סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2019 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
2930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון קסם, אובדן ואיפוק
 

 
 
כל העיסוק הזה באמן הוא קצת בעייתי בעיניי. נראה לי שככל שמתעניינים יותר באמן ככה פחות מתעניינים באמנות...אני למשל מאוד מקפיד לא לקרוא ביוגרפיות ודברים כאלה על אמנים שאני אוהב. אני מקבל מהאמנות שלהם את כל מה שאני צריך, אני לא צריך יותר מזה"
רוחו של לו ריד שורה על אלבום הסולו של השני של נעם רותם,"הכתיבה מאוד ריאליסטית, אין תובנות עמוקות, אנשים קרובים אליי חלו בסרטן, חלק נפטרו.. עולם שלם שרוב חיינו אנחנו מנסים להרחיק", הוא אומר.


"אין פה משהו אמיץ, זה הדבר עצמו"
 
לא קל לצלוח את "עזרה בדרך", אלבום הסולו השני של נועם רותם, למי שמפחד כמוני מבשורות רעות. לפחות פעמיים עצרתי את הדיסקמן כדי לקחת אוויר, להסדיר את הנשימה, להצליח להתמודד עם הטקסטים שלו שפורשים בצורה מצמררת את סיפורי בית החולים אותם הכיר מקרוב בשנים האחרונות, את הרגעים הכי עצובים של החיים, כתובים, מופקים ומושרים בצורה מדויקת, שכל חריגה ממנה לכיוון משתפך יותר או מוצג יותר היו מעקרים אותם מהאמינות האכזרית שיש בהם. הבחירה בהפקה המוזיקלית שלא גונבת את ההצגה ולא מנסה לקשט את השירים אלא משלימה את הסיפור בחמלה ובאיפוק, רק מעצימה את התחושות.
 
"צלצול הטלפון הקפיץ אותי כמו אזעקה/ סיפרו לי שאתה גוסס עכשיו במחלקה/ ולא הספקתי לבקר אותך/ אחרי כמה ימים נפגשנו שוב/ כלום לא היה אותו דבר/ עכשיו כולם בכו מסביבך/ אחותך הקטנה סיפרה איך הוא נלחם/ לא איבד אמונה, ואז הוא לא נשם/ (...) שבועות אחר כך וכמעט נשכח כל העניין/ עד שסרטן פגע גם באשתי עשה אותי קטן/ ואין לזה סוף, אין לזה סוף"("אין לזה סוף", מילים ולחן נועם רותם)
 
"האלבום מתעד תקופה ששאבה אותי כולה", מספר רותם. "הדברים מאוד ברורים, הכתיבה מאוד ריאליסטית, היא לא מלאה בתובנות עמוקות כאלה, כי אין. אנשים קרובים אליי חלו בסרטן, חלקם גם נפטרו, ואתה נפתח לעולם שלם שרוב חיינו אנחנו מנסים להרחיק אותו מעצמנו. כולנו הרי מפחדים מהדברים האלה. כשאתה נפתח אתה גם יותר פתוח לשמוע סיפורים של אחרים, ויש באלבום גם שיר על אורי לוטן, שלא הכרתי אישית, אבל הכרתי קצת את פועלו, ואז שמעתי את הסיפור ממקור ראשון ואיכשהו מיד בא לי שיר שאחר כך אנשים קרובים אליו אמרו שזה כאילו הוא כתב את זה על עצמו. יש גם שיר על מירי בן יוסף שהייתה היחצנית שלי הרבה שנים ואני גם חבר מאוד טוב של הבת שלה ובן זוגה, ויצא לי ללוות אותם הרבה לקראת הסוף שלה".
 
נדמה לי שצריך המון אומץ כדי ללכת על אלבום שלם שכולו מתעד תקופה כזאת
 
"אני לא רואה את זה בתור מעשה אמיץ במיוחד. לא כתבתי את זה למען משהו, לא אמרתי `עכשיו אני יושב וכותב על זה אלבום`. דברים נכתבו תוך כדי התקופה, בלי שום כוונות, ובסופו של דבר הם פשוט הונצחו. אני לא רואה בזה משהו אמיץ, זה הדבר עצמו, אין פה סוד".
 
