בתוכנית:

יוסף ברדנשוילי (1948) "זום-אין" לחליל אלט, לקרן ולתזמורת כלי קשת
פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (1893-1840) וריאציות על נושא רוקוקו לצ'לו ולתזמורת, אופ' 33  
יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס' 83 ("התרנגולת") בסול מינור

אריאל צוקרמן - מנצח

המנצח הראשי והמנהל המוזיקאלי של התזמורת הקאמרית הישראלית משנת 2015, למד ניצוח אצל יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם ואצל בּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. בשנים 2011-2006 כיהן כמנהל המוזיקלי של הקאמרית הגאורגית באינגולשטדט שבגרמניה. את קריירת הניצוח החל כעוזרו של איוון פישר, המנצח של תזמורת פסטיבל בודפשט. שיתוף הפעולה ביניהם הצמיח הופעות שזכו לשבחים רבים.  

היום צוקרמן הוא מן המנצחים המחוזרים בדור הצעיר של ישראל. עם הקאמרטה של זלצבורג סייר ברחבי אירופה ועם תזמורת רדיו וינה הופיע בסין. הוא הירבה לנצח על תזמורת "אומני הצליל" (Tonk?nstler) באולם אגודת המוזיקה הוותיק "מוּזִיקְפֶרְאַיין" של וינה, וכן ניצח על הפילהרמונית הישראלית והפילהרמונית הצ׳כית, הפילהרמונית הצפון-גרמנית ברוֹסְטוֹק והפילהרמונית של פּוֹזְנָן בפולין, הסימפוניות של ירושלים, לונדון, לוצרן, באזל ובמברג, הקאמריות של ציריך, שטוטגרט וברמן, תזמורת האופרה הממלכתית במינכן, תזמורות רשויות השידור של מינכן, הנובר, קלן, זַרְבְּרִיקֶן ו-KBS בסאול, תזמורת פסטיבל בודפשט, התזמורת הלאומית הדנית, תזמורת היידן של בּוֹלצָנוֹ שבאיטליה, תזמורת מחוז דָלַרְנָה ותזמורת האופרה של מחוז נוּרלנד, שניהם בשבדיה. בסיבוב הופעות ראשון ביפן ניצח על "הפילהרמונית היפאנית החדשה" בכל הקונצ'רטי לפסנתר ולתזמורת של בטהובן עם הפסנתרנית הגיאורגית אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה. הוא סייר עם התזמורת הלאומית הצעירה של אוסטרליה ועם התזמורות הפילהרמוניות הצעירות של גרמניה ושל ישראל שאוחדו. צוקרמן החל את הקריירה המוזיקאלית שלו כחלילן, ועל נגינתו זכה בפרסים במספר רב של תחרויות בין-לאומיות. גם היום הוא מרבה להופיע כחלילן סולן עם תזמורות ובהרכבים קאמריים. 

אריאל צוקרמן, צילום: מיכאל פאביה


דניאל אקטע  - סולנית - צ'לו  
 
הצ'לנית דניאל אקטע סימנו מבקרי מוזיקה בעולם "כדבר הגדול הבא". היא נולדה ב-2002 ברעננה למשפחת מוזיקאים ונמשכה לצ'לו כבר בגיל ארבע, בעקבות האזנה להקלטת נגינתה של ז'קלין די פרה. את לימודי הצ'לו החלה בקונסרבטוריון למוזיקה בעיר הולדתה אצל גלינה אהרונוביץ' ולוּבָּה רבין ומ-2015 היא תלמידתו של פרופ' פְרַנְס הֶלְמֶרְסוֹן באקדמיה למוזיקה בארנבוים-סעיד בברלין. דניאל הופיעה כסולנית עם הסימפונית ירושלים בסיור בארצות הברית, ניגנה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית הישראלית ראשון לציון, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, "אנסמבל סולני תל אביב", "הווירטואוזים של מוסקבה", התזמורת הפילהרמונית הלאומית של רוסיה, התזמורות הפילהרמוניות של קייפטאון ונובוסיבירסק, התזמורת הסימפונית האסטונית והתזמורת הקאמרית הגיאורגית של אינגולשטדט. היא הופיעה בקרנגי הול ובמרכז לינקולן בניו יורק, בבית התזמורת הסימפונית של שיקגו, במרכז ברביקן בלונדון, באולם רוי תומסון בטורונטו, באולם צ'ייקובסקי במוסקבה וב"ארמון האומנויות היפות" במקסיקו סיטי. בין הפסטיבלים שניגנה בהם: פסטיבל וֶרְבְּיֶה ב-2016 וב-2018, פסטיבל "קול המוסיקה בגליל העליון" ופסטיבל קוֹלְמָר בצרפת ב-2017 ובפסטיבל סֶרְבַנְטִינוֹ במקסיקו ב-2018.
 
