ליסט קונצ'רטו לפסנתר

התזמורת הקאמרית הישראלית תקיים את הקונצרט התשיעי של עונת המנויים, בניצוחו של המנהל המוזיקלי, אריאל צוקרמן, ובמרכזו הקונצ'רטו המפורסם לפסנתר ולתזמורת מס' 1 מאת ליסט.

הפסנתרן האורח הוא אמיר כץ, פסנתרן ישראלי בעל קריירה בינלאומית בהופעות ובהקלטות. לאחר ההפסקה יחזור אמיר כץ לנגן את גראנד פולונז ברליאנט אופ' 22 מאת שופן. כמו כן יושמעו בקונצרט יצירות של קרל נילסן (סוויטה קטנה אופ' 1 בלה מינור) ופרנץ שוברט (סימפוניה מס' 3 ברה מז'ור, ד' 200). 


התזמורת הקאמרית הישראלית תמונת יחסי ציבור

על האמנים:
  
אריאל צוקרמן, מנצח

החל את חינוכו המוזיקלי כחלילן, עיסוק שבו הוא ממשיך בדבקות גם היום. בארץ היה תלמידם של אורי שהם, יוסי אַרְנְהַיים ומשה אֶפְּשְטַיין ובבית הספר הגבוה למוזיקה של מינכן למד אצל פאול מַיסֶן, אַנְדְרַש אַדוֹרְיָן, אלן מריון ואוֹרל ניקולֶה. ניצוח למד אצל המנצח הפיני יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה של סטוקהולם והמנצח הגרמני בּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. עם סיום לימודיו, במאי 2004, נתמנה צוקרמן למנהלה המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הגיאורגית, היושבת באינגוֹלְשְטָט שבגרמניה, ובמקביל היה לעוזרו של המנצח ההונגרי איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט, שיתוף פעולה שהפגיש את צוקרמן עם רפרטואר עשיר ומגוון.

משנת 2015 אריאל צוקרמן מכהן כמנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית, ובמקביל הוא מנצח על תזמורות בארץ ובעולם, ובהן: הפילהרמונית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הפילהרמונית הלאומית ההונגרית, פילהרמונית רובינשטיין בלודז', התזמורות הפילהרמוניות של בְּרֶמֶן, אֶסֶן ופראג, הסימפונית הגרמנית ברלין, הסימפונית הלאומית של דנמרק, הסימפוניות של בזל, לוצרן, במברג, בית השידור הדרום-קוריאני, סימפונייטה הונג קונג, תזמורת רדיו מינכן וקולגיום באך של מינכן, הקאמרית של ציריך וקאמרטה זלצבורג. ב-2008 ניצח בגרמניה על סיור משותף של הפילהרמונית הישראלית הצעירה ותזמורת הנוער של בית השידור הברלינאי RIAS, שבו נוגנו לכבוד יום הולדתה ה-60של מדינת ישראל הסימפוניה הראשונה של מאהלר והסימפוניה הראשונה של פאול בן חיים.


אריאל צוקרמן (צילום: פליקס ברוידה)
 
אמיר כץ, פסנתר 

פסנתרן ישראלי בעל קריירה בין-לאומית, מופיע ברסיטלים וכסולן עם תזמורות מובחרות, ונגינתו משודרת בתחנות רדיו וטלוויזיה. כץ, יליד רמת-גן, החל ללמוד נגינת פסנתר בגיל 11 אצל הגב' חנה שלגי בקונסרבטוריון גבעתיים. בשנות לימודיו בתיכון תלמה ילין זכה במלגות שָרֵת של קרן התרבות אמריקה-ישראל ובמענק קלֶרְמוֹנְט. אחר כך נסע לאירופה, ובעזרת מלגות הקרן לחילופי התרבות של גרמניה DAAD השתלם אצל סוּלָמִיטָה אַרוֹנוֹבְסְקִי, אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה, קרל אוּלְרִיך שְנָבֶּל, מיכאל שֶפֶר, לאון פליישר ומארי פרחיה. הוא קטף את הפרס הראשון בארבע תחרויות פסנתר בין-לאומיות: תחרות מריה קָנַלְס בברצלונה, תחרות רוֹבֶּר קָָסָדֶסִי בקליבלנד, תחרות וִיוֹטִי וַלְסֶסְיָה באיטליה ותחרות שוברט בדורטמונד. 