הוצאת את האלבום בהוצאה עצמית?
 
"בגדול כן. בשלב ההפקה היותר מאוחרת נענע דיסק הצטרפו. מה שכן נכון זה שבאמת דרוש הרבה אומץ של חברות תקליטים להסתכן עם זה ולא כל כך היה להם, כי זה הבהיל גם אותם".
 
רגשות מעורבים לגבי קרח תשע
 
האלבום הזה של רותם, לא רק פעל עלי בעוצמה, אלא גם הפתיע אותי במיוחד לאור הדימוי שהיה מקובע לי בהקשר שלו מאז ימי `קרח תשע`, הלהקה שבה התפרסם לפני כעשר שנים, ויצרה אצלי רושם שמדובר בבחור ציני, מרוחק, מתוחכם וקר קצת, ההפך הגמור מכל מה שמשתמע מהאלבום שלו ומהשיחה איתו.
 
"קודם כל עברו עשר שנים. ואני חושב שזאת הייתה המסכה שלבשתי אז. הוויברציות האלה שאת מתארת באות תמיד מאיזה מקום של חוסר ביטחון בסיסי או משהו בסגנון הזה, וזאת הייתה מין מסכה שלבשתי, אבל היא הייתה אותנטית. לא זייפתי את זה אלא עשיתי משהו שהיה מאוד אותנטי לי אז. `קרח תשע` הייתה סוג של מחלקה קטנה, של איזה חבורה פנימית מאוד, עם בדיחות מאוד פנימיות והווי מאוד סגור ומצומצם שפתאום כל העולם רואה אותו. אני מבין את האנטגוניזם שזה עורר ואני חייב להגיד שלא במיוחד ניסינו להילחם בזה. זה היה חלק מהשואו, וזה היה אפילו, אם להתנפח לרגע, סוג של אמירה אמנותית כלשהי. אבל באיזשהו שלב זה מעייף, והתעייפתי מזה. יש לי הרבה רגשות מעורבים לגבי מה עשינו ואיך שעשינו שם, אבל בסופו של דבר זה אבן ראשונה בדרך המוזיקלית שלי ובלי זה לא הייתי פה היום.
 
"סביר להניח שאדם, במיוחד בטווח הגילאים היחסית צעיר, בצומת קריטית של גיל, עובר דברים ומתבגר, וזה אמור להתבטא גם באמנות שהוא עושה. אם היית מכירה את האלבום שהוצאתי ב-2004 ("חום אנושי"), היית פחות מופתעת, כי זה תהליך ששמעו כבר בשירים של האלבום ההוא".
 
מופיע במקומות הארד קור
 
רוחו של לו ריד עוברת בין שירי האלבום, מאזכור "קסם ואובדן" בשיר הראשון והביצוע ל"חרב דמוקלס" של ריד, ועד ההפקה המוזיקלית שמזכירה את אלה של ריד בגישה המאוד עניינית שלה. הפקה שלא תולה עגילים על אוזני השיר אלא מציעה לו גלגלים כדי שייסע במהירות הנכונה על הכביש המתאים.
 
"עשיתי את ההפקה עם לני בן בשט ואדם שפלן, וזה נכון, `מג`יק אנד לוס` של לו ריד הוא אלבום שמאוד השפיע על האלבום שלי. הוא ליוה אותי בתקופה הזאת כי זה אלבום שקונספטואלית מדבר על אותם דברים בדיוק והוא נתן לי הרבה כוח לכתוב את הדברים ומיקד אותי באיך לכתוב אותם, כי הוא כותב שם בצורה כל כך ריאליסטית וחסרת רחמים על הדברים, שזה נתן לי איזושהי גושפנקה ואיזשהו סוג של אומץ לעשות את זה עם עצמי. ובאמת, העניין הזה של להשאיר את הדברים כמו שהם זה משהו שאני חושב שלקחתי משם. הצורה הזאת המאוד נטורליסטית, שזה דבר שגם מאוד מתבטא בהופעות שלי, ובגלל זה רובן הן בפורמט של גיטרה ופסנתר, כדי שהדברים יעברו בצורה הכי גולמית ושיישאר רק השיר. זה באמת אלבום שפחות מחפש הרפתקאות מוזיקליות וסאונד ושכבות".
 
