סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ מגשימים חלום ביחד
 

 
 
זה מה שהופך את התחום הזה לכל כך מלהיב בעינינו. פרובוקציה, הומור מושחז, מיומנויות קרקס, לצד רגעים פיוטיים ומזוקקים - כל הדברים האלה מתגלים בעוצמה אדירה כשהם באוויר הפתוח. חוץ מזה חשוב לנו שהקהל שנחשף ליצירות האלה לא יצטרך לשלם עבורן, כדי שגם מי שידו לא משגת לבקר בתיאטרון יוכל לזכות בחוויה תרבותית ברמה גבוהה".
עשרים שנות יצירה בועטת משותפת מתנקזות למתחם מופעי הרחוב המוערך של ינון צפריר וגיבסון בראל בפסטיבל חיפה לילדים. שיחה על תיאטרון אחר


מתחם עם שם בינלאומי
 
אחת החוויות המרנינות שמספק לקהל הפסטיבל השנתי להצגות ילדים בחיפה הוא מתחם מופעי הרחוב החינמי, שזוכה להצלחה מסחררת. בארבע השנים האחרונות מנהלים את המתחם היוצרים ינון צפריר וגיבסון בראל, מייסדי קבוצת התיאטרון האלטרנטיבית-בועטת אורתו-דה, שהוציאה תחת ידה את המופע הבינלאומי הסוריאליסטי "אבנים" שמסייר כבר שנים ברחבי העולם. 
 
צפריר אמון על הניהול האמנותי של אורתו-דה, שתופיע בקיץ עם הצגת הרחוב "טרמינל 1" בפסטיבל הפרינג' B7 בבאר שבע ועם "אבנים" במילאנו ובפסטיבל בת ים. בימים אלה מריצה הקבוצה את האופרה האלקטרונית המדוברת "אי שפיות", בבימויה של בת זוגו של צפריר, יפעת זנדני צפריר.   
 
בראל הוא יוצר באורתו-דה, משחק ויועץ אמנותי ב"אבנים" וב"המשרתים" - עיבוד אקטואלי למחזה הקלאסי "המשרתות". בשנתיים האחרונות הוא משמש גם כמנהל האמנותי של פסטיבל עכו היוקרתי, ומלמד ויוצר בתיאטרון החדר של אמיר אוריין
 
כבר יותר מעשרים שנה שהם עובדים יחד, מכירים אחד את השני בעל פה ופועלים כמו "שני מוחות של איש אחד - רק מאוד חכם", כהגדרת צפריר. לניהול מתחם הרחוב של הפסטיבל הגיעו לראשונה לפני 13 שנים, וב-2013 חזרו עם מטען של ניסיון ורעיונות יצירתיים. בתקופת ניהולם עשה לו המתחם שם בינלאומי בתחום תיאטרון הרחוב, ואמנים ברחבי העולם מדברים עליו בהערכה גדולה.


מימין: גיבסון בראל וינון צפריר (תמונת יחסי ציבור)


עוצמה אדירה באוויר הפתוח

איך אתם מסכמים את מופעי הרחוב בפסטיבל השנה? מי בלט? איך הגיב הקהל?


ינון:
"היו מופעים מטריפים השנה. כולם מעולים ושונים מאוד בסגנון שלהם ובשפה האמנותית. היה מופע אקשן, פירוטכניקה ואקרובטיקה מאיטליה שבו הקהל שאג מהתפעלות, לצד מופע פנטומימה מצחיק ופיוטי מצרפת שבסופו הקהל מחה דמעה, תיאטרון נונסנס מבלגיה, תיאטרון ידיים מהולנד, מערכת יחסים שלמה בין דמויות שמעוצבות בעבודה תנועתית של הגב מגרמניה ועוד מופעים יפהפיים מספרד, צ'ילה, אורוגואי, סין וישראל.

"סך הכול התארחו בפסטיבל מופעים מעשר מדינות שאפשרו לקהל להתוודע לא רק לסגנונות השונים של כל מופע, אלא גם לדרכי הביטוי ולהומור של התרבויות השונות. התרגשנו להכיר המון משפחות שכבר מכירות את הפסטיבל ומגיעות באופן קבוע בכל שנה לקחת בו חלק".

