רביעיית אמרנט (ארה"ב) מתארחת בקונצרט הקרוב בסדרת "קאמרי בצהרי שישי" של הסימפונית הישראלית ראשון לציון.
חברי הרביעייה הם מישה וויטנסון - כינור, פרנץ פלקל - כינור, מיכאל קלוץ - ויולה, ג'ייסון קאלווי - צ'לו. יחד עם הרביעייה ינגן הפסנתרן רון רגב.
בתכנית: שולהוף: חמישה קטעים לרביעיית כלי קשת ואלס וינאי, היידן: רביעיית כלי קשת בסי במול מז'ור אופ' 76 מס' 4 "הזריחה", שומאן: חמישיית פסנתר במי במול מז'ור, אופ' 44
שולהוף - חמישה קטעים לרביעיית כלי קשת
ארווין שולהוף (1942-1894) נולד בפראג למשפחה יהודית. הוא היה אחת הדמויות המבריקות ביותר בדור של מוזיקאים אירופאים, שהקריירות המצליחות שלהם נקטעו בטרם עת עם עליית המשטר הנאצי בגרמניה. הוא למד הלחנה עם מקס רגר והתפרסם כמלחין ופסנתרן. הוא היה בין המלחינים הקלאסיים הראשונים, אשר מצאו השראה במוזיקת הג'אז. שולהוף ערך סיורי קונצרטים בגרמניה, צרפת ואנגליה, בהם ניגן בפסנתר את יצירותיו, אשר הושפעו הן מהסגנון האטונלי של האסכולה הווינאית השנייה (שנברג, ברג, ווברן) והן ממוזיקת הג'אז. לאחר שהמשטר הנאצי אסר על השמעת יצירותיו, נאלץ להופיע תחת שם בדוי כפסנתרן ג'אז. ב-1941 ניסה להגר לברית-המועצות, אך נעצר בפראג ונשלח למחנה ריכוז בוורצבוג, באווריה, שם מת משחפת לאחר מספר חודשים. יצירתו, חמישה קטעים לרביעיית כלי קשת, בוצעה לראשונה בפסטיבל למוזיקה חדשה בזלצבורג ב-1924. בקטעים אלו ניכרת השפעה ממוזיקה א-טונלית וממוזיקה עממית צ'כית.
המלחין ארווין שולהוף עם הרקדנית מילצ'ה מאיירובה, מקור: וויקיפדיה
היידן - רביעיית כלי קשת בסי במול מז'ור, אופ' 76 מס' 4 "הזריחה"
המדיום המקובל והנפוץ ביותר במוזיקה הקאמרית, רביעיית המיתרים, הומצא על ידי יוזף היידן (1809-1732). היידן כתב מעל 70 רביעיות מיתרים, אשר שמשו כמודל לרביעיות המיתרים של מוצרט ובטהובן. בתקופה הקלאסית רביעיית המיתרים הייתה בשיא חשיבותה וזכתה לתחייה מחודשת במאה ה-20 עם רביעיות המיתרים הגדולות של ברטוק ושוסטקוביץ', בין היתר.
שש הרביעיות אופ' 76 נכתבו ב-1797, אחרי מותו של מוצרט ושנה לפני שפרסם בטהובן את הרביעיות הראשונות מפרי עטו, אופ' 18. הרביעיות אופ' 76 מצטיינות בחדשנות, תחכום ונועזות ונחשבות לפסגת יצירתו של היידן במדיום זה. רביעיות אלו זכו להצלחה גדולה זמן קצר לאחר פרסומן ושלוש מהן קיבלו כינוי.
רביעיית "הזריחה" בסי במול מז'ור, הרביעית בסט, קיבלה את כינוייה משום התיבות הפותחות, המדמות את הזריחה על ידי קו מלודי עולה בכינור הראשון מעל אקורד מוחזק ארוך ביתר כלי המיתר. חטיבת הנושא המשני נפתחת במעין היפוך של הרעיון הפותח, כאשר הצ'לו מנגן קו מלודי יורד והכינורות והוויולה מחזיקים אקורד ארוך מלמעלה. הפרק השני, האיטי, בסולם מי במול מז'ור – שקט, מופנם ומלא בהבעה, המבשר את הפרקים האיטיים החלומיים שברביעיות של בטהובן. הפרק השלישי, המינואט, מלא בהומור ושנינות, בו משנה היידן את אופיו של המינואט הצרפתי לזה של ואלס גרמני מהיר. הנושא הראשי של הפרק הרביעי מבוסס כנראה על שיר אנגלי עממי, אותו שמע היידן בזמן שהותו בלונדון. פרק זה זורם בנינוחות ועליצות עד הקודה הארוכה, בה מואץ המקצב בשני שלבים והיצירה מסתיימת בהתלהבות ובסערת חושים.
יוזף היידן, מקור: וויקיפדיה
שומאן - חמישיית פסנתר במי במול מז'ור, אופ' 44
מגדולי המלחינים בכל הזמנים ומהדמויות המוזיקליות הבולטות בגרמניה, היה רוברט שומאן (1856-1810) מהחדשנים ופורצי הדרך בתקופה הרומנטית. יצירותיו לפסנתר אינן נופלות מאלו של בן גילו, פרדריק שופן, ושיריו (Lieder) הם "היפים ביותר עלי אדמות, חוץ אולי מאלו של שוברט" (ציטוט מאת ריכרד וגנר). בשנת 1842 הקדיש את עצמו לכתיבת מוזיקה קאמרית. בפרק זמן של חודשים ספורים במחצית השנייה של שנה זו כתב אל שלוש רביעיות המיתרים אופ. 41, שלישיית הפסנתר ברה מינור, חמישיית הפסנתר הידועה ואת רביעיית הפסנתר. שתי האחרונות כתובות באותו סולם, מי במול מז'ור, הנחשב עוד מהתקופה הקלאסית לסולם שופע אופטימיות וחגיגי. זו הייתה אכן תקופה מאושרת בחייו של שומאן. שנה מאוחר יותר החל לסבול מדיכאונות וממחלת הנפש ממנה לא נרפא עד למותו בגיל 46.