כבר הרבה זמן שאני רואה אותך מופיע גם במקומות כמו הבלום בר, שבהם מופיעים בחינם, וגם זה הפתיע אותי, כי זה אקט של בנאדם שלא נותן לאגו שלו לשלוט בו. יש בזה הרבה צניעות
 
"כן, אני מופיע במקומות מאוד הארד קור. בשנה וחצי האחרונות לקחתי לי את זה כמין מסע כזה שהוא גם מסע פנימי של באמת להופיע הרבה, הופעתי בטח איזה מאה חמישים פעם בשנה וחצי האחרונות. לא יודע אם זה מקום של צניעות כמו שזה פשוט מה שאני עושה. אם את מחפשת את התהליך, אז כנראה שזה העניין. אני עושה את הדבר שנראה לי אמיתי, שנראה לי נכון, לא מחפש להרוויח ולא מחפש להפסיד. אני פשוט עושה את מה שאני עושה. זה נשמע קצת פלצני אולי אבל זה לגמרי ככה".
 
ואתה חי מזה?
 
"עכשיו כשהאלבום יוצא יש תקווה שאפשר יהיה לחיות מזה. בחודשים האחרונים אני קצת חי מזה וקצת מכל מיני ריקושטים שיש מסביב לזה. כרגע קשה לי לראות שאני אצליח להתפרנס באופן בלעדי מזה, אבל אני מאוד מקווה. בשנים האחרונות עשיתי כל מה שצריך כדי לפרנס את המשפחה שלי. מגיל חמש עשרה בערך אני מתקלט, ומזה אני יותר מתפרנס".
 
מקפיד לא לקרוא ביוגרפיות
 
מתי האלבום יוצא לחנויות?
 
"מחר, בעזרת השם"
 
בעזרת השם? להתייחס לזה?
 
"אם את רוצה. זה תמיד בעזרת השם, לא? מישהו צריך לעזור."
 
אז הנה עוד פעם הפתעת אותי
 
"זה מצחיק כי כאילו הפרסונה שלך מתקבעת מתוך איזה משהו שמישהו אולי קרא וראה עליך לפני עשר שנים, ואז הוא מצפה לפגוש אותך באותו מקום, וזה משהו שהרבה זמן היה לי מאוד קשה איתו, אבל באיזשהו שלב לקחתי החלטה שאני לא צריך לעמוד בציפיות האלה, ושזה טיפשי לנסות לעמוד בפרסונה שאיכשהו נהייתה לך. גם כל העיסוק הזה באמן הוא קצת בעייתי בעיניי. נראה לי שככל שמתעניינים יותר באמן ככה פחות מתעניינים באמנות. כשאני קונה חולצה אני רוצה שהיא תהיה יפה, שהיא תהיה נוחה, לא אכפת לי מי עשה אותה. אני למשל מאוד מקפיד לא לקרוא ביוגרפיות ודברים כאלה על אמנים שאני אוהב. אני מקבל מהאמנות שלהם את כל מה שאני צריך, אני לא צריך יותר מזה".

 

נעם רותם, "עזרה בדרך", "נענע דיסק"

הופעת בכורה חגיגית להשקת האלבום תתקיים ב- 9 באוגוסט 2007 ב- 21:30 במרכז ענב בתל-אביב.
 


למועדי מופעים >

18/07/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. אלבום מדהים, מעורר כל-כך הרבה הערכה.
טל , (24/07/2007) (לת)
2. זה האלבום של השנה!
שמרית , (23/07/2007)
1. זה נשמע כמו האלבום של השנה!
מיסתורית , (18/07/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע