הקאמרטה הישראלית ירושלים תקיים קונצרט חמישי ואחרון לעונה בסדרה המצליחה בשיתוף מוזיאון תל אביב.

על הקונצרט ינצח אבנר בירון וינגנו בו החלילנית יאסקה נמבו, הכנרת טאמאקי קוואקובו, הפסנתרנית אקאנה טוקואוקה, כולן מיפן, ונגן הבסון הישראלי מור בירון.
 
היצירה של מנדלסון הינה בעיבוד לתזמורת קאמרית על ידי מרדכי רכטמן. שאר היצירות ינוגנו בגרסת המקור.
 
היצירות שינוגנו בקונצרט: יוהן סבסטיאן באך (1750-1685) קונצ'רטו לפסנתר מס' 5 בפה מינור רי"ב 1056 (במקור לצ'מבלו), קרל פיליפ עמנואל באך (1788-1714) קונצ׳רטו לבסון (במקור לחליל) בלה מז׳ור ו״ק 168, אנטוניו ויוולדי (1741-1678)קונצ'רטו לחליל בסול מינור, אופ' 10 מס' 2, "הלילה", פליקס מנדלסון (1847-1809) קונצ'רטו לכינור ולתזמורת במי מינור, אופ' 64.
 
יאסקה נמבו, חליל

נולדה בטוקיו ועברה בגיל תשע לארה"ב. בוגרת המכללה למוזיקה בסינסינטי ובית הספר הגבוה למוזיקה בהאנובר. מאז חזרתה ליפן היא ביססה את מעמדה כאחת מהחלילניות המובילות של ארצה וזכתה שם בפרסים רבים. כיום היא מחזיקה בעמדה של פרופסור אורח באוניברסיטת אשייה וחברה בתזמורת הפילהרמונית IlluminArt, שתיהן ביפן. היא מופיעה בין היתר ביפן, בישראל, בסין, בארה"ב ובגרמניה.
 
טאמאקי קוואקובו, כינור

בוגרת ג'וליארד ובית הספר הגבוה למוזיקה בציריך, זכתה במלגות ובפרסים חשובים - בין היתר בתחרויות כגון תחרות צ'ייקובסקי לשנת 2002 ותחרות פאבלו סרסאטה לשנת 2001 וכן קיבלה את פרס האמנית הצעירה הטובה ביותר לשנת 2005. קוואקובו הופיעה עם תזמורות רבות וביניהן הפילהרמונית של לוס אנג'לס, הסימפוניות של יוסטון, סן פרנסיסקו, סיאטל ודטרויט כמו גם הפילהרמונית של סנט פטרבורג, התזמורת הסימפונית של ברלין, תזמורות  הרדיו של לייפציג ושל מוסקבה ועם תזמורות חשובות בארצה. היא ניגנה בין היתר תחת שרביטיהם של קנת נגנו, כריסטוף אשנבאך, אסה-פקה סאלונן ועוד. 
 



מימין: טאמאקי קוואקובו (צילום: יוז'י הורי) ויאסקה נמבו (תמונת יחסי ציבור)



אקאנה טוקואוקה, פסנתר

בוגרת אוניברסיטת סואואיי בעיר מולדתה אוסקה והאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. כזוכת פרס ראשון בתחרות הפסנתר בטן בטוקיו לשנת 2013, הופיעה טוקואוקה כסולנית, בהרכבים קאמריים וברסיטלים ברחבי יפן כמו גם באוסטרליה, סין, טייוואן, תאילנד, הונגריה והודו ביחד עם אמנים  ומנצחים רבים וחשובים.

מור בירון, בסון
 
נגן הבסון הישראלי מכהן כנגן בסון בתזמורת הפילהרמונית של ברלין. לפני כן, כיהן כנגן הבסון הראשי בתזמורת  Les Arts Reina Sofia בוולנסיה, ספרד, תחת הדרכתם של לורין מאזל וזובין מהטה. מור למד באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים בכיתתו של מאוריציו פאז, והמשיך את לימודיו בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין אצל קלאוס תונמן ופולקר טסמן. הוא ניגן בתזמורת הדיוואן מזרח-מערב בהדרכתו של דניאל בארנבוים. בירון זכה במלגה מטעם האקדמיה ע"ש קראיאן של התזמורת הפילהרמונית של ברלין וניגן בתזמורת הנוער ע"ש גוסטב מאהלר בהדרכתו של קלאודיו אבדו. בירון הינו זוכה פרסים בתחרויות שונות, ביניהם פרס ראשון בתחרויות האביב. 
 


