לרגל שנת פולין-ישראל הנפתחת באפריל, יוצגו בסינמטק חיפה (ובסינמטקים האחרים ברחבי הארץ) החל ב-5 באפריל ועד אמצע מאי 2008, מיצירותיו של הבמאי הפולני הנודע. למעלה מ-40 סרטים יוקרנו, ביניהם סרטיו התיעודיים שטרם הוצגו בישראל. 
 
בימאי הקולנוע והתסריטאי קז`ישטוף קישלובסקי (1996-1941), נודע בזכות סרטיו התיעודיים, כמו גם סרטיו העלילתיים, שעסקו בסוגיות מוסר שונות. קישלובסקי נחשב לאחד מהיוצרים המובילים במזרח אירופה בשנות השבעים והשמונים. מבין סרטיו העלילתיים  נודעו בין היתר עשרת סרטי הדקאלוג (ביניהם "סיפור קצר על אהבה" ו"לא תרצח"), "חייה הכפולים של ורוניק" וטרילוגיית שלושת הצבעים המפורסמת , "כחול " לבן" "אדום ".

קז`ישטוף קישלובסקי 
 
ב-13 במרץ 1996 נפטר הבמאי הפולני קז`ישטוף קישלובסקי מהתקף לב שני, יומיים לאחר ניתוח מעקפים.
למרות מחלת הלב והניתוחים החוזרים המשיך קישלובסקי לעבוד ללא הרף. הפרויקט האחרון שבו עסק כלל פיתוח תסריט, ביחד עם שותפו משכבר הימים קז`ישטוף פיסייביץ`, לטרילוגיה הנקראת Heaven, Hell and Purgatory (שניים מהסרטים כבר הופקו בעשור האחרון). במותו השאיר אחריו אישה ובת המתגוררות היום בוורשה.

קישלובסקי נולד בוורשה ב-27 ליוני 1941. סרטו הראשון היה סרט דוקומנטרי קצר, מיועד לטלוויזיה, "החשמלית" (1966) שנעשה עוד בהיותו סטודנט בבית הספר לקולנוע בלודז`. לאחר סיום לימודיו ב-1969 המשיך לביים סרטים דוקומנטריים, שהמפורסם ביניהם "פועלים 1971" (1971).

ב-1976 עלה לאקרנים סרטו עלילתי הראשון "הצלקת", וב-1979 זכה בפרס ראשון בפסטיבל הקולנוע במוסקבה, עבור סרטו "צלם חובב", שביסס את מעמדו כאחד היוצרים המובילים באסכולת הקולנוע הפולני Moral Anxiety.

את סרטו "כוחו של מקרה"(1982) ביים עם עליית תנועת הסולידריות לכותרות, אך זה נאסר להקרנה לאחר כינון המשטר הצבאי ונשאר על המדפים עד 1987. סרטו "לשכב עם זר" ((1984)היווה את ראשית שיתוף הפעולה עם עורך הדין קז`ישטוף פיסייביץ`.

הפרויקט הבא של השניים היה ה"דקאלוג". למרות שרוב פרקיו נעשו לטלוויזיה, מהווה ה"דקאלוג" את אחת הפסגות המשמעותיות של הקולנוע המודרני. "לא תרצח" או "סיפור קצר על רצח" (פרק 5 ב"דקאלוג") היה הסרט הראשון שיצר קישלובסקי ב"דקאלוג". הסרט נעשה ב-35 מ"מ (ורק אחר כך קוצר לסרט במסגרת סדרת הטלוויזיה). הוא הוצג לראשונה בקאן 88` וקטף את פרס חבר השופטים. סרט זה הביא למעשה לפרסומו הרב במערב ואיתו הוא אף הגיע לארץ לפסטיבל הסרטים בחיפה.

 שליטתו בשפה הקולנועית ובשימוש באמצעים שהקולנוע מעמיד לרשותו מאפשר לקישלובסקי לעסוק במחקר פילוסופי קולנועי על מהות רוח האדם, נושא שאינו קל לביטוי קולנועי. לנושא זה הוא חוזר שוב ושוב בסרטיו המאוחרים יותר: "חייה הכפולים של ורוניק" ו"טרילוגיית שלושת הצבעים". התעכבותו על סוגיות מטאפיזיות, חוללה על המסך את התמורה המהפכנית ביותר בשנות התשעים, ואת המעבר מקולנוע פשטני לקולנוע מורכב וטוטאלי. בכל סרטיו מופיעה דמות אניגמטית של זר (או שופט). יש המסבירים את חיפושו הכואב אחר האב האולטימטיבי, המיטיב, הקיים ואת ההתדיינות האינסופית שלו עם הבורא בנדודיו ברכבות ובמשאיות כילד, עם המשפחה ברחבי פולין האפרורית, בעקבות האב שחלה במחלה קשה.

אחרי ה"דקאלוג", ב-1990 כתבו קישלובסקי ופיסייביץ` את התסריט ל"חייה הכפולים של ורוניק", שצולם בצרפת ופולין ויצא למסכים ב-1991. בין השנים 1993-4 ביים קישלובסקי את יצירתו המפורסמת ביותר והאחרונה, הטרילוגיה "שלושת הצבעים: כחול, לבן ואדום", המוקדשת לרעיונות שמביעים צבעי הדגל הצרפתי. "כחול" - חופש, "לבן" - שוויון, "אדום" - אחווה. ב"כחול" הוא מעמת בין שני מושגים: חופש ואהבה ומגיע למסקנה כי האהבה היא מעל לכל, למרות ובגלל המחיר שהיא דורשת. השימוש המחוכם באמצעים הויזואליים ובפסקול מדהים, והשימוש בצבעים אקספרסיביים לתיאור רגשות, יאפיינו את כל פרקי הטרילוגיה. ב"לבן" חוזר קישלובסקי אל מולדתו בסרט ברור, אנושי וחסר יומרות, הוא חוזר אל הטריטוריה הטבעית שלו, אל הצילום הפשוט והמתומצת (א. קטושינסקי, מי שצילם את הפרק השני של ה"דקאלוג") ואל שחקניו הותיקים. זהו סיפור אהבה פשוט אם כי רב תהפוכות - מעין אגדה עכשווית. השוויון כאן הוא בהקשר של החיים הזוגיים וגם אלגוריה על יחסי מזרח ומערב. ב"אדום" - אחווה - הסרט החותם את הטרילוגיה ובדיעבד גם את יצירתו של קישלובסקי, שוב חוזרת דמותו האניגמטית של גבר/שופט, מי שממלא את תפקידו של בורא העולם בחיי בני תמותה, וגם כאן באה לידי ביטוי מערכת היחסים המורכבת בין האדם לבורא והתחושה המקננת בו שמערכת יחסים זו היא שרירותית, חד צדדית ולא הוגנת. והאדם אינו אלא פיון בידיו של בורא שרירותי. זמן קצר לאחר הסרטת הטרילוגיה הודיע קישלובסקי על פרישתו מתעשיית הסרטים, אולם חזר בו וכאמור, התחיל לעבוד על טרילוגיה נוספת, שאותה לא סיים.

קישלובסקי זכה בפרסים רבים בפסטיבלים בכל העולם. למשל, קאן (88`, 91`), ונציה (89`,93`), ברלין (80`, 94`) ועוד רבים אחרים. הוא היה חבר באיגוד תעשיית הסרטים הפולנית וכיהן כסגן נשיא בין השנים 1979-81. בסתיו 1990 הוא זכה בחברות במכון הקולנוע הבריטי, וכן היה חבר באקדמיית הקולנוע האירופית.
 
"אתה עושה סרטים כדי להעניק משהו לאנשים, להעביר אותם למקום אחר, ואין זה חשוב אם אתה מעביר אותם לעולם האינטואיציה או לעולם האינטלקט... תחום האמונות התפלות, חיזוי עתידות, תחושה מוקדמת, אינטואיציה, חלומות – כל אלה שייכים לחיים הפנימיים של האדם והקשים ביותר להסרטה... ניסיתי להגיע לשם מהתחלה. אני מישהו שאינו יודע, מישהו שמחפש..."(קישלובסקי)