היצירות החשובות והאהובות

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון מארחת את המנצח אנריקה דימקה והסולנים אקרט לורנצן (כינור) וגלעד קרני (ויולה) בתכנית מלב הרפרטואר הקלאסי.

בביקורו הראשון בישראל ינצחדימקה על שתיים מן היצירות החשובות והאהובות ברפרטואר הקלאסי. הראשונה היא הסימפוניה קונצ'רטנטה לכינור לוויולה ולתזמורת של מוצרט, הנחשבת מאז השמעתה הראשונה לאחת הפנינים הזוהרות של המוזיקה הקלאסית לדורותיה כששיאה הוא הפרק השני היפה להפליא.

היצירה השנייה בקונצרט היא הסימפוניה החמישית של מאהלר שבה בתרועת חצוצרה מודיע גדול מלחיני הסימפוניות של תחילת המאה העשרים על חזרתו לעולם האינסטרומנטלי לאחר שלוש סימפוניות שנכתבו לזמרים ולתזמורת. יצירה שהטביעה חותמה על אמנויות שונות לרבות הקולנוע. ללא ספק אחד השיאים של התרבות הסימפונית בכלל. 
 
על האמנים

אנריקה דימקה, מנצח 

המנהל האמנותי של תיאטרו קולון בבואנוס איירס החל את דרכו במוסד המפואר כמנהל הפילהרמונית של הבירה הארגנטינית ובהמשך ניהל גם את בית האופרה המקומי. במקביל הוא מנהלה של התזמורת הסימפונית פלינט במישיגן. במשך כשני עשורים עמד בראש התזמורת הסימפונית הלאומית והאופרה של מקסיקו. דימקה מוכר כפרשן מובהק של יצירות מאהלר וביצועיו למכלול הסימפוניות של מאהלר זיכו אותו במדליה של אגודת מאהלר ובתואר מנהל כבוד של אגודת מאהלר במקסיקו. במקביל מתארח דימקה בקביעות כמנצח בתיאטרון הזרזואלה במדריד והוא אורח קבוע של תזמורות נודעות באירופה, דרום מזרח אסיה ואוסטרליה. רבות מהקלטותיו זכו בפרסים ראויות לאזכור, בהן הפקת האופרה "הגולים מסיביר" של דוניצטי שזכתה במדליית ז'אן פונטיין מזהב; הקלטת האופרה "פאריסינה" של מסקאני שזיכתה אותו בפרס הזהב על שם ברונו ולטר וכן "הלוליין מנוטרדם" של מאסנה עם זמר הטנור רוברט אלניה ו"הלילה של בני המאיה" - יצירה חשובה של רבואלטס. 


אנריקה דימקה, צילום ארנלדו קולומברולי
 
אקרט לורנצן, כינור

אקרט לורנצן הוא נגן ראשי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. הגיע לישראל לאחר  שהיה נגן ראשי בתזמורת הרדיו האיטלקית (rai)  בטורינו, בתזמורת ע"ש ארתורו טוסקניני בפרמה, בתזמורת הנוער הגרמנית ובתזמורת הקאמרית הישראלית. במשך שלוש שנים היה חבר בתזמורת הפילהרמונית ברלין וניגן תחת שרביטו של הרברט פון קריאן בקונצרטים ובהקלטות רבות. לורנצן זכה בפרסים בתחרות פגניני בג'נובה ובתחרות שפור (פרייבורג). בשנת 1985 הקים עם רעייתו הפסנתרנית בתיה שטיינבוק-לורנצן דואו לכינור ולפסנתר. השנים מרבים להופיע בישראל ובחו"ל. לורנצן היה תלמידם של ליאון שפירר, ריינר קוסמאוול, שנדור ווג, שנדור זולטי, רוג'ירו ריצי, גאורגי שבוק וגיאורגי סווה. כסולן שיתף פעולה עם מוזיקאים רבים כגון לוצ'אנו פאברוטי, אנסמבל שרון, שלמה מינץ ועוד. בשנים האחרונות מרבה לשתף פעולה עם המנצח דניאל אורן כסולן וכקונצרטמייסטר ברחבי העולם.