גיבסון: "היה פסטיבל נהדר. באמת חוויה מרגשת. זו השנה החמישית שאנחנו מנהלים אמנותית את מתחם תיאטרון הרחוב באוויר הפתוח בפסטיבל חיפה, ואנחנו מאמינים בתיאטרון רחוב איכותי שמקיים יחסי גומלין עם הקהל לצפייה ערכית. תיאטרון רחוב זה לא עוד קבלת פנים בקניון. זו אמנות גבוהה. ואפשר היה לראות איך קהל יושב ומגיב ליצירות שחלקן באורך של 40 וגם 50 דקות".


איש ואישה - צרפת ואורוגוואי (תמונת יחסי ציבור)


מה מדליק אתכם באמנות תיאטרון הרחוב?
 
ינון: "תאטרון רחוב באוויר הפתוח הוא מקצוע אחר מתיאטרון רגיל ומחייב יכולת ומיומנויות יוצאות דופן. האמצעים המובנים מאליהם בתיאטרון רגיל כמו חלל חשוך ואקוסטי, תאורה וכל שאר התנאים המיטיבים לא קיימים ברחוב, וכדי להקסים קהל שלם, לא מחויב ובהפרעת קשב תמידית, שזה בילד-אין בתוך הפורמט, אתה חייב להיות אמן עם כישורים נוספים, הייתי אומר אפילו סגולות, מעבר לפרפורמר רגיל.

"זה מה שהופך את התחום הזה לכל כך מלהיב בעיני. פרובוקציה, הומור מושחז, מיומנויות קרקס, לצד רגעים פיוטיים ומזוקקים - כל הדברים האלה מתגלים בעוצמה אדירה כשהם באוויר הפתוח. הצגות הרחוב שאנחנו מביאים לחיפה הן בדרך כלל בלי מילים ובעלות שפה אמנותית ייחודית שנחקרה שנים על ידי האמנים. חוץ מזה חשוב לנו שהקהל שנחשף ליצירות האלה לא יצטרך לשלם עבורן, כדי שגם מי שידו לא משגת לבקר בתיאטרון יוכל לזכות בחוויה תרבותית ברמה גבוהה".

גיבסון: "כיוצרים באורתו-דה, ההתמקדות בתיאטרון הרחוב היא הדבר הטבעי לנו, שהתחלנו את דרכנו כקבוצת תיאטרון רחוב, ואנחנו עדיין מופיעים ויוצרים אמנות באוויר הפתוח. עם השנים חלק מהיצירות שלנו נכנסו מהרחוב לאולמות וחלקן נוצרו במיוחד לאולמות. בתיאטרון רחוב יש הסכם פתוח עם הקהל, שיכול לבוא וללכת כרצונו, וזה מחייב אותך לשמור על קשר אמיתי בזמן מופע. בתור יוצר אני שואף ליצירה שמביאה את האמן והקהל אל הקצה, והקצה בתיאטרון רחוב הוא הרבה יותר עמוק ורחב". 


רק-סולו-הולנד-יחצ.jpg
רק סולו - הולנד (תמונת יחסי ציבור)


יש קו אמנותי ברור שמנחה אתכם בבחירת המופעים?

גיבסון: "הקו האמנותי שמוביל אותנו זה איכות. חוץ מזה חשוב לנו לחדש ולהביא יוצרים ומופעים שלא ראו פה עדיין, ויש לנו שותף רציני לעשייה שזה המתחם עצמו. אנחנו כל הזמן קשובים ליצירות שיכולות להיות מותאמות למתחם שבו אנחנו פועלים, שזו רחבת תיאטרון חיפה וגן בנימין".

