בקונצרט הראשון בסדרת "כלים וקולות" תבצע הקאמרטה הישראלית ירושלים עם האנסמבל הקולי הישראלי וחמישה סולנים את הרקוויאם של זלנקה, הסימפוניה "יופיטר" מאת מוצרט, ואת "המפץ הגדול והיווצרות היקום" מאת נמרוד בורנשטיין.
 
אבנר בירון - מנצח, קרן מוֹצֶרי סופרן (ישראל-הולנד), אליזבת ארווין מצו-סופרן (בריטניה), כריסטוף זֶ'נְדְרוֹ טנור (שווייץ), נח בְּריגֶר בריטון (ישראל), האנסמבל הקולי הישראלי בניהולו המוזיקלי של יובל בן עוזר. 



האנסמבל הקולי (צילום: דורון עובד)

 
על האמנים
 
אבנר בירון - מייסד, מנצח ומנהל מוזיקלי
 
לפני 35 שנים הפך אבנר בירון חלום למציאות כאשר הקים את התזמורת. במהלך השנים בעבודה שיטתית, מאומצת ויצירתית הקנה לתזמורת יוקרה בארץ ובעולם, והופעותיה תחת שרביטו זוכות לשבחי הביקורת ולאמון המנויים. התזמורת בהנהגתו תורמת לעידוד היצירה המוזיקלית הישראלית ולשימורה על ידי הזמנת יצירות, ביצוען בארץ וברחבי העולם והקלטתן. כיהן כנשיא האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ובין יתר היוזמות הקים את הפקולטה הרב-תחומית, את המחלקה למוזיקה מזרחית ואת התזמורת הקאמרית של האקדמיה. שימש כמנהל המוזיקלי של פסטיבלים, ביניהם פסטיבל אבו גוש ופסטיבל מוזיקה וטבע בגליל.

את הקריירה המוזיקלית שלו החל כחלילן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובתזמורת הקאמרית הישראלית. לפני-כן למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית והשתלם בניצוח באקדמיה למוזיקה בווינה ובמוצרטאום של זלצבורג. גישתו למוזיקה ולאינטרפרטציה מושפעת מהשכלתו הרחבה במוזיקה ובמדע. כחלילן הרבה להופיע בהרכבים קאמריים וברסיטלים, וניהל כיתות-אמן רבות-משתתפים בארץ ומחוצה לה. כמחנך העמיד דורות של חלילנים ומורים לחליל. זוכה פרס שרת החינוך על מצוינות ותרומה אמנותית רבת-שנים (2005), ופרס משרד התרבות ע"ש אריק איינשטיין ליוצרים שתרמו להתפתחות התרבות הישראלית לדורותיה (2013).


אבנר בירון (מקור: אתר הקאמרטה הישראלית, צילום: סימון ואן בוקסטל)
 
קרן מוצרי, סופרן 
 
מוצרי החלה את דרכה המוזיקלית בלימודי צ'לו. אחרי שהשלימה - בהצטיינות יתרה - תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, סיימה לימודי תואר שני באקדמיה ההולנדית הלאומית לאופרה. מאז קנתה לה שם כזמרת מבוקשת, שהרפרטואר שלה נפרש מהרנסנס ועד למאה ה-21. באופרה גילמה קרן מוצרי תפקידים משל הנדל, מוצרט, אופנבך וסמטנה, ורפרטואר בן-זמננו רחב. כפרשנית מומחית למוזיקה עכשווית, הופיעה מוצרי ברחבי אירופה עם מלחינים כגון לואי אַנְדרִיסֶן ההולנדי, סטיב רייך האמריקני וקָיָה סָרִיאָהוֹ הפינית. 
  
אליזבת ארווין, מצו-סופרן

מתגוררת בגְלוֹסְטֶרְשֶר שבאנגליה. היא למדה שירה בבית הספר גילדהול למוזיקה ולדרמה בלונדון ואת התואר השני במוזיקולוגיה השלימה באוניברסיטת קיימברידג'. מופיעה כסולנית תחת שרביטם של מנצחים כגון טון קופמן, רנה יקובס, דיאגו פסוליס, ברנרד הייטינק ושארל דיטואה בפרומס הלונדוני, באופרה הממלכתית של ברלין ועוד באירופה ובמזרח הרחוק. מרבה לשיר גם עם "הקולות האנגליים" ו"אקדמיית השירה של ציריך".


אליזבת ארווין צילום:  בנג'מין הרטה
 
כריסטוף זֶ'נְדְרוֹ, טנור
 
הטנור השווייצי כריסטוף ז'נדרו למד נגינת אבוב ושירה. תעודת אמן בנגינת אבוב קבל באקדמיה למוזיקה ברוטרדם שבהולנד. את לימודי השירה השלים בקונסרבטוריון סְוֶלִינְק באמסטרדם, בבית הספר הגבוה למוזיקה של לוזאן ובכיתות האמן של הטנור הרומני יוֹן בּוּזֵאָה ושל הבריטון הגרמני המנוח אוּדוֹ רַיינֶמָן. מרבה להשתתף ביצירות של מלחינים בני זמננו, ושר בכמה הרכבים: "אנסמבל קוֹרוּנְד" של לוצרן בניצוח סטיבן סמית', "המדריגליסטים" של בזל בניצוח פריץ נֶף, "האנסמבל הקולי" של ציריך בניצוח פֶּטֶר זִיגוַרְט, ו"אקדמיית השירה של ציריך" בניצוח טים בראון.


כריסטוף ז'נדרו צילום: יוסי צבקר
 
נח בריגר, בריטון

יליד ישראל, החל את דרכו במוזיקה בלימודים באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים ובשירה במקהלת מכללת לוינסקי. פרס סילברמן ומלגות המכון הישראלי לאומנות הזמרה, קרן שרת וקרן התרבות אמריקה-ישראל סייעו לו להשתלם בארצות הברית, ומאז הוא מופיע באורח קבוע באופרה הישראלית ובקונצרטים עם רוב התזמורות בארץ, ובהן הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה וגוסטבו דודמל. כמוכן הופיע בגרמניה, בצרפת, באיטליה, בארצות הברית ובסין. בשנחאי הופיע בעבודת הקודש של בלוך, ובסוּג'וֹאוּ השתתף ב"העטלף" של יוהן שטראוס.

נח בריגר צילום: יוסי צבקר
 
על היצירות

נמרוד בורנשטיין  - המפץ הגדול והיווצרות היקום

המלחין נמרוד בורנשטיין, יליד תל אביב, גדל והתחנך בפריז, שם החל ללמוד מוזיקה בגיל שלוש. משמש היום מורה בקולג' המלכותי בלונדון, שבו למד נגינה בכינור והלחנה. במקביל, הוא מרבה להלחין, ויצירותיו מנוגנות באירופה, באמריקה, באוסטרליה וביפן. בורנשטיין הלחין עד כה כשבעים יצירות - תזמורתיות, קאמריות, קוליות וכליות, יצירותיו מנוגנות ברחבי העולם במקומות יוקרתיים כגון ברויאל פסטיבל הול הלונדוני, באולם גָבוֹ הפריסאי, בקרנגי הול בניו יורק ובפסטיבלים שונים. אחד המְבַצְעים הנלהבים של בורנשטיין הוא הפסנתרן-מנצח ולדימיר אשכנזי.

את המפץ הגדול והיווצרות היקום הלחין בחורף 2008/09 לכבוד יום הולדתו ה-75 של עו"ד צבי מיתר, בהזמנת המשפחה. הבכורה נערכה באוקספורד במאי 2009 בנגינת התזמורת הפילהרמונית של אוקספורד בניצוח מָרְיוֹס פפדופולוס. ביצירה שלושה פרקים: הפרק הראשון, אור, הוא פרק נינוח, המביע פליאה מן העולם הברוא. הפרק השני, שלום, הוא פרק אטי ואידילי: לצד השקט שבבדידות ולצד ההרמוניה שבאהבה יש נימי איום ודרמה. הפרק האחרון, אדם וחוה הוא מחול מלא חיים, אנרגיה והפתעות.
 
 
וולפגנג אמדאוס מוצרט - סימפוניה מס' 41 ("יופיטר") בדו מז'ור, ק' 551

בשנת 1788 מוצרט היה בקשיים גדולים, אישיים וכלכליים, ורחוק מן המותרות של עשיית אמנות לשם אמנות: אביו נפטר שנה קודם לכן, התינוקת השלישית בשורת ארבעה עוללים שמתו לו ולקוסטנצה נפטרה ביוני 1788, בריאותו של מוצרט עצמו הייתה רופפת, ומצבו הכלכלי היה קטסטרופאלי. ובקיץ של אותה שנה חיבר מוצרט את שלוש הסימפוניות האחרונות שלו, בהן מס' 41 העליזה והמתוחכמת, עליה גומרים את ההלל המבצעים, המבקרים והמאזינים. תחושות אופל וקדרות נשמעות אמנם בפרק השני האיטי, אך העליצות שבה היא נפתחת והאקסטזה שבה היא מסתיימת מפתיעות.
 
 
יאן (יוהן) דִִיסְמָס זֶלֶנְקָה - רקוויאם ברה מז'ור רי"ז 46
 
יאן זלנקה היה מלחין בארוק צ'כי. הוא נולד לא רחוק מפראג, הבכור במשפחת שמונה ילדים, ואת ראשית חינוכו המוזיקלי קיבל כנראה מאביו, מורה כפרי ונגן עוגב. בסביבות 1710 עבר להתגורר בדרזדן, שם היה לנגן ויולונה בתזמורת חצרו של פרידריך-אוגוסט, נסיך סקסוניה ומלך פולין, שם נשאר זלנקה 35 שנה, עד יום מותו. רבים כינו אותו "באך הקתולי", הן בזכות תחכומה האדריכלי של כתיבתו והן בשל אדיקותו של האיש.

רוב יצירותיו היו יצירות כנסייתיות: מזמורים, מוטטים, שני תריסרי מיסות, שלושה מגניפיקטים, שלוש אורטוריות וארבע גרסאות רקוויאם, שאחת מהן נשמע היום. באך הכיר את זלנקה והוקירו. על כך העידו בניו ק.פ.ע באך ווילהֶלם פרידֶמן. בין חבריו של זלנקה נמנו החלילן המהולל יוהן יואכים קוונץ, תלמידו לשעבר, והקפלמייסטרים טֶלֶמָן ופִּיזֶנְדְל. את הרקוויאם שינוגן בקונצרט הלחין זלנקה לטקס האשכבה של מלך פולין שבחצרו פעל שנים רבות. 
 
 
8 בנובמבר 2018 ב-20:30 בבית התרבות סביון (כרטיסים: 8234*), 9 בנובמבר ב-13:00 ו-11-10 בנובמבר ב-20:00 במוזיאון תל אביב, 13 בנובמבר ב-20:00 בתיאטרון ירושלים (כרטיסים גם בתיאטרון:  02-5605755), 15 בנובמבר ב-20:30 באלמא זכרון יעקב (כרטיסים: 04-6300123). מחיר כרטיס בירושלים ותל אביב: 180-210 ₪.לצעירים עד גיל 35 (רק במקומות ישיבה מוזלים בירושלים ובתל אביב): 50₪. להזמנת כרטיסים בטל':  1-700-55-2000 ובאתר הקאמרטה