שמות עולמיים
 
קשה שלא להתרשם מן השפע העצום שמציע דווקא פסטיבל המוזיקה הצנוע ביותר בעיר הנמל הדרומית.
עם צוות עובדים מינימלי ועם הרבה רצון טוב לעשות כאן משהו שיטביע חותם, הנה קם לו כאן באילת, פסטיבל שבשקט יכול לעורר את קנאתם של פסטיבלים אחרים למוזיקה. לא רק בישראל, אלא בכל מקום. נוצרה כאן קונסטלציה, בעזרת מימון מחו"ל, קצת עזרה מקומית כולל נציגויות של ארצות שוניות בישראל שמצליחה להפיק באילת פסטיבל מוזיקה שהוא אירוע איכותי שאין כמותו.
 
הפסטיבל – נמשך ארבעה ימים ובמהלכם מתקיימים שנים עשר קונצרטים. אתר ההתרחשויות הוא אולם תיאטראות ישראל, למעשה הקולנוע האילתי  הוותיק, שלמרבה הפלא, שמגלה מדי שנה גם איכויות אקוסטיות מפתיעות.  אמרנו קנאת יריבים. ויש בהחלט במה לקנא. כל שם ב-11 קונצרטים הוא שם בעל הישגים עולמיים, לא פחות.
 
תכניות מתובלות בסיכונים
 
השנה שני גופים גדולים במיוחד שלבדם יכולים להיות מזוהים עם פסטיבל או כפסטיבל. ראשון בהם הוא התזמורת הקאמרית מאהלר. תזמורת שגילה עשר שנים לערך שנולדה בהתארגנות מוזיקלית שיזם בשעתו המנצח קלאודיו אבאדו שניצח על תזמורת צעירים באותו שם. קבוצת הצעירים הזו התבגרה ולא רצתה להיפרד. החברים שמגיעים מעשרים ארצות שונות, בכללן ישראל -  הנגן הראשי, הכנר גרגורי אהס, הוא "משלנו" – מאירופה, אמריקה ואסיה – הפכו לתזמורת שמתכנסת לקראת הופעה בפסטיבלים החשובים באירופה. לא מזמן הם הופיעו בנגינת הסימפוניה מס` 3 של מאהלר בפסטיבל לוצרן. עם השנים הם היו לתזמורת הבית בפסטיבל אקס-אן-פרובנס, בצרפת, ושם הם מכינים בכל שנה לפחות הפקה אופראית אחת וקונצרטים נוספים.
 
מדובר בהרכב איכותי שמשלב רמת נגינה גבוהה ורוח נעורים, שילוב מנצח לכל הדעות. השנה באילת הם יופיעו בשתי תכניות, נועזות משהו. בתכנית הראשונה ינצח עליהם המנצח והכנר הגרמני קוליה בלאכר והם ישמיעו סימפוניה קצרצרה של דריוס מיו, קונצ`רטו לכינור של קורט וייל ו"גראן פרטיטה" של מוצרט. תכנית שלמעשה חושפת את נגני כלי הנשיפה בתזמורת. יצירות שהיוו תמרורי דרכים בשעתן ונשארו כאלה עד היום ומעידות שהמנהל המוזיקלי של הפסטיבל, ליאוניד רוזנברג, מוכן לקחת סיכונים, שמנהלי פסטיבלים אחרים בישראל חוששים מהם. הוא מציע לאוהבי המוזיקה מסלול שיש בו גם מן התפנוק אבל בה בעת גם מן התבלין המעורר. בתכנית הזאת למשל, דריוס מיו, קורט וייל ומוצרט היא לא תכנית שהמנוי הישראלי הממוצע (אם יש חיה כזאת) לא ירכוש לה כרטיסים למרות מוצרט. 
 
גם התכנית השנייה של התזמורת שיש בה יותר מטעמים, נוטלת סיכונים, שם ייטול את ההובלה הנגן הראשי, הישראלי כאמור, גרגורי אהס והסולן יהיה הצ`לן העולמי  מישה מאייסקי (שהוא למעשה ישראלי). לצד שלושה להיטים מובהקים "כל נדרי" של מקס ברוך, קונצ`רטו לצ`לו של בוקריני והסרנדה לכלי קשת של צ`ייקובסקי, תנגן תזמורת מאהלר שתי יצירות ישראליות  "פתיחה למיתרים", הצדעה של מנחם ויזנברג לפליקס מנדלסון וכן את "והיתר דומיה" הצדעה של גיל שוחט לוויליאם שקספיר.
 
"לה וֶנֶקסיַאנָה " - מונטוורדי
 
ההרכב הגדול השני, אנסמבל הבארוק האיטלקי "לה וֶנֶקסיַאנָה", בתכנית שהיא כולה מונטוורדי. השנה ציין העולם מלאת 400 שנה להצגת הבכורה של "אורפיאו" האופרה החשובה הראשונה, של מונטוורדי,  שמיסדה את אמנות האופרה ועליה נבנה הבנין המפואר שלתוכו יכנסו ואת דירותיו יפארו מוצרט, ורדי, וגנר, פוצ`יני, שטראוס ורבים אחרים. מונטוורדי היה האיש הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון והניח תשתית מעולה, אמנות מגובה בעקרונות אסתטיים אקדמיים. לא כל כתביו נותרו עימנו שכן האיש נדד ועבר אסונות שונים שהביאו להעלמות ולהכחדה של חלק מכתביו. אבל גם מה שנותר הוא אוצר. "אורפיאו" עדיין לא הוצג באופרה הישראלית (היו הפקות אחרות) אבל עדיין לא באופרה.
 
"לה ונקסיאנה", על צוות זמריה המעולים ובראשם מייסד האנסמבל, זמר הקונטרה טנור קלאודיו קאווינה, תעלה הפקה מבוימת של "אורפיאו". על מסעו של אורפיאו לשאול נכתבו יצירות מוזיקה רבות. זו של מונטוורדי היא היא יצירת היסוד. אם יש אירוע שאין להחמיצו זה האירוע.
 
אותו אנסמבל יקדים להגיש עוד מיצירותיו היפות של מונטוורדי. בתכנית שנקראת "הייתה שעת לילה" יושרו ויוצגו  חמש יצירות מופלאות ובראשן "הקרב של טנקרדי וקלורינדה" למעשה אופרה קטנה המספרת את מאבקם המר של האביר הצלבן והמוסלמית המחופשת לגבר ונלחמת בו בחרב ועל גבי סוס עד לנשימתה האחרונה. עוד בתכנית: יצירה מתוך הטקסט " ירושלים המשוחררת" פסגת פיוט של המשורר האיטלקי טַרקוַוטוֹ טַאסוֹ, שדמותו הייתה לגיבורת יצירה חשובה של גיתה; הקנטטה "קינת אריאנה"; האריָה הפותחת את האופרה "הכתרת פופיאה" וכן "קינת הנימפה" ומדריגל אחד. כמו שכבר נאמר  - חגיגה.
 
רביעיית ארדיטי ושלישיית "וונדרר"
 
את ההרכבים הקאמריים, פותחת רביעיית ארדיטי, בביקור חוזר בישראל. הרביעייה האנגלית ששמה לה למטרה להשמיע יצירות בהשמעות בכורה עולמיות. כאן הם ינגנו בשני קונצרטים שתי רביעיות האופוסים  95  ו-131 של בטהובן, רביעייה של ראוול ורביעייה של יאנאצ`ק "מכתבים אינטימיים", יצירה נודעת שמתעדת בצלילים את סיפור אהבתם מחוץ לנישואים של יאנאצ`ק המבוגר לקמילה שטסלובה היהודית הצעירה ממנו בשנים הרבה. יצירה שתושמע ככל הנראה לראשונה בישראל היא הרביעייה מס` 5 של הצרפתי פסקל דוּזַאפּן. מלחין בן כחמישים, שמושמע הרבה בארצו. את היצירה הזאת כתב בהשראת "מרסיה וקאמייה" הרומן של סמואל בקט, (מרסיה וקאמיה, צמד גיבורי הרומן דומים מאוד לגיבורי "מחכים לגודו" ולדימיר ואסטרגון, ועלילותיהם נכתבו שנתיים לפני המחזה הנודע). דוזאפן מנסה להעביר את הספרות הרזה והמרתקת של בקט לעולם הקאמרי וזה מבטיח לעורר סקרנות.
 
שלישיית "ונדרר" (הנודד) מצרפת בביקור ראשון בישראל, גם היא מותג עולמי שישמיע כאן שתי תכניות שונות ובהן יצירות של מנדלסון, שוברט ברהמס, בערב אחד רומנטיקה גרמנית מוקדמת ובתכנית השנייה שוסון, ראוול וליסט.  דגש על רומנטיקה צרפתית מאוחרת ויצירתו של ליסט שמקור השראתה הוא רומן מסע שמתרחש בשוויץ.
 
מישה מאיסקי ובתו, אנדיוני של הנקשנים
 
שני צמדים יופיעו כל אחד בתכנית אחת. הראשון במופע בכורה בישראל הצ`לן מישה מאיסקי ובתו הפסנתרנית לילי מאיסקי. במרכז התכנית הסונטה האחת והיחידה לארפג`ונה של שוברט וסביבה אוסף יצירות אהובות. הצמד השני שב לפסטיבל זו השנה השניה הלא הם עדי מורג ותומר יריב ה"פרקדו" מנושאי דגל הנקשנות הזוגית בישראל. אם תרצו אנדי ויוני של המוזיקה. תכניתם עשירה וכללת מגוןו החל מוויוולדי ובאך ועד ל-"שוליית הקוסם" ובאמצע גם יצירות של השניים עצמם.
 
אחד ויחיד הוא הפסנתרן הקרואטי המלהט כיום על בימות העולם, דיאן לסיץ`. לסיץ` שמגיע לאילת על גלי ביקורות נלהבות מאירופה ומצפון אמריקה גם הוא בתכנית שאינה רב לב הרפרטואר אלא גם קצת בצדדים. כך מושמעות בתכניתו שש סונטות של דומניקו סקרלטי, שש  יצירות של שופן ותשע יצירות קצרות של ברטוק. שלושה מלחינים שהיו גם נגנים מעולים. סגנונות שונים לחלוטין, פסנתר אחד והרבה מאד גוונים ותת גוונים.
 
עוד בפסטיבל, וגם זו מסורת, קונצרט שנועד לחשוף לקהל ואולי גם לנגנים מחו"ל את ההבטחות
הישראליות.  השנה ינגנו רביעיית הסקסופונים הירושלמית, קבוצה שנגניה מתחלפים אחת לכמה שנים, עניין של גיל, כיום מנגנים בה יצחק וייסמל, מעיין סמית, רעות לבנה ודניאל פינטוס;   בין ההבטחות גם הצ`לנית טללית צ`רסקי והפסנתרנים ויקטור סטניסלבסקי ודניאל אזרד. כל אחד הוא בשלב זה או אחר של לימודיו. כולם זכו בפרסים וכאן בסיומה של סקירת האירועים ראוי לתת את מלא תשומת הלב לדניאל אזרד בן ה-17. תושב אילת הראשון הנבחר לנגן בפסטיבל הבינלאומי בזכות הישגיו בתחרויות ובהופעות בישראל ובהונגריה. יפה ובעצם חשוב מאוד שאילתי  צעיר מנגן בפסטיבל לצדם של אמני צמרת כה רבים. מכאן שלוחה לו ולכל האחרים ברכת הצלחה. 

הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית באילת יתקיםי בין התאריכים 27 בפברואר - 1 מרץ 2008 בתיאטראות ישראל באילת.