שומאן היה המלחין הראשון אשר כתב יצירת מופת להרכב של חמישיית פסנתר: שני כינורות, ויולה, צ'לו ופסנתר (חמישיית "הטרוטה" מאת שוברט כתובה להרכב שונה). בעקבות שומאן נכתבו חמישיות הפסנתר הידועות מאת ברהמס ודבוז'אק.הפסנתרנית קלרה שומאן ואשתו של המלחין, חלתה ביום הופעת הבכורה בלייפציג ב-1842 ובן העיר וידידו של שומאן, פליקסמנדלסון, מילא את מקומה ליד הפסנתר. הוא ניגן את היצירה בקריאה ראשונה והתרשם ממנה עמוקות, אך הציע לשומאן לשכתב את הטריו השני מתוך פרק הסקרצו למשהו יותר מהיר ומלא חיים. שומאן, אשר העריץ את מנדלסון, קיבל את ההצעה. הפרק הראשון בצורת הסונטה - מבריק, שופע אופטימיות ואנרגטי, הנושא המשני, שירתי, מעודן וחסר שקט פנימי. הפרק השני, העמוק והטרגי ביצירה, מציג שני רעיונות מנוגדים המנוגנים לסירוגין: קטע איטי מלנכולי ומצמרר, הכתוב באופי של מארש אבל וקטע מהיר יותר, סוער ונרגש. הפרק השלישי הוא סקרצו מהיר וחינני הבנוי כמעט כולו מסולמות עולים ויורדים. בפרק הרביעי נשמרות השמחה והקלילות השוררים ברוב חלקי היצירה. הנושא הראשי מלא תנופה ונשמע כ"ריקוד בירה גרמני". בסופה של היצירה מופיעה פוגה כפולה (בעלת שני נושאים), בה נשמע הנושא הראשי מהפרק הראשון באוגמנטציה (הרחבה), בשילוב עם הנושא הראשי מהפרק הרביעי.
רוברט שומאן, מקור: וויקיפדיה
רביעיית אמרנט
רביעיית המיתרים אמרנט צברה הכרה ותהילה עולמית כאחת מרביעיות המיתרים הייחודיות של ימינו. מ-2004 משמשים חברי הרביעייה כאנסמבל הבית של האוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה. רביעיית אמרנט הופיעו ברחבי אמריקה, אסיה, אירופה והמזרח התיכון ושיתפו פעולה עם רבים מהאמנים הידועים ביותר של ימינו. לפני כהונתם באוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה, שמשו חברי הרביעייה כאנסמבל הבית באוניברסיטה של צפון קנטאקי ובקונסרבטוריון למוזיקה באוניברסיטה של סינסינטי. בנוסף לרפרטואר הסטנדרטי, מחוייבים חברי הרביעייה מאז ומתמיד למוזיקה בת זמננו. הם ביצעו והקליטו יצירות מאת רבים מהמלחינים הבולטים של זמננו, ביניהם ג'ון קורליאנו, סטיבן גרבר, טושי איצ'יבנשי, הרולד מלצר, מורטון סובוטניק, דמיטרי טימוטצקו, וקיאנארי אונג. בנוסף, חברי הרביעייה נלהבים משיתופי פעולה לא שגרתיים והופיעו עם החזן הידוע נתנאל הרשטיק, פסנתרן הג'אז סטיב אלה והאחיםקרוגר. רביעיית אמרנט ביצעו יצירות לא ידועות ונשכחות רבות מהעבר במטרה ליצור תכניות מקוריות וחדשניות.
רביעיית אמרנט, תמונת יחסי ציבור
ד"ר רון רגב, פסנתר
ד"ר רון רגב מכהן כראש החוג לכלי מקלדת באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ונמנה עם סגל מכון סטיינס למוזיקה בפסטיבל ראוויניה שבשיקגו. הוא מדריך הרכבים קאמריים מטעם המרכז למוזיקה "משכנות שאננים", ומכהן כשופט בתחרויות ובמבחני מלגות. הוא מרבה לתת קונצרטים מוסברים והרצאות, הזוכים לביקוש רב. תלמידיו זכו בפרסים בתחרויות שונות בארץ ובמלגות הצטיינות של קרן התרבות אמריקה-ישראל. רגב זכה במספר רב של פרסים בתחרויות. כמו כן זכה בפרסים ובמלגות על פעילותו כנגן מוזיקה קאמרית בישראל ובחו"ל.
רון רגב הופיע כסולן עם התזמורת הסימפונית של שיקגו בפסטיבל ראוויניה, התזמורת הסימפונית של ג'וליארד באולם אליס טאלי בניו יורק, התזמורת הפילהרמונית הארמנית, התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור, תזמורת הקאמרטה ירושלים, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ותזמורות נוספות. הוא השתתף בפסטיבלים בראוויניה, זלצבורג, אספן ובון. ביצועיו שודרו ב"קול המוזיקה" ובתחנות המוזיקה הקלאסית של ניו יורק ושיקגו.
רון רגב, תמונת יחסי ציבור
25 במאי 2018, בשעה 12:30 בהיכל התרבות בראשון לציון. להזמנת כרטיסים: 03- 9484840 או באתר התזמורת
לרכישת כרטיסים