תיאטרון - ערן צור בהופעה: שר את עצמו לדעת

עם אורחים, בלי אורחים, מופע ההשקה של ערן צור לתקליטו החדש אישרר את העובדה שמדובר בפרפורמר מעולה.

חתך, זהב

אף פעם לא יצא לי לראות את ערן צור על הבמה, אבל כל מי שאני מכירה וראה אותו בלייב סיפר שהוא שר את עצמו לדעת, וסוחט את עצמו את טיפת הסאונד האחרונה. ביום חמישי האחרון חוויתי את העניין הזה בעצמי. צור הגיע למופע עם חברים לכבוד האלבום החדש שלו "חותך בחתך הזהב" באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל-אביב. על הבמה התארחו גם אביב גפן, שלומי שבן, אלי דג`יברי ו"בונא מיוזיק", אבל האמת היא שצור לא היה צריך אף אחד מהם כדי לתת לקהל שלו כשעתיים של רוק, שבחלקן אפילו גרמו לי להזיל דמעה.

את המופע פתח ערן צור עם "לילות של ירח מלא" מתוך "פרפרי תעתוע" וממגנט אותי בלי שום בעיה מיוחדת. הביצוע שנותן צור לשיר לא משאיר מקום לספק – זו הולכת להיות הופעה שאזכור זמן רב אחרי שהאורות ידלקו. גם יתר הקהל היה כבר מהאקורד הראשון משולהב, ונתן לצור את ה"פוש" שהוא היה צריך כדי להיכנס לעניינים בפול גז.

גם אם ערן צור לא נחשב לאחד האמנים הפופולריים ביותר במוזיקה הישראלית, חלק גדול מאוד משיריו זכה להשמעות רבות ברדיו. העובדה שמדובר במופע בכורה להשקת האלבום החדש לא הפריעה לערן צור לעשות כבוד לכל ארבעת האלבומים הקודמים שלו והופתעתי לגלות שאת רוב השירים ברשימת המצאי של ההופעה אני מכירה כמעט בעל פה. "תמונה אימפרסיוניסטית", "תכלית בתחתית", "הוא והיא" הם רק חלק מהרפרטואר העשיר של צור.

הקהל מעייף את שרירי הידיים

הביצועים המשותפים של צור ואורחיו הוסיפו המון צבע למופע. דווקא הביצוע של צור וגפן ל"נשל הנחש" של מאיר אריאל הפתיע ונתן לשיר חיים חדשים. התחושה שלי הייתה שערן צור מנסה לתת פייט מוזיקלי לאינטרפרטציה של אביב גפן, והשילוב בין הקולות שלהם עשה את העבודה והפך את "נשל הנחש" למוצר חדש על המדף. הביצוע המשותף השני של צור וגפן לשירו של האחרון - "ועם הזמן" היה אחד הביצועים החלשים במופע. מהפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה הוא הצליח לנסוך בי עצבות תהומית. בגרסת הדואט נעלמה העצבות שבשיר, וחבל.

בין השירים פיזר ערן צור סיפורים על כל מיני אירועים שהביאו אותו לכתוב דווקא את מילות השירים. מדהים לשמוע עד כמה אירועים שוליים המתרחשים באישון לילה בפאב מוזנח, הופכים עד מהרה ללהיטים שנכללים בכל פלייליסט.

גם אחרי שעה וחצי של הופעה הקהל לא נותן לערן צור לרדת מהבמה ללא הדרן. כמו שכתוב בספר, ערן יורד לכמה שניות, נותן לקהל לעייף את שרירי הידיים במחיאות כפיים סוערות, ואז חוזר בחיוך מבויש. הוא נותן שני שירי הדרן, ויורד מהבמה. כשיצאתי חזרה לכפור התל אביבי של יום חמישי בערב, הרגשתי כאילו הטמפרטורה עלתה בכמה מעלות מתחילת המופע ועד סופו. המוזיקה של ערן צור והטוטאליות שלו חיממו לי את הלב.

לפרטים נוספים