נשים נותנות את הטון

המרכז לתיאטרון של עכו מציג פסטיבל מחול וירטואלי שבמרכזו שלושה מפגשים עם יוצרת-יצירה.

הפסטיבל מביא את קולן המרתק של שלוש יוצרות: מאיה ברינר, יסמין גודר ואורלי פורטל, דרך קומפוזיציה של גוף, מרחב וזמן.

כל ערב יוקדש ליוצרת אחת. יצירתה תוקרן לצד שיחה אחת-על-אחד עם המנהל האמנותי של הפסטיבל רן בן דרור.

מפגשים עם יוצרת-יצירה:

מאיה ברינר - וריאציות על מרחק

על במה עגולה, כשהקהל תוחם את המופיעים בגופו, היצירה שואלת שאלות על גוף, על יחסים ועל קרבה.
כמו האבנים התלויות מעל הבמה, היצירה נעה בתנועת מטוטלת בין הדימוי של גוף כחומר לבין הדימוי של הגוף המתורבת, המודע למבט המתבונן בו ומושפע ממנו. בשיר הנדנדה של ביאליק, נשאלת השאלה "מה למעלה מה למטה". כיוון שעל הנדנדה מתנדנדים שני אנשים, הניסוח הצפוי של השאלה היה צריך להיות מי למעלה מי למטה, אך בשימושו בשאלה מה, ביאליק רומז אולי שהשאלה הזאת אינה בתחום העיסוק הפיזי, אלא שיש כאן שאלה מטאפיזית, פילוסופית. בנדנדה המאוזנת, לא ניתן להתנדנד לבד, היא מחייבת זיקת גומלין – כדי להפעילה נדרשת פעולה של בחירה והיבחרות והאדם נפעל ופועל בה כאחד.

המרחק בין שני היושבים על הנדנדה אינו משתנה, אבל המצב של כל אחד מהם מול השני ומול העולם משתנה לחלוטין – הם מתעלים על חוקי הגרביטציה (מתרוממים כנגד כוח המשיכה), אבל גם כנועים להם (כוח המשיכה מחזיר תמיד בסופו של דבר למטה), הם סומכים אחד על השני אבל גם תלויים אחד בשני ולמעשה עם כל תנועה מערכת היחסים ביניהם מתהפכת. התשובה שנותן ביאליק, מפתיעה לא פחות מהשאלה – התשובה החתרנית, האתאיסטית, ההומנית שלו – "רק אני, אני ואתה".

מאת: מאיה ברינר, רקדנים יוצרים: רוני חדש, גלבוע אגר, מוזיקה: אורי אבני, עיצוב במה: זוהר שואף, תלבושות: שרון דובז'ינסקי, עיצוב תאורה: יואב בראל.

"אדם, חוה ומכונה" - שיחה עם מאיה ברינר על מנגנונים שונים לבחינה של גוף, מבט, קרבה וקהל במרחקים שונים דרך יצירתה.

יום ראשון, 27 בדצמבר, בשעה 20:30 
 

וראיציות על מרחק, צילום: תמר לם

יסמין גודר - קרם תות ואבק שריפה

עולם דמיוני שבונה מחדש דימויי מלחמה אל תוך מציאות אלטרנטיבית בעל אסתטיקה זהה עם קשר חדש ואישי. הכמיהה ליצירה זו באה מתוך הצורך להוליד מחדש דימויים מטרידים וגרוטסקיים אשר הפכו חלק מחיי היומיום ועם חדירתם לשגרה הפכו אותנו אדישים. מבט אל תוך הדימויים כחלק ממיתוסים מקומיים דרך הפרזנטציה הדו-ממדית וכמעט מצוירת, מנסה העבודה להחזיר אותם דימויים אל העולם התלת ממדי.
 
יועץ אמנותי: איציק ג'ולי, רקדנים יוצרים: יסמין גודר, איריס ארז, ענבר נמירובסקי, ג'רמי ברנהיים, ערן שני, מאיה ויינברג, ארקדי זיידס, מוזיקה מקורית וחיה: אבי בללי, מעצב חלל: גל ויינשטיין, עיצוב תאורה: ג'קי שמש, עיצוב תלבושות: אלון רודה  
 
"מחול אקטואלי" - שיחה עם יסמין גודר על הפרקטיקה המתעדכנת בתהליכי היצירה שלה.

יום שני, 28 בדצמבר, בשעה 20:30 


קרם תות ואבק שריפה, צילום: תמר לם

אורלי פורטל -  פקרוני

פקרוני הוא ריקוד של תשוקה, טקס מזג החושף את הקשר האינטימי בין הגוף הזמני לאהבה המתמשכת, שהוקלט להקלטה חיה של הזמר המוזיקאי אום כלתום, "קול האומה". הכוריאוגרפיה הראשונה של אורלי פורטל לרקדנים גברים מלווה בקולה של הגברת שעשתה את דרכה בעולם הגבר כדי להפוך לאייקון תרבותי, מקור השראה לחופש ולביטוי נשי גאה המשוחרר מהכתיב הפטריארכלי.

הקול הנשי נשמע כשהרקדנית מצטרפת לכוכב המזרח בדואט נצחי, אחד שהוקלט לפני שנים רבות ואחד בשידור חי על הבמה, המלווה את הגברים שמאמצים בתורם את שפת המחול הייחודית של פורטל. תרבות תנועת האגן כתנועה חברתית פתוחה למסורת ולפולקלור שכל אחד ואחד מביא עמו, אסופת הגלויות אותנטית ועדכנית כאחד. גבולות המגדר מיטשטשים כשמשחקי כוח עתיקים נחקרים לעומק, ויוצרים הגדרה חדשה לגבריות סמכותית ולנשיות פורצת דרך. זהו ריקוד קברט וירטואוזי עכשווי המפאר את התנועה החגיגית של הגוף הרוקד בתצוגה מרתקת של מיתוס התשוקה והחירות לזרוח גם כגבר וגם כאשה.

פקרוני, אורלי פורטל, צילום: רפי דלויה

כוריאוגרפיה: אורלי פורטל, רקדנים: אנדרסון בראז, Artour Astman, ארז זוהר, מוזיקה Fakarouni
שירים ידי: עבד אל-והאב מוחמד, לחן: מוחמד עבד אל-והאב, הנערכת על ידי אום כלתום, עיצוב תאורה: נדב ברנע, עיצוב תלבושות Rossello שמריה

"מהפיכה גופנית" - שיחה עם אורלי פורטל על תובנות מהגוף והעברה שלהן על ידי ניסוי ותהייה בגופם של אחרים. 

יום שלישי, 29 בדצמבר, בשעה 20:30 

אורלי פורטל, פקרוני, צילום: אלי כץ




פסטיבל מחול וירטואלי במרכז לתיאטרון עכו יתקיים בין התאריכים 29-27 בדצמבר 2020. טל': 04-9913834 / 04-9919634. לצפייה באתר המרכז לתיאטרון עכו