על הקונצרט השישי בסדרה סולנים בסערה של מוזיאון תל אביב לאמנות, בשיתוף עם תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, ינצח יניב דינור, וישתתפו בו הכנרת מרים הלמס אליאן (נורבגיה) והפסנתרן אנדרי גוגנין (רוסיה). היצירות הסימפוניות עובדו לתזמורת קאמרית על ידי מרדכי רכטמן.
 
בתכנית: שוברט - סימפוניה מס' 8 (הבלתי גמורה), ברוך - קונצ'רטו לכינור מס' 1, רחמנינוב - רפסודיה על נושא מאת פגניני.

על האמנים
 
יניב דינור, מנצח 

מנצח עמית בתזמורת הסימפונית של מילווקי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של ניו בדפורד במסצ׳וסטס. את הופעת הבכורה שלו כמנצח עשה בגיל 19 עם התזמורת הסימפונית הלאומית של אירלנד. בעקבות זאת, הוזמן לנצח על תזמורת הקאמרטה הישראלית, והיה למנצח הצעיר ביותר שניצח על תזמורת בישראל. מאז ניצח על תזמורות רבות בארץ, בארה"ב ובאירופה. זכה בפרסים רבים בתחרויות ניצוח כגון פרס ראשון בתחרויות האביב הראשונות בניצוח 2005, פרסי קרן גיאורג שולטי לשנים 2016 ו-2017 ועוד. נולד בירושלים, למד באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ואת הדוקטורט בניצוח עשה באוניברסיטת משייגן בארה"ב. 
  


יניב דינור, צילום: ג'יאנג צ'ין



מרים הלמס אליאן, כינור

(ילידת 1991) היא כוכב עולה בשמי נורבגיה. הופעת הבכורה הסולנית שלה הייתה בגיל שמונה ומאז הופיעה עם מרבית התזמורות המקצועיות בנורבגיה, בגרמניה, בצ'כיה, בדנמרק וברוסיה. בהופעותיה עם הרכבים קאמריים ניגנה עם מיטב המוזיקאים, כמו גדעון קרמר, סטיבן איסרליס, אנדרש שיף ודורה שוורצברג בפסטיבלים בנורבגיה, בגרמניה ובשווייץ. אליאן למדה בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין ובבית הספר למוזיקה באראט דואה באוסלו וכעת ממשיכה בלימודיה בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. אליאן מנגנת בכינור גוודניני מ־1780 שהושאל לה באדיבותו של בעליו הפרטיים. 
 


מרים הלמס אליאן, צילום: ג'סי לי



אנדריי גוגנין, פסנתר 

(יליד 1987) החל להופיע בגיל שבע. בשנת 2010 הוא סיים לימודיו בקונסרבטוריון ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה עם פרופ' ורה גורנוסטבה. זכה בפרסים בתחרויות רבות כולל פרס שני בתחרות בטהובן לפסנתר הבינלאומית היוקרתית בוינה (2013) ופרס ראשון בתחרות הפסנתר הבנלאומית ע"ש ג'ינה באכאוואר בארה"ב (2014). השתתף בפסטיבלים רבים באירופה, הופיע באולמות חשובים ברחבי העולם כגון אולם צ'ייקובסקי במוסקבה, המוזיקפראיין בוינה, האודיטוריום במוזיאון הלובר בפריס ועוד. הקליט שני תקליטורים לחברת Delos .
על היצירות 
 


אנדרי גוגנין, צילום: ננסי הורביץ


שוברט - סימפוניה מס' 8 (הבלתי גמורה)

על כתב היד של היצירה מופיע התאריך 30 באוקטובר 1822. הביצוע הראשון של היצירה היה רק כעבור 43 שנים בשנת 1865. לא ידוע מדוע לא סיים שוברט את כתיבת הסימפוניה. זו אחת מהשאלות הגדולות במוסיקה שנשארו ללא מענה. הפרטיטורה נכתבה בוודאות על ידי שוברט בווינה וחתומה על ידו. כתב היד כולל שני פרקים: האחד אלגרו מודרטו שירתי ונפלא, השני אנדנטה קון מוטו עוצר נשימה.

