התזמורת הקאמרית הישראלית מציגה את הקונצרט "באך – קנטטות ועוד" עליו ינצח אריאל צוקרמן. סולנים: אריאל צוקרמן - חליל, שלו עד-אל - צ'מבלו, עינת ארונשטיין: - סופרן.  

בתכנית: יוהן סבסטיאן באך (1750-1685)  - סונטה לחליל ולבסו קונטינואו במי מינור רי"ב 1034, אריית הסופרן מתוך קנטטה "אדוננו ישוע המשיח, אדם ואל", רי"ב 127, קרל פיליפ עמנואל באך (1788-1714) - קונצ'רטו לחליל ולתזמורת ברה מינור H 426 Wq 22, יוהן סבסטיאן באך - קונצ'רטו לצ'מבלו, לכלי קשת ולקונטינואו מס' 5 בפה מינור רי"ב 1056, קנטטה "היעלמו, צללים נוגים" ("קנטטת החתונה") רי"ב 202. 

הקאמרית הישראלית, צילום: Michael Pavia




על האמנים

אריאל צוקרמן, חלילן ומנצח

זכה בהדרכתם של מורים מעולים ומנצחים דגולים. נגינת חליל למד מידי אורי שוהם, יוסי אַרְנְהַיים, משה אֶפְּשְטַיין, פאול מַיסֶן, אַנְדְרַש אַדוֹרְיָן, אַלַן מָריוֹן ואוֹרֶל נִיקוֹלֶה. מוריו לניצוח היו יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה של סטוקהולם ובּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. במאי 2004 נתמנה למנהל המוזיקלי של הקאמרית הגיאורגית רבת-המוניטין, אשר מושבה מאז 1990 באינגוֹלְשְטָט שבגרמניה. במקביל היה לעוזרו של איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט, ושיתוף הפעולה ההדוק עמו הקנה לו נסיון רב, רפרטואר יצירות גדול ומגוון בתחום הניצוח ושבחים רבים.
 
משנת 2014 אריאל צוקרמן הוא המנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. בד בבד הוא מנצח על תזמורות בארץ ובעולם, ובהן הפילהרמונית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הפילהרמוניות של ברמן ופראג, הסימפוניות של בזל ולוצרן, הסימפונית של בית השידור הדרום-קוריאני והתזמורות הלאומיות של חֶמְנִיץ ודַרְמְשְטַדט בגרמניה. במקביל הוא מרבה להופיע כחלילן וירטואוז.


אריאל צוקרמן, צילום: מקסים ריידר
 
שלו עד-אל, צ'מבלן ומנצח

יליד רמת גן ובוגר תלמה ילין בגבעתיים, השלים את לימודיו הגבוהים ב-1988 באקדמיה הלאומית של האג, בסיוע מלגות מקרן התרבות אמריקה-ישראל. ב-1987 זכה בפרס פרנסואה שפירא. היום הוא מרבה להופיע הן כצ'מבלן, הן כמנצח. הוא ניגן כסולן עם רוב התזמורות הישראליות ובהן הפילהרמונית הישראלית, ואף ניצח על רבות מהן. בחו"ל ניצח על הפילהרמונית של בוגוטה, הסימפוניות של ברלין, בנגקוק, פרו ופנמה, תזמורת האקדמיה של הונג קונג, תזמורת פסטיבל סידני ועוד. 
 
עד-אל מתארח כצ'מבלן וכמנצח בקרנגי הול בניו יורק, בוויגמור הול בלונדון, בסנטוּרי הול בטוקיו ובפסטיבלי גֶטִינְגֶן, אוּטְרֶכְט, ברוז' וסידני, פסטיבל הנדל בהאלה ופסטיבל באך בלייפציג. בשנים 2007-1997 היה מנצח אורח קבוע של תזמורת האלה, ובשנים 2013–2016 כיהן כמנהל המוזיקלי של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. הוא חבר בקונסורטים "אִיל גַרְדֶלִינוֹ" הבלגי, "קונסורט דוריאן" השווייצי ו"סולני סטרדיבריוס" שליד הפילהרמונית של ברלין והוא המנהל המוזיקלי של "אקדמיה דניאל" הישראלית ו"סולני הבארוק" באוסלו. נגינתו מוקלטת ב-80 תקליטורים ומעלה, בחברות תקליטים בולטות, כגון דויטשה גרמופון.


