הקאמרטה הישראלית פותחת את העונה ה-34 בקונצרט מגניפיקט חגיגי בניצוחו של אבנר בירון. בקונצרט ישתתפו זמרת הסופרן הישראלית דניאלה סקוֹרְקָה, זמרת המצו-סופרן הגרמניה פרנציסקה גוֹטְוָלְד, הטנור האמריקני מרק מוֹלוֹמוֹט וזמר הבס-בריטון הגרמני ריימונד נוֹלְטֶה.

יחד איתם תופיע המקהלה הפילהרמונית הלאומית של טרנסילבניה. הקונצרט מוקדש ברובו ליצירות מגניפיקט שונות ויבוצעו בו מגניפיקט לטיני בדו מז'ור מאת טלמן בבכורה ישראלית (ואולי עולמית מזה 300 שנה), המגניפיקט בסול מינור של ויוואלדי והמגניפיקט ברה מז'ור של י.ס. באך. כמו כן תבוצע בבכורה עולמית פואמה לכלי קשת מאת יהודה זיסאפל.

על האמנים
 
דניאלה סקורקה, סופרן 

החלה את דרכה בקונסרבטוריון למוזיקה בכרמיאל. בצה"ל שירתה כמוזיקאית מצטיינת, ולאחריו השלימה לימודי תואר ראשון באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ובמהלכם העפילה למקומות הראשונים בתחרות הליד ובתחרות מנדלסון. היא הייתה חברה ב"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית, והיום היא סולנית עם גופים מוזיקליים רבים, ובהם - הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה, הסימפונית ירושלים בניצוח שֶׁזְלֶן, Les Arts Florissants בניצוח כריסטי ו-Les Talens Lyriques בניצוח רוּסֶה. סקורקה זכתה בפרסים בארץ ובעולם.


דניאלה סקורקה (צילום: פיליפ דלבל)
 

פרנציסקה גוטוולד, מצו-סופרן

ילידת מַרבורג שבגרמניה, למדה שירה אמנותית ומוזיקה באקדמיות של זארבריקן, הנובר וּויימר. ב-2002 זכתה בתחרות באך בלייפציג, וב-2006 הכתירָהּ הבטאון המקוון Opernwelt  בתואר "האמן המבצע של השנה". פרנציסקה גוטוולד מרבה לעבוד עם המנצחים ריינהרד גבל, טון קופמן, אנדראה מרקון, פביו ביונדי, ניקולס מקגיגן ואחרים. היא שרה במרכז ברביקן בלונדון, בגוונדהאוס של לייפציג, בטונהאלה של ציריך, בקונצרטהאוס של וינה, בקונצרטחבאו של אמסטרדם ובפילהרמונית הברלינאית וכן ברדיו, בטלוויזיה ובהקלטות משובחות, כגון ההקלטה זוכת פרס אקו של אליהו מאת מנדלסון. 
 
מרק מולומוט, טנור 

הטנור האמריקני מרק מולומוט מופיע על בימות אופרה וקונצרטים ברחבי העולם, בין היתר באופרת שיקגו ובאופרת לונג ביץ'; עם תזמורת הבארוק של בוסטון, באופרה הלאומית של ליון; באופרה קומיק של פריס ובאופרה המלכותית הוולונית בלייז'. על בימת הקונצרטים הופיע בהרכבים רבים של מוזיקה עתיקה, בניצוח מנצחים כוויליאם כריסטי, ג'ון אליוט גרדינר, ז'אן-קלוד מלגואר, ניקולס מקגיגן, אנדרו פארוט וסטיבן סטאבס. 

רַימוּנְד נוֹלְטֶה, בס-בריטון
 
אחרי שלמד מתמטיקה, הוראת מוזיקה ונגינת ויולה בקלן, שימש רַימוּנְד נוֹלְטֶה ויולן באנסמבל הבארוקי "מוזיקה אנטיקוּוָה קלן"  בניהולו של ריינהרד גבל. רק לאחר מכן החל ללמוד שירה אמנותית. את חוק לימודיו בשירה השלים בבית הספר הגבוה למוזיקה של מיינץ. מאמצע שנות התשעים עבד נולטה ארבע שנים באופרה הקומית בברלין וארבע שנים באופרת הָלֶה, ובהמשך שר באופרת הריין בשטרסבורג, באופרות הממלכתית של ברלין ושל דרזדן ובאופרת הבסטיליה בפריס. מ-2009 נולטה מופיע כזמר עצמאי. נולטה שר לידר, אריות ותפקידי אורטוריות וקנטטות באולמי קונצרטים ובפסטיבלים בכל רחבי היבשת האירופית, תחת שרביטי ניקולאוס הרנונקור, טרוור פינוק, רנה יקובס וריינהרד גבל. התקליטורים שהקליט, מיצירות באך ועד ברנשטיין, מעידים על רבגוניותו וזכו לשבחים.