ינון:
"אנחנו מחפשים קבוצות ואמני רחוב שהם בעלי השראה ואופי אמנותי מיוחד. תיאטרון הרחוב הוא הסגנון העתיק ביותר של תיאטרון ויחד עם זאת הוא מתחדש ומתפתח כל הזמן, וזאת בדיוק משמעות השם של הקבוצה שלנו - אורתו-דה - המתח הזה בין הרמוניה אמנותית שנשענת על המקורות הקלאסיים של התיאטרון, אורתו-דוקסי, מול שפות וצורות חדשות - הדאדאיסטי, כדי לספק את הצורך של האמן ליצור תיאטרון עכשווי וחדש בדיאלוג עם הישן". 
  

חגיגה של כדורגל - גרמניה (תמונת יחסי ציבור)


"לא פוחדים לאתגר את הילדים"
 
השנים שחולפות והניסיון המצטבר משפיעים על אופן הניהול שלכם בפסטיבל?

גיבסון: "ברור, לאורך השנים הופענו עם 'אבנים' ביותר מ-700 הופעות בפסטיבלים בכל העולם, וככה יצרנו המון קשרים, כיוצרים שפוגשים יוצרים. רוב הקבוצות שמגיעות לפסטיבל מגיעות בזכות הקשרים האישיים האלה. מהשנה הראשונה שאנחנו מנהלים אמנותית, עוד ב-2004, שמנו לנגד עינינו את העיקרון של קידום ופיתוח תיאטרון הרחוב בישראל, ובאמת מה שהשתנה בעקבות הניסיון זה שמשנה לשנה אנחנו יותר ויותר רעבים לעשייה, ומשנה לשנה יותר רואים איך המתחם של תיאטרון הרחוב בחיפה מצליח להשריש תרבות נכונה של תיאטרון הרחוב". 
 
ינון: "עוד דבר שהיה חשוב לנו זה להפוך את מתחם תיאטרון הרחוב באוויר הפתוח לחלק אינטגרלי של פסטיבל הצגות הילדים. שהמופעים בחוץ לא יהיו קישוט של מה שקורה בפנים אלא ששני המתחמים יעבדו ביחד בסנכרון מושלם. אנחנו מאוד שמחים שהצלחנו לעשות את זה".  
 

אוטו-בית-יחצ.jpg
אוטו בית - ישראל (תמונת יחסי ציבור)

המופעים באורתו-דה מתאפיינים במסרים חברתיים פרובוקטיביים, שנויים במחלוקת. משהו מזה בא לידי ביטוי גם במתחם או שאתם מצנזרים?

ינון: "אנחנו מאמינים שתפקיד התיאטרון הוא לשאול שאלות ולבחון את המציאות מזווית חדשה, כך שברור שאנחנו מביאים גם הצגות בעלות תוכן ואמירה. כל המופעים מתבוננים על העולם מזווית מקורית וגורמים לצופה במודע או שלא במודע להפנות מבט חדש אל מה שאנחנו רגילים לראות כמובן מאליו. השנה היה נפלא לאפשר לפרידה שוהם ומגמת המשחק והבימוי של סמינר הקיבוצים ליצור אירוע שכלל יותר מעשרה מיצגים, שכולו מוקדש לאמנת זכויות הילד. ההורים והילדים יצאו נפעמים מהמפגש הזה".

גיבסון: "במופעי אורתו-דה, כמו בחיפה, מה שמוביל אותנו זו האיכות והבדיקה האמנותית של לעשות את הדברים קצת אחרת, שונה מהמקובל. לכן הערך המוסף של המופעים בפסטיבל היא החשיבה שמובילה אותנו. אנחנו מאמינים ביכולת הרגשית והשכלית של הילדים וההורים ומביאים לחיפה יצירות שמאתגרות את חוויית הצפייה.

"בשנה שעברה למשל היה מופע של יוצר מפורטוגל, שבו שיחק קשיש עם קביים על ספסל ענק כאשר הצופים צופים בבדידות שלו. התלבטנו אם זה מתאים לחיפה ובסופו של דבר הבאנו את המופע, שהיה עוצמתי ומרגש גם להורים וגם לילדים. מרגש לראות איך ההורים מפתחים שיח אחרי ההצגות עם הילדים, ואתה נוכח לדעת שהשיח הזה הוא בעקבות החוויה שעברו". 