שלו עד אל צילום: נדה נבאי
 
עינת ארונשטיין, סופרן

שירתה בצה"ל כמוזיקאית מצטיינת, סיימה לימודי תואר ראשון בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה בתל-אביב ולמדה בסדנאות של ג'ון נוריס ואֶבּי פוּרמנסקי בברלין. היא זכתה במלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, קרן רונן והמכון הישראלי לאמנויות הזמרה (IVAI), בפרס הראשון בתחרות הזמרה של בית הספר הגבוה למוזיקה תל אביב (2009/10), בפרס השני בתחרות האופרה הבינלאומית במגֶ'נטה שבאיטליה ובפרסים בתחרות האופרה והמוזיקה בטירת מַרגוֹ בצרפת (2013). ב-2012 זכתה בפרס האמן הצעיר המצטיין בתחרות הבינלאומית "צ'סטי" לשירת הבארוק של פסטיבל אינסברוק, ובאותו פסטיבל הופיעה ב"וונוס ואדוניס" של בלואו וב"דידו ואניאס" של פרסל.
 
באופרה הישראלית גילמה את הנער הרועה ב"טוסקה" של פוצ'יני, בסטיינה ב"בסטיין ובסטיינה" של מוצרט, הנזל ב"הנזל וגרטל" של הומפרדינק, היַלדה ב"מעשה בחצי ירח" מאת מיכאל וחיה שנהב והילד המת ב"הילד חולם" של גיל שוחט. בתיאטרון הקאמרי הופיעה באופרות "לעוף מכאן" ו"צחוק של עכברוש" של סמל/מילך-שריף ובהצגות "בדנהיים 1939" של אפלפלד/שוחט ו"היה או לא היה" של עדנה מזי"א.


עינת ארונשטיין צילום: עילם רותם



על היצירות  
 
יוהן סבסטיאן באך - סונטה לחליל ולבסו קונטינואו במי מינור רי"ב 1034

אדג'ו מה נון טנטו / אלגרו / אנדנטה / אלגרו - הסונטה של באך מהווה בהחלט אתגר לא פשוט לאצבעות החלילן, לשפתיו ולנשימתו. לא בפרק הפותח, האיטי, אבל בוודאי בפרקי האלגרו. סוברים כי הסונטה נולדה בין 1717 ל-1723, בעת כהונתו של באך כקפלמייסטר בנסיכות אַנְהַלְט-קֶתן. אף כי להנחיית המתינות (אדג'ו) של פרק א' הוסיף המלחין את ההסתייגות "מָה נוֹן טַנְטוֹ" ("אבל לא מתון מדי"), הפרק נינוח ומדיטטיבי. חוסר שקט מסוים מתעורר בו בשל אובססיביות המנגינה, הבנויה יחידות קטנות של שני תווים. למונוטוניות הזאת בא פיצוי נאות באלגרו, שם שירת החליל, מעוטרת בווריאציות, מתרוננת כפלג מפכפך. באנדנטה נמסר הדיבור לצ'מבלו ולמלוויו נמוכי הצליל, בטרם החליל פוצח במנגינה ארוכת-נשימה, מעין פסקליה או שאקון במבנה ABA. האלגרו המסיים – בּוּרֶה מהיר, אפל ואנרגטי, מאפשר לסולן - על רקע קונטרפונקט מתמיד מצד המלווים – להציג את כישורי הנשף שלו.
 
יוהן סבסטיאן באך אריית הסופרן מתוך קנטטה "אדוננו ישוע המשיח, אדם ואל", רי"ב 127

רי"ב 127 נחשבת אחת האריות המשובחות של באך, אם לא המשובחת בהן. היא הושמעה לראשונה בכנסיית תומס הקדוש בלייפציג ביום הראשון-של-תענית שלפני חג הפסחא, ב-11 בפברואר 1725. בקנטטה חמישה פרקים בה: כוראלים מקהלתיים בקצוות, ובתווך - רצ'יטטיב לטנור, ארייה לסופרן ורצ'יטטיב ואריה לבס. אריית הסופרן היא לב לבה של הקנטטה. הטנור שואל מאין תבוא שלוות נפשו, והסופרן משיבה.   