אמיר כץ תמונת יחסי ציבור

בין התזמורות שעמן מנגן כץ כסולן: הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמוניות של מינכן, דורטמונד, פראג ובְּרֶמֶן, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הסימפונית ירושלים, הסימפונית של ברצלונה, הסימפונית הקאמרית של פרינסטון והתזמורת הלאומית של ליל שבצרפת.הוא הופיע באולם פילהרמוני בברלין, בוויגמור הול בלונדון, בתיאטרון שָטֶלֶה בפריז, במוּזִיקְפֶרְאַיין של וינה, בטונהאלה של ציריך ובלינקולן סנטר הניו יורקי, בפסטיבל רדיו צרפת ומוֹנְפֶּלְיֶה, בפסטיבל המוזיקה בסוואנה, ג'ורג'יה, בפסטיבל הפסנתר של מיאמי, בפסטיבל ע"ש אולג כגן בקְרוֹיט שבגרמניה ועוד. חברות תקליטים  ובהן סוני, הליקון ואורפיאו הקליטו את כץ בנגינת סונָטות של בטהובן ושל שוברט, נוקטורנים ואטיודים של שופן, קונצ'רטי של צ'ייקובסקי ורחמנינוב ו"שירים בלא מילים" של מנדלסון, הקלטה שזכה ב-2009 בפרס התקליטור המצטיין של בטאון המוזיקה "קרשנדו". 
  
על היצירות:

קרל נילסֶן - סוויטה קטנה אופ' 1 בלה מינור 
 
הכנר, המנצח והמלחין הדֵני קרל אוגוסט נילסן נחשב לגדול הקומפוזיטורים של ארצו. הסוויטה שלפנינו היא פרי הילולים. בהשמעתה הפומבית הראשונה היה נילסן בן 22, עדיין סטודנט לקומפוזיציה. כה חדש היה שמו לקהל השומעים באולם טיבולי בקופנהגן ב-8 בספטמבר 1888, שבתכנייה נכתב "...יצירה מאת מר קרל נילסן, מלחין שאין איש מכיר (!)" בתום ההשמעה זכתה היצירה לתשואות כה רמות וממושכות, עד כי "מר נילסן" נשלף ממקומו בין כנרי התזמורת להשתחוויות חוזרות והפרק האמצעי הושמע בשנית, כהדרן. ככל דבר המתחלק לשלושה חלקים, יש כאן פרלוד (פתיחה), אינטרמצו (נגינת ביניים) ופינאלה(פרק סיום). הפרלוד הקצר הוא הדרמטי מבין שלושת הפרקים, האינטרמצו הוא ולס חינני (נקל להבין מדוע הוא שנבחר לשמש הדרן), והפינאלה פותח בנושא האֶלֶגי שהושמע בפתיחה ומתפתח לידי סונטה מלאת חיים. 


פרנץ ליסט, קרל נילסן מקור ויקיפדיה
  
 פרנץ ליסט - קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 במי במול מז'ור 
 
ליסט הלחין את היצירה הזאת לאורך 26 שנים. את רישומיה הראשונים שרבט במחברתו בשנת 1830, בהיותו בן 19. ב-1849 חשב כי סיים, אך ב-1853 הכניס עוד שינויים. גם הבכורה ב-1855 בוויימאר עם תזמורת בניצוח ברליוז והמלחין ליד המקלדת לא הייתה סוף פסוק: בשנת 1856, כשיצאו התווים לאור, התברר שליסט עדכנם עוד. הקונצ'רטו מחזורי. נושאיו חוזרים ונשנים בווריאציות לאורך היצירה כולה. בכך הוא דומה יותר לסימפוניה בטהובנית, המספרת סיפור רב-תחנות, ופחות לקונצ'רטו קלאסי. פרק א' פותח בסערה, ואחרי מודולציה הוא נרגע לידי מעין חלום. פרק ב' נינוח, שליו ויפהפה, פרק ג', ריקודי, מעניק מקום מרכזי ומפתיע למשולש, מן הקטנים בכלי התזמורת, ופרק ד', שאחד המבקרים קורא לו "שרירי", מביא את היצירה לידי אקסטזה, באיגוד יחד של נושאים וחלקי נושאים שהופיעו כבר קודם.
 
