שירתם של השבטים השונים

המנצח רתם ניר, הצ'לן צבי פלסר והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, בקונצרט מסקרן שבו כל יצירה מספרת סיפור שונה לחלוטין, אך ביחד הקונצרט פורש בפנינו מניפה צבעונית וייחודית. זולטן קודאי, המלחין ההונגרי החשוב, הושפע מאד מידידו ושותפו לדרך, בלה ברטוק בחיפוש ובתיעוד הצליל העממי של תושבי מדינות הבלקן. שניהם יצאו להקליט את שירתם של השבטים השונים בארצות שהרכיבו את חלקה המזרחי של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הונגריה, רומניה, סלובקיה והגיעו עד תורכיה. השירה והנגינה העממיות שהונצחו במכשירי ההקלטה של אותם ימים, שימשו את השניים כמקור בלתי נדלה של נעימות שהוטמעו ביצירות שלהם. ביצירתו "מחולות מגלנטה" יש גם מימד אישי. קודאי נולד בגלנטה, שהיתה אז חלק מהונגריה והיום חלק מסלובקיה. ביצירה הוא משחזר לעצמו ולנו את הצבעוניות המוסיקלית המרשימה של הצוענים ובני המקום.   
 

הסימפונית ראשון לציון, מקור: אתר התזמורת

רוח הג'ז

הקונצ'רטו לצ'לו ולתזמורת כלי נשיפה של המלחין האוסטרי פרידריך גוּלדה, לוקח אותנו למקום אחר לחלוטין. למרות שמדובר במלחין שלמעשה פעל בעיקר בעיר הולדתו וינה, הדמיון וכח היצירה שלו משכו אותו למחוזות אחרים. גולדה התנסה בסוגי מוסיקה שונים, והיה בעל חוש הומור. ביצירה זאת הוא מביא את רוח הג'ז ואולי יותר מזה, מביא את הצ'לנים של היום להתנסות במוסיקה אחרת, ג'ז והרבה הומור.

כפי שאומר הצ'לן צבי פלסר: "הקונצ'רטו של גולדה הוא ייחודי בנוף הרפרטואר לצ'לו. הוא נכתב עבור הצ'לן האדיר היינריך שיף בשנות ה- 80 וזו הפעם הראשונה שאנגן אותו. היצירה היא צבעונית במיוחד. לא דומה לשום דבר אחר שנכתב. היא עוברת סגנונות במהירת הבזק. רגע אני מרגיש בלהקת רוק של שנות ה-80 ומייד בהחלפת אקורד אחד אני בטירול עם היוֹדל האופייני. כל פרק הוא סיפור בפני עצמו שמגיע לשיא בקדנצה ארוכה שחלקה כתוב ובחלקה הסולן מאלתר. שם יכולות להיות הפתעות ואפקטים. את כל היצירה יש לקחת בקלילות עם חוש הומור וללא יותר מדי עומק. לצ'לן היא אתגר רציני לקהל זו חוויה מהנה ומשמחת." 


צבי פלסר, צילום: אורלי פלד

קלילות ונינוחוּת וינאית

ואם אנחנו כבר בווינה של גוּלדה, אין כל סיבה שלא נישאר באותה עיר אבל נחזור כמאתיים שנה אחורנית.  בימים שנפוליון צר על וינה, מלחין צעיר – שוּברט - עובד למחייתו כמורה בבית ספר שאביו מנהל למעשה בדירה שבה המשפחה התגוררה. הוא משמש שם כשרת ולו כדי שיניחו לו להשלים את יצירותיו. את הסימפוניה החמישית הוא כותב לקבוצת חברים הבאה לנגן בבית אביו בסופי שבוע. קלילות ונינוחוּת וינאית מאפיינים את היצירה החביבה האהובה הזו שמאז מנוגנת רבות על ידי תזמורות קטנות וגדולות ומסיבה נעימוּת למאזיניה.     
 


רתם ניר, צילום: יואב ארטישוק

תל-אביב, בית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה –  13 באפריל 2022 בשעה 20:00

לרכישת כרטיסים