שירת 'הבלוז' של המשורר ושל האדם בכלל

כל מי שקרא את שירת בודלר, אפילו שיר אחד שלו, כל מי שנגע בו אפילו מרחוק, לא יכול היה להתעלם מתחושת המלנכוליה העמוקה שמצויה בשיריו. היא נמצאת בבסיס השירה, תחת מעטפות הלשון, החוצפה, הזעם, המרד, הלעג לנשים, הבוז לבורגנות; היא נמצאת תחת מדרכות העיר והמולת הכרך, תחת חורבות הבתים והשוטטות חסרת המנוח של המשורר בסמטאות; היא מוצפנת במעמקי חרדת המוות ותחושת הבדידות, תחת מרצפות היאוש, הזרות והכיליון - זוהי המלנכוליה. ליתר דיוק: 'הספלין', המרה השחורה. שירת 'הבלוז' של המשורר ושל האדם בכלל.

בכך הצליח בודלר, המשורר שנולד לפני 200 שנה, לשלוח לעברנו לולאת לאסו גדולה וללכוד את מהות החיים המודרניים. כיום אנו חיים בתקופה של דימויים חזקים, בלתי אפשריים, ומרגישים היטב את הקושי. בין סחרור לסחרור מהבהב יאוש עמוק. החיים המודרנים שוקקים, שוצפים, טורפים ומסחררים את כולנו במפגשים, תמונות, דימויים – אך הם אלו אשר בו בזמן גם מטמינים בנו, עמוק עמוק, את תחושת הכלום. הרִיק. בור הנאדה הגמור. את ה'ספלין' הזה, את הרִיק הגדול חסר השם, גילם בודלר בשיריו.
 
לְאֹרֶךְ הַפַּרְוָר הַמָּט-לִנְפֹּל, חֻרְבוֹת
רוֹכְסוֹת אֶת תְּרִיסֵיהֶן, מִסְתּוֹר לַתַּאֲווֹת,
וְשֶׁמֶשׁ אַכְזָרִי קוֹפֵחַ אוֹר אַלִּים
עַל עִיר כְּעַל שָׂדוֹת, גַּגּוֹת כְּשִׁבֳּלִים.
אֲנִי, אֲשֶׁר נִשְׁקִי הוּא סַיִף-הֲפַכְפַּךְ,
אָרִיחַ חֲרוּזִים בְּכָל פִּנָּה בַּכְּרַךְ,
אֶמְעַד עַל הַמִּלִּים כְּעַל אַבְנֵי-דְּרָכִים,
לֹא-פַּעַם אֲגַלֶּה שִׁירֵי חֲלוֹם שְׁכוּחִים. 
 
(מתוך 'השמש', תרגום דורי מנור) 





מן הנפילה צומח אור

נשקו של בודלר, המהלך לאורך "הפרוור המט לנפול", הוא "סייף הפכפך", שאינו אלא מלים, אך גם במלים אלו הוא מועד. האם על המשורר למעוד בכדי למצוא שירי חלום? האם עליו להריח "חרוזים בכל פינה בכרך" בתוך עיר קשה אשר בה "חורבות רוכסות את תריסיהן"? הכוח של השיר מתגלה במתח ובפתרון. בודלר מעמיד לפנינו מודל של כיליון וגאולה. העיר מתפוררת, חרבה, השמש אכזרי, קופח "אור אלים", המשורר מועד וכושל – אך בתוך השבר הזה הוא מגלה "שירי חלום שכוחים". מן הנפילה צומח אור. זאת שירת המאה שלנו.
 
ערב מיוחד למשורר הצרפתי שארל בודלר במלאות 200 שנים להולדתו
ועם צאת הספר 'המקוללים' (הוצאת ה-21 בשיתוף עם הקיבוץ המאוחד)
 
על בודלר והמשוררים המקוללים:
סיון בסקין, דורי מנור, ריטה קוגן, עילי ראונר
מוזיקה:  ערן צור
מנחה ונושאת דברים:  דורית שילה
 
האירוע יתקיים בבית ביאליק, רח' ביאליק 22 תל-אביב
ביום חמישי, כ"ו בטבת, תשפ"ב, 30 בדצמבר 2021
19:30 כניסת קהל / 20:00 תחילת הערב  דמי כניסה: 25 ₪
 
האירוע יתקיים בכפוף להנחיות משרד הבריאות ולבעלי התו הירוק בלבד
 
רכישת כרטיסים באשראי, ימים א'-ה', שעות 09.00-14.00
בטלפון: 03-5254530, 03-5253403