פרדריק שופן- אנדנטה סְפִּיאָנָטוֹ וגראנד פולונז בריליאנט אופ' 22
 
הנה יצירה שנולדה כביכול בלידת עכוז: גופה הגיח לפני ראשה. את הפולונז - עיצוב אמנותי למחול עממי פולני - הלחין שופן כיצירה לפסנתר ולתזמורת ב-1830/1. לְבֶן ה-20 זו הייתה תקופה לא קלה: הוא עזב את פולין מולדתו כשזו סופחה לרוסיה הצארית, ורק אחרי חודשים של חיפוש עבודה בווינה, מצא את מקומו בפריס. באותה תקופה קמה דרישה לקונצרטי פסנתר, שייקראו לימים "רסיטלים". ברצותו להכין עצמו לרסיטל כזה, נטל שופן את הפולונז לפסנתר ולתזמורת והקדים לו אנדנטה לפסנתר סולו. הבכורה הייתה בפריס ב-1835. פירוש המילה האיטלקית ספיאנטו spianato)) הוא "מוחלק" או "מרודד". כששומעים את האקדמה, מתבהרת כוונת המלחין: האנדנטה עצור ומאופק, ומתחת לאיפוק מוחש הגעש. תרועות קרנות והלמויות טימפני חוצצים בין מונולוג הפסנתר ל"גראנד פולונז" לפסנתר ולתזמורת. הסיום: זיקוקין די נור.


שוברט ושופן מקור ויקיפדיה
 
פרנץ שוברט -  סימפוניה מס' 3 ברה מז'ור

את השלישית משבע הסימפוניות שלו, השלים שוברט בן ה-18 בשמונה ימים בקיץ 1815. השנה הייתה עתירת מעש: בשעות שמעבר למשרתו כְּמוֹרֶה - הרבה באישון לילה - הספיק להלחין סונטות ומחולות לפסנתר, רביעיית כלי קשת, שתי מיסות, ארבע אופרות, מוזיקה מקהלתית וכ-140 שירים ובהם "שָׂר היער" הידוע. מה עצוב: לידי השמעה פומבית ראשונה הגיעה הסימפוניה רק ב-1881, בלונדון, חצי מאה אחרי מות המלחין. המאזין לה שומע קווי דמיון לסימפוניות הווינאים שקדמו לשוברט - היידן, מוצרט, בטהובן - אך לא פחות מכך את הקול הייחודי שהשכיל שוברט לפתח כבר בגיל צעיר. פרק א' מתחיל לאט, כרבות מסימפוניות היידן. לפי המחיקות בדפי התווים ניתן לראות שבתחילה שָׂם שוברט את הנושא הפותח בידי הקרנות והאבובים, אחר כך בידי כלי קשת, ורק בסוף הפקידו בידי הקלרינט. גם לגבי פרק ב' היו לבטים: הוא עמד להיות אדג'ו, אך לבסוף היה לאלגרטו. פרק ג' הוא מינואט רב-כוח והטריו שלו ולס לֶנְדְלֶר חביב. פרק ד' מתחיל במבוא אטי, האוצר כוח לקראת הסחרור המסיים - טרנטלה איטלקית. 

ביום רביעי, 13 במרץ  בשעה 18.30 תתקיים הרצאה של הגב' אירנה פרידלנד:
"אני מחפש צבע" (שופן). הכניסה להרצאה ללא תשלום לבעלי כרטיס כניסה לקונצרט .
למאחרים תותר כניסה בנקודת זמן אחת (כעשר דקות לאחר תחילת ההרצאה), ולאחר מכן לא תותר כניסה לאולם.
  
12, 13 במרץ 2019 בשעה 20:00 במוזיאון תל אביב. לרכישת כרטיסים: 03-5188845 שלוחה 1

רכישת כרטיסים