ריימונד נולטה (צילום: יח"צ)

 
המקהלה הפילהרמונית הממלכתית של טרנסילבניה

המקהלה צמחה בשנת 1972 מן התזמורת הפילהרמונית של קלוז'-נָפוֹקָה, הכְּרַך השני בגודלו ברומניה והבירה הלא רשמית של חבל טרנסילבניה. היא החלה את דרכה עם מנצח המקהלות דורין פופ ומשנת 1986 ועד היום מנצח עליה מאסטרו קוֹרְנֶל גרוֹזָה, שבידיו עלה להצעידה אל עבר יוקרה בינלאומית. היא מופיעה ברחבי אירופה – ברומניה, באיטליה, בצרפת, בגרמניה, בשווייץ, בלוקסמבורג, ביוון, בספרד – כמו גם מחוצה לה ומרבה להופיע בישראל ולשיר תחת שרביטי מנצחים ישראלים.


המקהלה הפילהרמונית טרנסילבניה (צילום: יח"צ)

על היצירות והמלחינים 

מגניפיקט לטיני בדו מז'ור - טלמן 
 
את מגניפיקט לטיניבדו מז'ור (אחד מתוך שניים שהותיר אחריו) הלחין גאורג פיליפ טלמן ככל הנראה בזמן שהותו בלייפציג בשנים 1701-1705 למען תפילת ערבית של יום א' ב-7 בספטמבר 1704, בכנסיית Neukirche ("הכנסייה החדשה"), שבה עבד כנגן העוגב וכמנהל המוזיקלי. היצירה נעלמה ואת הפרטיטורה הסופית והתפקידים השלימה חברת קארוס וולאג בחודש אוגוסט 2017, ולכן השמעתה כאן תיהיה הראשונה בישראל וככל הנראה הראשונה בעולם מזה מאות שנים.

המגניפיקט בסול מינור - ויוואלדי 

בתחילה, כנראה ב-1715, כתב ויוואלדי את המגניפיקט לארבעה קולות, למקהלה מעורבת ולתזמורת רי"ו 610 למען נערות יתומות מהאוֹסְפֵּדַלֶה דֶלָּה פְּיֵטָה בוונציה, עימן עבד כמורה למוזיקה והרכיב מהן תזמורת ומקהלה מצויינות, אך כעשור אחר כך התאימוֹ לארבעה סולנים, למקהלה מעורבת, לשני אבובים, לכלי קשת ולקונטינואו. ייתכן כי נכתב למען מקהלתו של חשמן רומאי. בשנים אחר כך הוסיף ויואלדי מיני גרסאות למגניפיקט, אחת מהן לשתי מקהלות ולשתי תזמורות. נוטים לחשוב שבימי חייו של ויואלדי היה המגניפיקט יצירתו הפופולארית ביותר. 
 
המגניפיקט ברה מז'ור- באך

י.ס. באך חיבר מגניפיקט אחד, רי"ב 243 ברה מז'ור , לקראת חג המולד של 1723, שנתו הראשונה בלייפציג. בין פסוקיו שילב מזמורים לחג המולד בלטינית ובגרמנית. כעבור עשור, לקראת "חג הביקור" של 1733, השמיט את המזמורים, העשיר את התזמור ושינה את הסולם ממי במול מז'ור לרה מז'ור. המגניפיקט שובץ בהשמעתו הראשונה לצד קנטטת חג מולד ארוכה, ולכן הוא קצר למדי. 
 
פואמה לכלי קשת - יהודה זיסאפל

זיסאפל, יליד תל אביב, החל לנגן בכינור בילדותו, והתמיד בכך עד להתגייסותו לצה"ל. הוא אחד מראשוני יזמי ההיי-טק בארץ, ועם אחיו זהר הקים את קבוצת החֲבָרוֹת רד-בינת, שסללה את הדרך לפריצה הגדולה של ההיי-טק הישראלי לשוק העולמי. לאורך הקריירה העסקית המצליחה, המשיך יהודה לנגן ולאהוב מוזיקה. בשנים האחרונות החל זיסאפל להלחין יצירות קלאסיות ושירים בהדרכתו של המלחין יוסף ברדנשוילי. ה"פואמה לכלי קשת" היא מעין מסע בזמן ובמרחב-תודעה. תחילתה נטועה בעידן הבארוק וסופה בתקופה הפוסט-מודרנית. יש בה גם ניסיון ליצור דו קיום בין המוזיקה הכנסייתית ליהודית. בכך היצירה מנסה לייצג את ההוויה הישראלית: קיבוץ ושילוב בין גלויות, קהילות ומגזרים אתניים, לשוניים ותרבותיים.

הקונצרט יתקיים ב-19 באוקטובר 2017 ב-20:00, מכון וייצמן למדע, אולם ויקס רחובות. ב-20 באוקטובר ב-13:00, 21,22 באוקטובר ב-20:00 במוזיאון תל אביב, ב-24 באוקטובר ב-20:00 בתיאטרון ירושלים. להזמנת כרטיסים:  1-700-55-2000 ובאתר הקאמרטה