דניאל זכתה במלגת הקרן הבינלאומית ע"ש ולדימיר ספיבקוב, בפרס ע"ש אולג יָנְקוֹבְסְקִי לתגלית אומנותית ל-2016 ובמלגות הצטיינות של קרן התרבות אמריקה-ישראל מ-2013 והלאה. הצ'לו והקשת שבהם מנגנת דניאל נבנו ברבע הראשון של המאה העשרים. את הצ'לו בנה בפֶּזָרוֹ אנריקו אוֹרְסֶלִי ואת הקשת קלוד טוֹמָסִין בפריס. את שני הכלים העמיד לרשותה ד"ר משה קנטור באמצעות קרן ולדימיר ספיבקוב. 


דניאל אקטע, צילום: אסף אמברם

תכנית הקונצרט 
‏ 
יוסף ברדנשוילי
"זום-אין" לחליל אלט, לקרן ולתזמורת כלי קשת - כ-16 דקות

יוסף ברדנשוילי, יליד גאורגיה, קיבל דוקטורט מן האקדמיה למוזיקה של טביליסי ב-1976, ועד לעלייתו ארצה ב-1995, לימד באקדמיה של טביליסי, עמד בראש מוסדות מוזיקה, כיהן כסגן שר התרבות במחוזו והפיק פסטיבלים בינלאומיים. היום הוא נמנה עם סגלי בית הספר הגבוה למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. ברדנשוילי הלחין יותר ממאה יצירות, ובהן  ארבע אופרות. את האחרונה שבהן, מסע אל תום האלף, הזמינה האופרה הישראלית לציון שני עשורים להיווסדה. מיטב התזמורות הישראליות ביצעו את יצירותיו, ובהן הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה. יצירותיו הושמעו גם באיטליה, באנגליה, בארצות הברית, בגרמניה, בספרד, בצרפת, בקנדה וברוסיה, בניצוח המאסטרי בירון, גרגייב, הולרונג, מינץ, צוקרמן, קחידזה ושמבדל. יוסף ברדנשוילי זכה ביותר מתריסר פרסים בגיאורגיה ובישראל.

המלחין אומר על יצירתו: "האינטרוספקציה אינה זרה לדרך היצירה שלי, אך עכשיו, בתקופת הסגרים, הישיבה רבת-הימים בבית וקשר הזוּם עם "העולם", המבט פנימה התבקש ביתר שאת. ולכן אך טבעי היה שנכתבה לי היצירה: "זום-אין". מול אנסמבל כלי קשת, המייצג לרוב את "העולם" הנוטה לצאת מגדרו לפעמים, העמדתי חליל-אלט וקרן, כלים אינטרוספקטיביים מובהקים, כלים שנגינת הפיאנו מרובה בהם הרבה יותר מנגינת הפורטה. בהם בחרתי כבקולות הצלילה אל הפנימיות. לפרקים הם משוחחים זה עם זה בדו-שיח תוך-נפשי ולפרקים הם עומדים בדיאלוג עם כלי הקשת "שבחוץ". הקוֹדָה היא מקטע כמו-עממי. בו, אחרי ה"זום-אין", יש אפקט של "זום-אאוט", המעניק מבט-על רחב על ההתרחשות. חדי-אוזן ישמעו ביצירה גם רמיזה ליצירתו המופלאה של צ'רלס אייבס "השאלה שאין לה מענה". ביצירתו של אייבס צרוֹרוֹת של חמישה צלילים מפי החצוצרה הם "השאלה" המיסטית, הקיומית הנשנית. ואצלי הקרן היא השואלת כביכול: "מה כל זה? כיצד ראוי לחיות?" וכפי שאייבס אינו מעניק תשובה, כך גם אני (לצערי) לא, אלא אם כן יבחר מישהו להיאחז בקול השופר, בסוף ממש, כבתשובה..."



יוסף ברנדשווילי, צילום: דודו בכר



פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי
וריאציות על נושא רוקוקו לצ'לו ולתזמורת, אופ' 33 - כ-19 דקות

היצירה הזאת אהובה מאוד על צ'לנים. היא נולדה בחורף 1876/7 כמיזם משותף בין צ'ייקובסקי לצ'לן הגרמני וילהלם פִיצֶנְהָגֶן. המחפש את השם Fitzenhagen במרשתת, ימצא שעיקר פרסומו בא לו מהיותו נושא ההקדשה של היצירה הזאת, אך מסיפור לידת היצירה מסתבר שבנוסף להקדשה, היה לו תפקיד לא קטן ביצירתה. ב-1876, בהיות צ'ייקובסקי בן 36 ופרופסור בקונסרבטוריון המוסקבאי, ניצל את חופשת חג המולד מהקונסרבטוריון לכתוב יצירה לצ'לו בעבור אותו פִיצֶנְהָגֶן, שהיה אז בן 28 וכבר (כמוהו) פרופסור בקונסרבטוריון לצד היותו הצ'לן הראשי בתזמורת "אגודת המוזיקה הרוסית" במוסקבה.