קרל פיליפ עמנואל באך - קונצ'רטו לחליל ולתזמורת ברה מינור H 426 Wq 22

אלגרו / און פוקו אנדנטה / אלגרו די מולטו - מארבעת בני באך שהיו למלחינים, נחשבו שניים ל"יורשיו האמתיים": יוהן כריסטיאן וקרל פיליפ עמנואל. בשניהם ראו בני דורם את "הדבר החדש הבא". את הקונצ'רטו הזה יצר ק.פ.ע באך ככל הנראה ב-1747, כעיבוד לקונצ'רטו לצ'מבלו. היצירה נפתחת באלגרו דרמטי ברה מינור, המפנה את מקומו לאנדנטה ענוג ועורג ברה מז'ור. מחשמל במיוחד הוא האלגרו המסיים, מהיר ורב-כוח. לא רק גמישות נדרשת מן החלילן, אלא היכולת לדלג בתוך פסקה קצרה במורד שתי אוקטבות וחצי ולאחר מכן לזנק ולנסוק בתלילות מעלה. פרק זה עולה אולי בווירטואוזיות שבו אף על הקונצ'רטי הסוערים של באך האב, וניתן לראות בו מעין גשר בין הקונצ'רטי לכינור של בארוקיסטים איטלקים כ וויוולדי וקורֶלי לבין הסער והפרץ ההיידני, בואך אל ראשית הרומנטיקה. 133
 
יוהן סבסטיאן באך  - קונצ'רטו לצ'מבלו, לכלי קשת ולקונטינואו מס' 5 בפה מינור רי"ב 1056

אלגרו מודרטו / לרגו / פרסטו - כספינה, שרוב גופה נסתר במים, כך קורפוס היצירות של באך: את השפע האדיר של יצירותיו הגלויות מלווה צל הידיעה כי רבות – אין יודעים כמה – אבדו לנצח. שמחה גדולה מציפה חוקר מוזיקה כשהוא מצליח להראות שאחת היצירות האבודות משתקפת ביצירה קיימת. כך הדבר בקונצ'רטו שלפנינו. הקונצ'רטו יצא תחת ידו של המייסטר בלייפציג בסביבות 1738, ומוזיקולוגים מצאו שהוא שכתוב של יצירות קודמות: שני הפרקים המהירים הם עיבודים לצ'מבלו של שני פרקי קונצ'רטו לכינור בסול מינור שאבד, והפרק האמצעי, המוּכָּר, הוא שכתוב של פתיחה כלית (סינפוניה) של יצירה ידועה - הקנטטה "אני עומד ורגלי האחת בקבר", רי"ב 156. לפיכך, ידו הימנית של הצ'מבלן תנגן היום – עם עיטורים מתבקשים - את מנגינות הכינור/האבוב בקונצ'רטי שאבדו, בזמן שידו השמאלית תנגן את תווי הבסים של האנסמבל המלווה.


יוהן סבסטיאן באך
 
יוהן סבסטיאן באך - קנטטה "היעלמו, צללים נוגים" ("קנטטת החתונה") רי"ב 202
 
אחרי שטעמנו שמץ מקנטטה כנסייתית של באך, נביא בשלמותה אחת ממעט הקנטטות החילוניות שחיבר. לידתה ככל הנראה באַנְהַלְט-קֶתן, ויש אף היודעים לומר שב-1721 נולדה, לרגל חתונת המלחין עם רעייתו השנייה, אנה מגדלנה, שאף הייתה הסולנית. אין יודעים מי היה מחבר המילים. מכל מקום, המילים והצלילים חברו יחד, למתוח קווי הקבלה בין התחדשות הטבע באביב לבין נישואי איש ואשה. "הֵעָלְמוּ, צְלָלִים נוּגִים / הֵרָגְעוּ צִנָּה, רוּחוֹת / צְרוֹר פְּרִיחוֹת / יִשְּׂאוּ בְּרָכוֹת / יִטְּעוּ חֶדְוָה בָּאֵיבָרִים / וּשְׂמָחוֹת בַּלְבָבוֹת". זהו תוכן האריה הפותחת, בליווי אבוב, כינורות, ויולה וקונטינואו. האריה המסיימת את הקנטטה מלוּוה באותו ליווי ממש, ומילותיה מאחלות אושר ופרי בטן לזוג הצעיר. בין אריית הפתיחה לאריית הסיום שלושה רצ'יטטיבים "יבשים" (מלווי קונטינואו בלבד), מסתרגים בשלוש אריות, המלוות כאן בכינור, כאן בקונטינואו וכאן באבוב. בהם מוצג בואם של אפולו, אֵל השמש, הריפוי והמוזיקה ואָמוֹר אֵל האהבה. עוד נמנים בהם שבחי אהבת הלב והגוף, הצחוק והשמחה. 
 
 הקונצרט יתקיים ב-6, 12 במאי 2019 ב-20:00 במוזיאון תל אביב לאמנות. להזמנת כרטיסים: 03-5188845

לרכישת כרטיסים