תיאטרון - ראובן רובין שלא הכרנו

ב 16 בנובמבר 2006 תיפתח תערוכה חדשה במוזיאון ישראל שתציג את יצירתו המוקדמת של ראובן רובין (1923-1914). את התערוכה אצר אמיתי מנדלסון.

רבות ידוע על יצירתו הארצישראלית של ראובן רובין, ואילו יצירתו הטרום-ישראלית , משנת 1914 ועד 1923 עת היה אמן צעיר בשנות ה-20 לחייו, כמעט שלא נחקרה. התערוכה החדשה במוזיאון ישראל, "נביא בעירו", מבקשת לשפוך אור על תקופה זו, הפחות מוכרת של ראובן, ומציגה לקהל בפעם הראשונה יצירות שרובן נעשו ברומניה מולדתו.

ראובן רובין הוא אחד האמנים הידועים ביותר בתולדות האמנות הישראלית. הוא נתפס בארץ וגם בחו"ל, כאמן הישראלי בהא הידיעה, האמן שהפנים את מהות הישראליות והצליח לבטא אותה על בדיו באופן הנהיר והמזוקק ביותר בעיקר ביצירותיו משנות העשרים והשלושים. לעומת זאת, התקופה המוקדמת של ראובן, לפני בואו ארצה, בין 1914 – 1923 נשארה תקופה עלומה שלא קיבלה התייחסות רצינית במחקר או במסגרת תצוגה מוזיאלית. בתקופה זו יצר ראובן עבודות שונות במובהק מהיצירות אותן יצר לאחר הגיעו לארץ. יצירות אלו, שסגנונן סימבוליסטי ואקספרסיבי, מבטאות בין השאר את יחסו המורכב של ראובן לסוגיות כגון יחסי היהדות והנצרות וכן יחסו לציונות.

יצירות אלו מוצגות כאן יחד בפעם הראשונה ופותחות פתח לעולמו המורכב והמרתק של ראובן הצעיר עוד טרם נתגבש אצלו הסגנון הארצישראלי. חלק ניכר מהיצירות שיוצגו בתערוכה הן יצירות שאינן מוכרות לציבור הרחב, מאוספים פרטיים בארץ ובחו"ל וזו להן התצוגה הראשונה.

ראובן רובין נולד ב- 1893 בדרום-מזרח רומניה והגיע לארץ להשתקע ב- 1923 והוא בן 29. מאז שגמלה בלבו ההחלטה להיות לאמן, בהיותו נער, הוא שהה בארץ ישראל (למד ב"בצלאל" ב- 1912-13), בפריז (1913- 1914), באיטליה (1915), בצ`רנוביץ רומניה (1921-1919) ובניו-יורק (1921). במקומות אלו רכש השכלה (גם אם לא ממוסדת) והשפעות רבות. ב- 1921 הציג בניו-יורק, יחד עם האמן ארתור קולניק, תערוכה גדולה מעבודותיו שאורגנה על-ידי של אלפרד שטיגליץ, הצלם הידוע, ומקדם המודרניזם בארה"ב, שהיה גם צייד כישרונות.

עד הגיעו לארץ להשתקע ב- 1923 יצר ראובן מאות עבודות. רוב העבודות אבדו, אך אלו שנותרו מראות על מורכבות רגשית ותרבותית ועל רמתו ויכולתו הגבוהה בתור צייר ורשם.

התערוכה והקטלוג רחב ההיקף המלווה אותה מציגים ציורים, רישמוים ופסלים מ תקופת יצירתו המוקדמת של ראובן. היצירות שנבחרו לתערוכה הן בעיקר אלו העוסקות בחוויות דתיות בעלות אופי אישי עמוק, סבל והתבודדות סגפנית, בדמויות תנכ"יות ובדמותו של ישו וסגנונן סימבוליסטי - אקספרסיבי. נראה שציורים אלו מבטאים באופן המובהק ביותר את הלך הרוח הנפשי שראובן היה שרוי בו באותה תקופה. ביצירות אלו בא לידי ביטוי הקשר המורכב של ראובן לעולם הנוצרי ולדמותו של ישו בפרט, יחסו לציונות והשפעות השירה וההגות של התקופה. ליצירות אלו, שכמעט ואינן מוכרות לציבור, יש חשיבות רבה הן בהבנת יצירתו הכוללת של ראובן הן למחקר על תולדות האמנות הישראלית ומקורותיה.

התערוכה תוצג במוזיאון במשך שישה חודשים. במקביל תוצג במוזיאון תל-אביב לאמנות תערוכה גדולה של יצירות ראובן בשנים 1930-1920. המוזיאונים חברו יחדיו בשיתוף פעולה במסגרתו תינתנה הנחות לביקורים בשתי התערוכות.

אתר מוזיאון ישראל