אקרט לורנצן, צילום: אוסנת שושלב
 
גלעד קרני, ויולה

מזה 15 שנים גלעד קרני הוא הוויולן הראשי של תזמורת "טונהאלה" בציריך. לפני כן היה ויולן ראשי בתזמורת במברג, באופרה הגרמנית ברלין, ובתזמורת הסימפונית ברלין, הפילהרמונית הכלל-אירופית וזאת אחרי שהיה הנגן הצעיר ביתר בתולדות הפילהרמונית ניו יורק. הוא פעיל מאד בעשייה קאמרית וניגן עם לצדם של יו יו מא, היינריך שיף ורביעיית גוארנרי. ניגן בביצועי בכורה עולמיים יצירה  של גדעון לבינסון ועיבוד ליצירה של פרוקופייב. קרני נמנה עם מייסדי רביעיית הוברמן. הוא מלמד בקביעות בקונסרבטוריון בלוזאן ומלמד בכיתות אמן במקומות רבים בעולם לרבות מפעלי מוזיקה חשובי בישראל. זכה בפרסים חשובים ויוקרתיים. קרני מנגן על ויולה מעשה ידיו של הירושי איזוקה.     


גלעד קרני, צילום: פיליפ פוי טולביאק
 
על היצירות

מוצרט: סימפוניה קונצ'רטנטה לכינור, ויולה ותזמורת

מוצרט חיבר את היצירה הנפלאה הזאת לאחר ששב לזלצבורג מסיור במנהיים ובפריז, בנסיון לא מוצלח למצוא עצמו משרה קבועה. הוא שב אל "העבדות של זלצבורג" ובתוך תחושת העבדות חיבר יצירה נדירה בבגרותה ובעומקה. אין תיעוד רב ליצירה, ולא ברור מי היו הסולנים שעבורם היא נכתבה. מוזיקולוגים מניחים שאת תפקיד הוויולה חיבר לעצמו. אבל גם ללא הנתונים הביוגרפיים האלה, ליצירה מקום משלה במבחר היצירות של מוצרט והוא בוחן בה את היחסים בין שני הסולנים כיחידים ובינם לבין התזמורת. לשיאה הרגשי מגיעה היצירה בפרק השני, שהוא ללא כל ספק אחת הפנינים המוזיקליות היפות ביותר שנכתבו אי פעם.


התזמורת הסימפונית ראשון לציון, צילום: אילן סופר
 
מאהלר: הסימפוניה החמישית 

בין תשע הסימפוניות השלמות שהלחין מאהלר, נחשבת החמישית לנקודת מפנה. לאחר שלוש סימפוניות שכללו טקסטים מושרים, שב מאהלר בסימפוניה הזאת למוזיקה אינסטרומנטלית צרופה. זו היתה גם הסימפוניה הראשונה שמאהלר חיבר ישירות לתזמורת, בשעה שאת הסימפוניות המוקדמות חיבר בשלב הראשון לפסנתר ובשלב השני תיזמר. הוא הוסיף לתווים הנחיות פרטניות ומדויקות לנגנים בכלים השונים בתזמורת. את חמשת פרקי הסימפוניה חילק מאהלר לשלוש חטיבות. החטיבה הראשונה כוללת שני פרקים, אותם מאחד מאהלר בכך שבשניהם ישנן למעשה אותם נושאים מוזיקליים. החטיבה השנייה כוללת פרק אחד בלבד, הסקרצו והחטיבה השלישית נפתחת באדג'טו הקצר - אחד הפרקים המצוטטים ביותר בתולדות התרבות ובין היתר שימש כפס קול לסרטו של ויסקונטי " מות בוונציה"  -  המשמש במעין מבוא לפרק החמישי, האלגרו.
 
הקהל שבדרך כלל לא פרגן למאהלר, שינה את טעמו והיצירה התקבלה היטב למן הביצוע הראשון בקלן, גרמניה. לסימפוניה החמישית מקום בולט וחשוב מעין סיכום דרך והתנסויות. המילה "התנסויות" חשובה במיוחד בסימפוניה הזאת, שכן לאחר ביצוע הבכורה ולאחר ביצועים נוספים, שב מאהלר, לערוך את הסימפוניה מחדש, לשנות קטעים, לקצר. הוא הודיע על סיום תהליך העריכה חדשים ספורים לפני מותו בשנת 1911. 
  
  
2, 4 בפברואר 2020 בשעה 20:00 בהיכל התרבות ראשון לציון, 3 בפברואר בשעה 20:00
במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, 5 בפברואר 2020 בשעה 20:00, בית העם ברחובות. מחירי כרטיסים: 215-130 ₪. להזמנת כרטיסים: 03-9484840

 רכישת כרטיסים