בתחילה הציג צ'ייקובסקי לפיצנהגן גרסת צ'לו ופסנתר, וכיוון שנגינת צ'לו לא הייתה אחת מיכולותיו של המלחין, הציע לו לצ'לן להכניס פה ושם שינויים בתפקידו, כדי להקל על עצמו את הביצוע. הצ'לן עשה כך, וצ'ייקובסקי תזמר. בבכורה, באביב 1877, לא נכח המלחין לרגל נסיעה, אך כשהגיעה עת הדפסת התווים, קיבל צ'ייקובסקי מן המוציא לאור מכתב מזדעק ומתמרמר: מתברר שפִיצֶנְהָגֶן לא רק התאים לו את תפקיד הצ'לו כמוצע, אלא הכניס שינויים מפליגים ביצירה כולה. וריאציות זזו מכאן לשם, הוּסְפָה מודולציה לסולם אחר, ואחת הווריאציות הושמטה כליל. צ'ייקובסקי הסכין עם השינויים. לא ברור אם באמת הסכים להם, או סתם, לא היה בו הכוח לנהל מלחמות. מכל מקום, גרסת צ'ייקובסקי-פיצנהגן היא הגרסה המנוגנת למן הבכורה ועד היום הזה.
 
מבוא תזמורתי קצר פותח, ואז הסולן מציג את הנושא. השם "רוקוקו" אינו מצביע על היות הנושא לקוח ממלחין רוקוקו כלשהו. צ'ייקובסקי המציאוֹ. וריאציה א' ממשיכה בקצבו של הנושא ובסולמו ומוסיפה קישוטיות. וריאציהב' מהירה יותר ורפליקות מדלגות בין הסולן לאנסמבל. בקוֹדָה הסולם מוחלף, כהכנה לווריאציה הבאה. וריאציה ג' היא ואלס איטי בסולם החדש. וריאציה ד' חוזרת לסולם המקורי בחגיגיות, וצלילי הסיום שלה הם הנמוכים שהצ'לו מסוגל להשמיע. החליל פותח את וריאציה ה', ולאחריה הצ'לו פוצח בשרשרת מהלכים וירטואוזיים. וריאציה ו' מינורית והבעתית-רומנטית. אולי היא שורש הביטוי "רוקוקו" (קישוטיות) שבכותרת. וריאציה ז' חוזרת לסולם הנושא בטמפו מהיר ובשיח משעשע בין הסולן לכלי הנשיפה. אם ברגע זה נראה את הצ'לנית שלנו מיוזעת, נבין על שום מה.
 
יוזף היידן
סימפוניה מס' 83 ("התרנגולת") בסול מינור אלגרו ספיריטוזו / אנדנטה / מינואט: אלגרטו – טריו / פינאלה: ויוואצ'ה

למרות הזדהרות שמו של יוזף היידן בשמי אירופה, עברו עשרות שנים עד שעלה על דעתו של מישהו בפריס להזמין אצלו יצירה. לבסוף עשה זאת הרוזן ד'וֹנְיִי (D'Ogny), ולו חב העולם תודה ענקית על שש "סימפוניות פריס" שיצר היידן בשנתיים 1785/6. סימפוניה מס' 83 היא אחת מהן. ההומור ההיידני ניכר כבר בהתחלה: אל נושא דיסוננטי,כמעט טראגי,הפותח את הפרק הראשון, היידן מצרף נושא קל שבקלים, אשר אף מעניק לסימפוניה את כינוייה: בפי האבוב מושם מוטיב של קרקור תרנגולת, שאליו מצטרפים אט-אט גם החליל והכינורות. זה גם הזמן שבו הסימפוניה נפרדת כמעט כליל מן המינור שבכותרת. הפרק השני מז'ורי, ומתחיל נינוח. ואז - שוב בדיחה: הכינורות השניים והוויולות מתחילים בליווי כלשהו, אך המנגינה האמורה להיות מלוּוה אינה מַבְכּירָה , ואז נושא שני מתפרץ. בפרק השלישי היידן מביא לפריס מינואט, שהוא כידוע מחול פריסאי, אלא שהיידן מעניק לו צביון אוסטרי. הטריו המצורף למינואט עממי-אוסטרי בלא ספק. ואז צץ הפינאלה. מלבד כמה חשרות-עננים מינוריות פה ושם הוא עליז, ריקודי ומז'ורי.

יוזף היידן, תמונת יחסי ציבור


הקונצרטים יתקיימו ב-

2.3.22 יום ד' בשעה 20:00 מוזיאון תל אביב לאמנות , אולם רקנאטי
3.3.22 יום ה' בשעה 20:00 מוזיאון תל אביב לאמנות , אולם רקנאטי