סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2014 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן יוסף טל (2008-1910)
 

 
 
יוסי שיפמן עוקב אחר מסלול התערותו של המלחין חתן פרס ישראל, שנפטר אמש, בתרבות הישראלית


ה"יקה" והתרבות הישראלית 
  
המלחין  יוסף טל הלך לעולמו אתמול, 25 באוגוסט 2008, בטרם מלאו לו 98.  טל השאיר אחריו רעיה, פולה ובן, איתן. הוא ביקש לתרום את גופו למדע.

התבוננות מן הצד בשלל יצירותיו של יוסף טל מלמדת יותר מכל על התערות, במה שניתן לכנותו "תרבות ישראל". כשאמרתי עליו שהיה "יקה" היה מי שהזדרז להעיר לי שהוא נולד בפולין ואכן צדק. עיירת הולדתו פּינֶה, נמצאת במערב  פולין, במחוז שלזיה לא רחוק מפוזנן. אביו היה רב והמשיכה למסורת יהודית תבוא לידי ביטוי בשלב מאוחר. ואולם העיר הגדולה ביותר מצפון מערב לעיירה  הייתה ברלין, שהיוותה בתחילת המאה העשרים, כוח משיכה למי שרצה להשלים לימודים גבוהים, ביניהם גם יהודים מערים שונות. שם למד טל (אז גרינטל) מוזיקה ואחד ממוריו היה המלחין פאול הינדֶמית. שנה לאחר שהנאצים עלו לשלטון בגרמניה והוא בן 24, עלה לירושלים ולמעשה לא עזב אותה מאז. בירושלים היה למורה באוניברסיטה העברית ואחר כך באקדמיה למוזיקה. כאן זכה בפרס ישראל בשנת 1970, הן על מפעל חייו והן על יצירתו "מות משה" שהיא מעין רקוויאם. בירושלים עבד בין היתר עם שני מנצחים שהרבו לנצח על יצירותיו גארי ברתיני ומנדי רודן. בישראל (לאו דווקא בירושלים)  זכה בפרס וולף היוקרתי (יחד עם הפסנתרן ולדימיר הורביץ והמלחין הצרפתי אוליבייה מסיאן) ובפרסי אנגל ובעולם הגדול זיכו אותו בפרסים העיר ברלין, ארגון "יונסקו" ואחרים.  
 
נשוב לעניין הישראלי, התערותו של טל בישראל באה לידי ביטוי בעיקר בתחומי העניין שהיוו מקורות השראה ליצירתו, התנ"ך וחשוב ביותר תנ"ך בעברית. אבל לא רק התנ"ך כספק חומר שראוי להלחנה, אלא כמקור לרעיונות ליצירות דרמטיות: יציאת מצרים, שאול בעין דור, אמנון ותמר - כל אלה מככבים ביצירותיו המוקדמות של טל. בהמשך הדרך הוא נדרש לטקסטים של נתן זך "המוות בא אל סוס העץ מיכאל" לטקסט של חיים חפר ב"מסדר הנופלים" יצירות שמקרבות אותו אל הכאן והעכשיו של הפיוט ושל הפיוט המתעד. משורר שאיתו התחיל בשנות השישים לשתף פעולה לאורך שנים הוא ישראל אלירז שותפו לרובן של האופרות שחיבר.
 
מפגש בינו לבין רולף ליברמן, מלחין וממנהל מוסדות מוזיקה באירופה, בשנת 1970 הניב הזמנות לאופרות שהוצגו בעיקר בגרמניה. במקביל, ובשלב קודם הוא הולך שבי אחרי מקורות הצליל האלקטרוניים והללו ישמשו אותו ביצירות שונות. יצירה אחת שזכורה לי היטב הייתה ניתוח ובנייה מחדש של המשפט שקרא קריָן "ממעמקים קראתיך יה". התנ"ך הופך למקור צלילי ליצירה שלמה. באופרות שלו הוא מטפל בגן העדן באופרה "הגן" במגדל בבל ובהשלכות עשרות הלשונות, על בעיית יצירת  התקשורת בין בני האדם באופרה "המגדל", הוא יונק מן התלמוד את הרעיון לאופרה "אשמדאי" שמהווה משל לשלטון רודני. ממקור אחר חוץ תנ"כי הוא מחבר את האופרה "הנסיון", שבו מתוארות התמודדויות הקיום של צעירים. כל האופרות האלה הוצגו קודם כל בגרמניה בתרגום לגרמנית. מיעוטן הוצגו בישראל.
 
פסטיבל ישראל הזמין אצלו את האופרה "מצדה 967" שתיארה את המאבק האחרון של נצורי המבצר. באופרה זו השתמש טל רק בצלילים אלקטרוניים.  האופרה האחרונה שחיבר לאופרה הישראלית הייתה "יוסף" - חיבור מעניין שיצר טל עם אלירז שמזווג את יוסף התנ"כי עם יוסף ק. ועם גרגור סמסא גיבוריו של קפקא.  יצירה דרמטית אחרת שחיבר, "אֶלזֶה",  שהוקדשה למשוררת אלזה לסקר-שילר, שחייתה בירושלים של שנות הארבעים, נחשבה ועדיין נחשבת לאחד הקולות החשובים שכתבו שירה גרמנית במאה העשרים, ובירושלים שמשה מקור השראה למשוררים וליוצרים רבים אחרים.
 
שש סימפוניות חיבר טל. לא כולן מסתדרות לפי הדרך שבה אנו תופסים את המושג סימפוניה. סימפוניה ביצירות אלו בחלקן לפחות היא הצליל שמשמיעים כלי התזמורת, כל אחד לחוד וכולם יחד. הסימפוניות נוגנו על-ידי תזמורות ישראל השונות, לרבות הפילהרמונית אבל חשוב יותר הן כמו יצירות קאמריות לא מעטות נוגנו על ידי נגנים וגופי ביצוע חשובים באירופה. החלילן אורל ניקולה, הנבלאי ניקנו זבלטה, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, ניגנו את המוזיקה שלו.
 
 לאורך השנים בפגישות ספורות עימו, בעיקר כמאזין להרצאותיו ולהסבריו, היה מרתק לשמוע אותו מסביר בנינוחות ובסבלנות, במבטא ה"יקי" הבולט, כתם נוף צלילי שהולך ונעלם מן הסביבה הטבעית שלנו. נחמד היה לעקוב אחרי ההערכה הרבה שלו לזמרים שהשמיעו את יצירותיו, בשיחות שלהן הייתי עד היה הרבה כבוד, המהול בחוש הומור עצמי. אני כצבר, האוהב את צלילה של השפה, חשתי שלמרות עשרות השנים שלו בישראל ולמרות ששלט בעברית והיא הקיפה אותו תמיד, איכשהו המבטא האישי שלו, הייקי נותר עמוק במוזיקה וגם כאשר שרו את הטקסטים שלו זמרים ילידי הארץ, הם נשמעו לפתע  "יקים". פן חביב אחד ליוצר גדול שמקומו בפנתיאון הלאומי שלנו מובטח.        



26/08/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות