ההצגה "לספור עד עשר" על קירוב לבבות בין דתיים לחילונים קיבלה את חסותה של עמותת "צו פיוס"
בעמותה התלהבו ממסרי ההידברות בהצגה והחליטו לתת חסות שבמסגרתה יינתנו הדרכות בבתי הספר בנושא השסע בין דתיים וחילונים, כמו כן, העמותה החליטה לסבסד את עלות ההצגה בישובי פריפריה, כדי שיוכלו לצפות בהצגה במחיר שווה לכל נפש.
ההצגה מתארת שגרת חיים בשכונה מעורבת שבה גרות משפחות דתיות וחילוניות. השלווה מופרת כשיום אחד המועצה נותנת לילדים מקלט לערוך בו מסיבות בסופי שבוע. הילדים נרתמים לעבודה ותוך שבועיים הופכים את המקלט שאיש לא נגע בו מזה שנתיים למועדון לתפארת. כשהם מגיעים בליל שבת לפתוח את המועדון ולקיים בו את המסיבה הראשונה שלהם, מסתבר להם כי מישהו החליף את מפתחות המועדון והמסיבה בוטלה. לאחר בירור קצר מתברר כי מישהו במועצה לא נתן דעתו על כך שהמקום שניתן להם על ידי אותה מועצה קרוב מדי לבית הכנסת ועל כן סגרו אותו. האירוע הזה מוציא את כל ה"שדים" מתרדמתם ופותח ב"מלחמה" בין הדתיים לחילונים בשכונה. ההצעה להידברות נתקלת בקיר אטום והצדדים מתבצרים בעמדותיהם כשכל אחד מהצדדים מעלה טיעונים על קיפוח מזה שנים. מושגים כמו "כפיה דתית" , כפיה חילונית ודעות קדומות משני הצדדים נישאים בפי כל.
בתוך אווירה עוינת זאת מעורבים גם ארבעה ילדים. שניים דתיים ושניים חילוניים. חלקם נגררים בהתלהמות אחרי עמדות ההורים ואחרים, ילד חילוני וילדה דתיה מנסים ליצור לעצמם חלקת אלוהים קטנה בתוך הכאוס שנוצר פתאום בשכונה.
ההצגה דנה בשסע ובקיטוב הקיים בחברה הישראלית בין דתיים לחילונים מתוך מטרה לעודד הדברות וקשר על בסיס של סובלנות הדדית, קבלה והבנה של הזולת והאחר.
את המחזה כתבה וביימה גליה בארי, על המוזיקה המקורית אחראי אפי שושני, עיצוב התלבושות והתפאורה בניצוחה של ליאת אורון ריכנברג, את התאורה תיכנן ועיצב חיים בארי. שחקנים: רועי שגב, יובל תלמודי, ענת פדרשניידר, שרה בודן, לליאה אברוך, אלי אליוביץ.