שוברט מסר את הסימפוניה בת שני הפרקים ליוסף הוטנברנר ב-1823. יוסף מסר את כתב היד לאחיו, אשר שם אותה במגירה, ושם נשמרה עד שבשנת 1860 , בתגובה למכתב של מוסיקאי וינאי רב השפעה, הזכירו האחים את קיומה של סימפוניה נפלאה, העומדת ברמה אחת עם הסימפוניות של בטהובן, אלא שאיננה גמורה. בביצוע הבכורה ב-1865 נגנו את הפרק המסיים של הסימפוניה השלישית כדי לתת תחושת סיום ליצירה הלא גמורה. מאוחר יותר הוצעו סיומים אחרים.

היצירה נכתבה לזוגות של חלילים, אבובים, קלרינטים, בסונים, קרנות וחצוצרות, 3 טרומבונים, טימפני ומיתרים. בקונצרט נאזין לעיבוד של הסימפוניה לתזמורת קאמרית שנעשה בידי מרדכי רכטמן.
 
ברוך - קונצ'רטו לכינור מס' 1 בסול מז'ור אופ. 26

על יצירותיו המפורסמות של המלחין, המנצח והמחנך מקס ברוך נמנים הקונצ'רטו לכינור מס' 1 בסול מינור, אותו נשמע הערב,  וכן כל נדרי, יצירה לצ'לו ולתזמורת, המבוססת על התפילה הידועה בשם זה, הנאמרת בבתי-הכנסת בליל יום הכיפורים. בשל יצירה זו, זוהה ברוך כבעל שורשים יהודיים, על אף שלמעשה היה נוצרי פרוטסטנטי, ויצירותיו אף נאסרו להשמעה בגרמניה בתקופת הרייך השלישי.

את הסקיצות הראשונות לקונצ׳רטו לכינור החל ברוך לרשום ב-1857 בגיל 19, אך רק כעבור תשע שנים הושלמה כתיבתה. בעקבות הביצוע הראשון של הקונצ'רטו ערך ברוך תיקונים ושינויים ביצירה לאחר התייעצות עם הכנר והמלחין יוזף יואכים, אשר היה הסולן בביצוע הבכורה של הקונצ׳רטו בגרסתו הסופית בשנת 1868. הקונצ׳רטו הפך מיד ללהיט באירופה, והוביל לביצועו גם בארה״ב. 

ברוך נהנה כמובן מהתהילה שהקונצ׳רטו מס׳ 1 העניק לו, אך סבל מכך שעקב כך יצירות אחרות שכתב לכינור לא בוצעו. העובדה שברוך מכר את הזכויות שלו לקונצ׳רטו זה למו״ל שלו בעבור תשלום חד-פעמי גרמה לו אכזבה וצער, מכיוון שמעולם לא קיבל אגורה על מספר עצום של ביצועים ליצירה. בנוסף להיותו אתגר וירטואוזי לכנר הסולן, יש בקונצ׳רטו ה-1 לכינור של ברוך מוזיקליות ושירתיות מרגשות ובלתי נשכחות גם עבור המבצעים וגם  עבור הקהל.
 
רחמנינוב - רפסודיה על נושא מאת פגניני 

דמותו המסתורית של ניקולו פגניני הסעירה את הדמיון של שומעיו בווירטואוזיות שהפגין על הכינור, וגם בביצוע המלודיות הפשוטות בזוך ובמתיקות שהביאה את המאזינים להתרגשות עד דמעות. הוא היה מעבר לכל תחרות, כמעט "סופרמן". פגניני הלחין הרבה מהיצירות שביצע. מבין המפורסמים שבהם הקפריצ'יו עוצרי הנשימה לכינור סולו, שעד היום הם מהאתגרים הגדולים ביותר למבצעים. האחרון שבהם, הקפריצ'יו מס' 24 בלה מינור, שימש כהשראה לרחמנינוב ביצירתו "רפסודיה על נושא של פגניני", יצירה מבריקה ווירטואוזית לפסנתר בת 24 ואריאציות על הנושא.

ביצוע הבכורה של הרפסודיה ב-1934 זכה להצלחה מיידית, רחמנינוב ביצע אותו אינספור פעמים בסיוריו בארצו ובחו"ל, ונראה שזו היתה היצירה האחרונה שביצע רחמנינוב על במה רק חודשיים לפני מותו. 

 
הקונצרט יתקיים ב-12 במאי 2018 ב-21:00 בהיכל התרבות כפר סבא (כרטיסים: 09-7640810), ב-13 במאי ב-20:30 במרכז וייל בכפר שמריהו (כרטיסים: *8234 , 09-9569430), 14 במאי ב-20:30 במוזיאון תל אביב לאמנות (כרטיסים: 03-6077020). לאתר הקאמרטה