מימין: מור בירון (צילום: טים קלן), אקאנה טוקואוקה (צילום: ג'ון טאקומי)


יוהן סבסטיאן באך: קונצ'רטו לפסנתר מס' 5 בפה מינור רי"ב 1056

ששת הקונצ׳רטי למקלדת ולתזמורת רי״ב 1057-1052 נכתבו בוודאות גבוהה עבור הקולגיום מוזיקום של לייפציג. ניכר בבירור מכתבי היד כי באך התכוון לאגד את השישה יחד. הקונצ׳רטי מושפעים מסגנונו של ויוולדי: שלושה פרקים בתבנית מהיר-איטי-מהיר. מנהג נפוץ בקרב מלחיני הבארוק המאוחר, ובאך אינו יוצא דופן מבחינה זו, היה עיבוד מחדש של יצירות מוקדמות יותר על מנת לספק מוזיקה להקשרים חדשים ומשתנים. גם קונצ׳רטי אלה מבוססים ברובם על יצירות קודמות, אולם ניכר מריבוי הטיוטות והתיקונים, כי באך השקיע מחשבה רבה ביצירת הקונצ׳רטי בצורתם הסופית. הקונצ׳רטו רי״ב 1056 בפה מינור הוא ככל הנראה עיבוד לקונצ׳רטו מוקדם יותר לאבוב וכינור שאבד. 
 
אנטוניו ויוולדי: קונצ'רטו לחליל מס' 2, "לה נוטה", אופוס 10

בסוף שנות ה-1720 הוצא לאור באמסטרדם קובץ בן שישה קונצ׳רטי לחליל פרי עטו של אנטוניו ויוולדי, תחת מספר האופוס 10. שלושה מן הקונצ׳רטי בקובץ אופוס 10 בעלי כותרת תוכניתית: מספר 1 – "הסערה בים", מספר 2 – "הלילה" (la Notte) ומספר 3 – "החוחית". ניכר כי ויוולדי שאב מן הניסיון וההצלחה שבכתיבת ״עונות השנה״, ובקונצ׳רטי לחליל ישנם כמה רגעים המזכירים את יצירה זו. בניגוד ל״עונות השנה״, הקונצ׳רטי לחליל אינם מבוססים על טקסט מסוים כלשהו; מלאכת הפרשנות נותרת לדמיונם של המאזינים. בדומה ל״עונות השנה״, המוזיקה ב״לה נוטה״ שופעת תפניות דרמטיות. בולטת במיוחד הלחנתו של ויוולדי לפרקים הראשון והשלישי, באווירה מסתורית ומלאת כרומטיות. 
 
קרל פיליפ עמנואל באך: קונצ׳רטו לבסון (במקור לחליל) בלה מז׳ור ו״ק 168

בשנים 1768-1740 שימש ק.פ.ע. באך כמלחין וצ׳מבלן בחצרו של פרידריך הגדול מלך פרוסיה, בברלין ובפוטסדאם. במסגרת תפקידו נדרש לעיתים תכופות ללוות קונצרטי ערב אשר המלך בכבודו ובעצמו, חלילן חובב ברמה גבוהה, ניגן בהם. בשל כך, הלחין באך כמות לא מועטה של מוסיקה עבור חליל, לעיתים תוך שעיבד יצירות מוקדמות יותר אשר נכתבו במקור לצ׳מבלו. הקונצ׳רטו שלפנינו (בעיבוד לבסון ולתזמורת של נגן הבסון סרג׳יו אזוליני) מבוסס על קונצ׳רטו לצ׳מבלו משנת 1753.
 
פליקס מנדלסון: קונצ'רטו לכינור ולתזמורת במי מינור, אופ' 64

ב-15 למרץ 1845 הושמע לראשונה בגוונדהאוז שבלייפציג הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון. היצירה הוקדשה לכנר הוירטואוז פרדיננד דויד והוא שניגן בכינור סולו בערב הבכורה. ביחד עם הקונצ'רטי לכינור של בטהובן ושל ברהמס, נחשב הקונצ'רטו של מנדלסון לאחד מגדולי הקונצ'רטי לכינור. בניגוד לקונצ'רטי של בטהובן וברהמס, הבנויים כיצירות סימפוניות גדולות עם כינור סולו, כתב מנדלסון את הקונצ'רטו שלו כיצירה לכינור סולו עם ליווי תזמורתי. זוהי ההברקה המיוחדת של מנדלסון והסיבה שגדולי הכנרים התעלו על עצמם בביצוע הקונצ'רטו הזה וראו בו מבחן של ממש. היצירה תבוצע בהתאמה לתזמורת קאמרית שנעשתה על ידי מרדכי רכטמן.
 
הקונצרט יתקיים ב-17 במאי 2017 ב-20:30 במוזיאון תל אביב (כרטיסים בקופת מוזיאון תל אביב: 03-6077020), 18 במאי ב-20:00 באולם ויקס ברחובות, (כרטיסים באתר התזמורתאו בטלפון: 1-700-55-2000) וב-20 במאי ב-21:00 במרכז תרבות סביון (כרטיסים בבית התרבות: *8234).