קלאסי - החברים של סופיה

קונצרט-תיאטרון המביא את סיפורם האישי של נגני תזמורת הבמה הישראלית דרך חוויות ילדותם

הקונצרט הקרוב של תזמורת הבמה הישראלית, "החברים של סופיה" מביא אל קדמת הבמה, מבחר מנגני התזמורת, שם הם נזכרים בחוויות ואנקדוטות כילדים בתחילת דרכם המוזיקלית.

במשך השנים פיתחה תזמורת הבמה הישראלית זהות ייחודית ושברה את מסורת הקונצרטים הפרונטליים בפרויקטים רבים, שבהם הנגנים משמשים גם כשחקנים, זמרים, או קריינים, וישיבתם משתנה בהתאם לצרכים הבימתיים של התוכנית. "החברים של סופיה" הופק לראשונה לפני כתשע שנים, ביוזמתו של מנכ"ל התזמורת מייק לוין. אותו קונצרט ייצג את התזמורת גם בחגיגת העשור שלה לפני כחמש שנים.

סופיה טרוסט, צ`לנית התזמורת, מספרת כיצד בהיותה בת 6, אמה רצתה שתהיה כנרת, אך מנהל הקונסרבטוריון, פרופ` סטולרסקי, שהיה בין היתר גם מורו של אויסטרך, החליט שהיא נולדה בשביל הצ`לו. הכנר יוסף קורמזין, כנר, מספר כיצד הוא בגיל 5 עבר בחינות קבלה לבית הספר המוזיקלי, והיה חסר סבלנות לקראת התשובה. כשהאיץ בחברי הוועדה לתת תשובה, הם שאלו אותו: "בחורצ`יק, תגיד בבקשה, אתה כל כך רוצה לנגן?" "אני? לא! זה אמא שלי שרוצה!" ענה יוסף הקטן.

לעומתם, את ארקדי הקטן (היום הוא כבר סבא), לא קיבלו בפעם הראשונה לבית הספר המוזיקלי. בעזרתו של מורה זקן לכינור, למד ארקדי כינור במשך שנה שלמה, כשהתמורה לשעורים הייתה צנצנת של עגבניות כבושות במלח (!). שנה אחרי כן הוא התקבל. בסיפור אחר, מספר ארקדי על שכן שלו בן גילו, אהרון טרייגר, שגם הוא למד לנגן בכינור. אבל לעומת ארקדי, שהיה ילד שובב והרבה לשחק בכדורגל עם החברים, השכן נשאר בבית להתאמן כל יום בכינור. לאחר שנים, (ההתמדה משתלמת), הפך אהרון לכנר ראשי בתזמורת של בוסטון.

מיה גלר, גם היא כנרת בתזמורת, התחילה את הקשר שלה למוזיקה דווקא דרך הפסנתר. אך לא פסנתר רגיל – היא קבלה בילדותה פסנתר קטן, בן אוקטבה וחצי בלבד (רק קלידים לבנים) שמישהו הביא מגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה. לבדה היא מצאה מנגינות, וגם ניגנה כמה שירים עממיים כמו למשל- צ`יז`יק פיז`יק (מיה מנגנת על הפסנתר הקטן, והתזמורת מצטרפת בשירה).

בין סיפוריהם של הנגנים, משתלבת מוזיקה אותה הם ניגנו בילדותם, והמוזיקה כולה של מלחינים רוסיים. סופיה מסבירה ומספרת כי כשהייתה ילדה ברוסיה, היה אסור לנגן יצירות של מלחינים מארצות אחרות. רק מרוסיה. המלחין סרגיי ניקיטין כתב על רקע זה את שירו "געגועים לויולדי", אותו תבצע הזמרת יאנה ברבש בעיבוד מיוחד בליווי תזמורת מיתרים.

בתכנית: צ`ייקובסקי - ואלס ופינאלה מתוך הסרנדה למיתרים בדו מג`ור, אופ2 48; גלאדקוב – מרש מתוך המחזמר "נגני העיר ברמן"; סבירידוב – רומנסה לצ`לו; שוסטקוביץ` – ולס מס` 2; גולטרמן - נוקטורן לצ`לו; סברידוב – ואלס; צ`ייקובסקי – סקרצו פיציקטו, מתוך סימפוניה מס2 4; בולט אוקוג`אבה - השיר של רחוב ארבאט; שיר עממי - ציז`יק פיז`יק; סרגי ניקיטין – "געגועים לויוולדי"; שיר עממי - סולניצ`ני קרוג; צ`ייקובסקי – פולקה; צ`ייקובסקי – נוקטורנו לצ`לו; פולטורצקי – מזכרת.

הקונצרט יתקיים בשבת, 24 במאי 2008 ב- 11:30 בתיאטרון חולון.