חיילי-הבדיל-ספרד-יחצ.jpg
חיילי הבדיל - ספרד (תמונת יחסי ציבור)


"זכינו בצוות נפלא ובדיאלוג אמיתי"


התחום של מופעי הרחוב מתרחב ומתמקצע בשנים האחרונות בארץ, ולמרות זאת בחרתם השנה רק במופע אחד או שניים ישראליים. למה? יש עדיין הבדל מקצועי בין המופעים המקומיים למופעי חו"ל?

גיבסון: "מתחם תיאטרון הרחוב בחיפה הוא מתחם מוגדר פיזית. בכל שנה יש כ-16 קבוצות בסך הכול, מתוכן תמיד שתיים או שלוש מישראל. חשוב לנו שמופע אחד לפחות יעלה בבכורה ברחוב ואותו אנחנו מטפחים בליווי אמנותי הדוק. כך שבסופו של דבר המופע שהכי מתאים לחלל מסוים הוא המופע שייבחר". 

ינון: "החלום שלי הוא שבישראל יוקמו בתי ספר מקצועיים לקרקס, פנטומימה וליצנות בהיקף של אירופה. רק בטורינו שבאיטליה קיימים שלושה בתי ספר מקצועיים כאלה. אני מאמין שככל שהמודעות לתחום האמנותי הזה תגדל, יגיעו גם המוסדות המתאימים ואז נוכל לראות הרבה יותר מופעים ישראליים לא רק בחיפה אלא בכל העולם". 
 

טרמפ-לחופש-איטליה-יחצ.jpg
טרמפ לחופש - איטליה (תמונת יחסי ציבור)

איך אתם מחלקים את העבודה ביניכם?

גיבסון: "בעיקר בסיעור מוחות. אנחנו עובדים יחד יותר מ-20 שנה ומכירים את החוזקות והחולשות של השני, ככה שמן הסתם זה כבר מייצר חלוקת עבודה טבעית". 

ינון: "חשוב לציין שגם מיקול פייטרה המפיקה והעוזרת למנהלים אמנותיים היא חלק בדיאלוג האמנותי וגם יפעת בת זוגי שייסדה איתנו את אורתו-דה מייעצת לנו בחזון האמנותי".


על חבל דק - איטליה (תמונת יחסי ציבור)

והנהלת הפסטיבל? מתערבת או מפרה?

גיבסון: "כמו שאמרנו קודם, יש סנכרון בין שני המתחמים והעבודה מול הנהלת הפסטיבל היא מופלאה. אני אישית לא אוהב את ההפרדה הזו, 'הנהלת הפסטיבל', כולנו משפחה אחת גדולה עם חזון משותף. מדהים לראות שמה שמוביל את כולנו זה דאגה ליוצרים ולקהל. זו שותפות מדהימה כי מדובר באנשים נפלאים - ניצה בן צבי המנכ"לית, איציק ויינגרטן המנהל האמנותי ומשה נאור המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה. אנחנו באים עם חלום וכולם הופכים להיות שותפים להגשמה שלו. מה גם שאיציק עושה פסטיבל מצוין באולמות כך שהפנים והחוץ משפיעים ומפרים את העוצמה האמנותית של הפסטיבל". 
 
ינון: "מסכים עם כל מילה של גיבסון. זכינו בצוות נפלא ובדיאלוג אמיתי שמה שמנחה אותו הם ערכים אמנותיים פרופר, וזה דבר גדול. אבל אם מותר לי להתפייט לרגע,אפשר לומר שהמנהל שלנו הוא אלוהים, כי בתיאטרון באוויר הפתוח רק הוא מחליט אם יהיה שרב, גשם או רוחות עזות כמו שהיו השנה בפסטיבל ואם הולך החבל יעלה לגובה של 30 מטר ויקיים הופעה או לא.  ברחוב, כוחות הטבע מנהלים את ההצגה וכולנו בסך הכול עבדיהם הנאמנים."  


למועדי מופעים >

27/04/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. אכן פסטיבל מרתק!
יואל לביא , תל אביב (29/04/2017) (לת)
1. פסטיבל מדהים
יואל לביא , חי פ ה (28/04/2017)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע