קלאסי - אופרה לזמרת אחת

"הקול האנושי" מאת פרנסיס פולנק היא יצירה יחידה במינה: אופרה לזמרת אחת. שיחה עם זמרת הסופרן מיכל שמיר שתעמוד במרכזה של ההפקה שתעלה במסגרת פסטיבל האביב בראשון לציון

חוט הטלפון

בהתכתבות שניהלו שני יוצרי ההצגה "הקול האנושי" רב-האמן ז`אן קוקטו והמלחין פרנסיס פולנק, כתב מחבר המחזה קוקטו לעמיתו המוזיקאי "פרנסיס יקירי, (ביצירה הזאת) קבעת אחת ולתמיד את הדרך שבה צריכות מילותיי להיאמר". מחמאה גדולה מאוד בייחוד כאשר היא באה מקוקטו שהיה יוצר רב-תחומי, שנים לפני שהמציאו את המושג - משורר, סופר, צייר, במאי, במאי סרטים, כוריאוגרף ועוד.

האופרה החלה כמחזה שהוצג בהצלחה והיה גם נוסח קולנוע נפלא עם אנה מניאני. זהו אתגר מוזיקלי אמנותי לא פשוט. יצירה לזמרת אחת שנמצאת פיזית על הבמה כחמישים דקות רצופות, מטלה קשה לכל זמרת גם כאשר היא מקבלת אתנחתות מן המלחינים באופרות גדולות. על אחת כמה וכמה, כשהיא הגיבורה, הציר, והדמות היחידה.

הסיפור הוא סיפורה של אישה מבוגרת, שאהובה הנוכחי הצעיר ממנה החליט להיפרד ממנה, הוא ככל הנראה כבר חי עם אישה אחרת. נותר אולי רק אקט חוקי לצורך מימוש אבל לא יותר. הקשר האחרון שלה איתו הוא קו הטלפון, החוט שמחבר את הטלפון לקיר ומשם אל האהוב המתנתק. חוט שבו אפשר להיאחז וגם לנסות לכרוך אותו סביב הצוואר, במישור המטאפורי ובמישור המציאותי. מוזיקלית, פולנק מצליח בפחות משעה ליצור את קשת הרגשות ולהניע את האופרה שלו ממלודיות רגשניות, לרגעים דרמטיים והרבה רגעי תחכום מוזיקלי עשיר. השינוי במצב רוחה של האישה, יוצר מצבי רוח מוזיקליים עשירים שהזמרת הסולנית והמוזיקאי או המוזיקאים השותפים בהפקה צריכים לגלות ולהביא את הבמה.

מיכל שמיר, שכיכבה על במת האופרה הישראלית ובמשך שנים גם על במות אירופה, כבר שרה ושיחקה את "האישה" (לדמות באופרה אין שֵם). הבמאי בפעם הקודמת היה דיוויד אולדן והאופרה הוצגה בגרמניה. מאז חלפו עשר שנים, הרצון לחזור לאופרה המיוחדת במינה של פולנק לא הפסיק להטריד אותה. בישראל אין מסגרות מסודרות לאופרות שאינן "מיין סטרים" מקובל או יצירה של מלחין ישראלי תורן, וכן "הקול האנושי" על יופייה ונדירותה נופלת בין הכסאות. מסגרות פסטיבליות או כמו-פסטיבליות יכולות לנסות ולהתמודד עם הפקות כאלה.
פסטיבל האביב יצר את הקשר בין מיכל שמיר לבימאית יוליה פבזנר, ששבה לפני זמן קצר מבימוי "נבוקו" באופרה הממלכתית של אתונה, וממשיכה לביים כאן בעונה הבאה בעיקר בארה"ב, לשתיים חברו איתן שמייסר כמנהל מוזיקלי וכפסנתרן והדס לוז-אילון כמעצבת תאורה.

דיאלוג מתחנחן, מתחנפן

- מי היא "אישה" בשבילך?

"למעשה זו `כל אישה`, זה אפילו לא רק עניין נשי. כולו היינו שם. בפרק של הנטישה. באופרה זה מחודד למגדר, והדמות היא דמות שבירה, אובססיבית, מתאימה לתקופת חיבורה של האופרה, לפני יותר מחמישים שנה".

- במחזה המקורי של קוקטו, יש פירוט רב יותר בטקסט, תיאורים של בקשות האישה מאהובה הנוטש, במוזיקה הרבה מן הטקסט נחסך..

"פולנק במוזיקה שלו מצייר את תהליך הפרידה, את חשיפת השקר שמאחורי הסיבה. לדעתי בולטות במוזיקה גם האובססיביות שלה והאידיאליזציה של דמות האהוב. המוזיקה מיטיבה לצייר את הנשיאה בעול היחסים, בתיאור הפחד, הבדידות. המוזיקה היא שיקוף מתמיד של המציאות. יש פה גם דיאלוג קבוע של הזמרת עם הכלי המלווה, דיאלוג, מתחנחן, מתחנפן, אגרסיבי. המוזיקה המנוגנת היא מעין קול שני, מעין מספֵּר".

בימאית שחושפת פינות

- יש הבדל בין הבימוי של אולדן הגבר לבין זה של פבזנר כאישה?

"כשאני מתבוננת מכאן, נראה לי שדווקא במאי גבר, חיפש את הרכּוּת, את העיגול והבימאית חושפת ומגלה פינות באופי הנשי של הדמות".

- שלוש הנשים המעורבות בהפקה, את יוליה והדס, שלושתכן אימהות צעירות לילדים בני שבועות וחודשים ספורים, עד כמה מצב זה משפיע על ראיית הדרמה הנשית הזאת?

"יש תובנה חדשה. תובנה שבאה מתוספת של עטיפה חדשה, אנושית, אימהית. לא בטוח שאמת זו חלה רק על נשים. יש בפרק הזמן הזה, בשבילי עשר שנים, מאז נגעתי בתפקיד לראשונה, הן חיים חדשים והחיים החדשים מביאים אינטרפרטציה נוספת".

- בגלריית התפקידים שעשית עד היום איפה ממוקמת גיבורת האופרה הזאת?

"חשבתי לא פעם על הדמויות השונות ששרתי וגיליתי שבסופו של דבר יצא לי לגלם את הגיבורה שבסוף האופרה היא `משוגעת בכותונות לילה`. כך היא ויולטה, גיבורת `לה טרוויאטה` של ורדי, או מארי, גיבורת `ווצק` של ברג, מרגריט ב`פאוסט` של גונו. רק הרוזנת ב`נישואי פיגארו` של מוצרט לא כלולה בקבוצת הדמויות הזאת. כולן נשים עם יכולת לאהבה חזקה, יש בנשים האלה גם כוח וגם רגישות ובאות המידה גם שבריריות. הגיבורה של `הקול האנושי` יש בה כל התכונות ואם זאת היא יחידה במינה, קשה למצוא לה מקבילות של ממש. מה שלבטח משותף לה ולכל הדמויות האחרות ששרתי שהן דורשות לוח צבעים מאוד רחב כדי לתת להביא אותן לביטוי בימתי".
"הקול האנושי" תעלה במוצאי שבת, 24 במרץ 2007 ב- 21:00 בהיכל התרבות ראשון לציון במסגרת פסטיבל האביב 2007.