלאסיקה ועד למוזיקה עכשווית, וכן רפרטואר של קלסיקות לילדים.

התזמורת--הסימפונית-רמת-גן-ואלכס-וסרמן-יחצ.jpg

התזמורת--הסימפונית-רמת-גן-ואלכס-וסרמן-יחצ.jpg

התזמורת הסימפונית רמת גן וד"ר אלכס וסרמן (צילום: יוסף מוסטובוי)

קונצרט סיום העונה של התזמורת הסימפונית רמת גן ייערך ב-9 במאי בשעה 20:30 בתיאטרון היהלום, רמת גן. רכישת כרטיסים בטלפון: 03-6135474 שלוחה 2 r.g.newmusiccenter@gmail.com

התזמורת הסימפונית רמת גן בפייסבוק