שבוע הקולנוע הטורקי יתקיים בסינמטקים של תל-אביב, ירושלים וחיפה בין  התאריכים 31-22  באוקטובר 2008. במסגרת השבוע יוקרנו שמונה סרטים חדשים מהשנים האחרונות של הבמאים המובילים בקולנוע הטורקי האמנותי של ימינו, ובראשם סרט הפתיחה "שלושה קופים", שזיכה את יוצרו נורי בילגה ג`יילן בפרס הבמאי הטוב בפסטיבל קאן האחרון. לצד הקרנת הסרטים תתארח משלחת של יוצרים ושחקנים מטורקיה שילוו את הקרנות סרטיהם.

הקולנוע הטורקי החדש הוא מן המרתקים והמקוריים בעשור האחרון. מדובר בדור חדש של קולנוענים טורקים שלא רק מתמודדים עם המציאות המורכבת והסבוכה שבה הם חיים, אלא גם מנסים למצוא לעצמם שפה קולנועית חדשה, אישית ושונה מן הרגיל. סרטיהם על אשמה וחרטה, מסורת ואידיאלים שהוחמצו, ,אי סובלנות ובדידות, זוכים לאהדה ולהערכה בכל העולם.

חוברת מיוחדת לכבוד האירוע ובה מאמר על תולדות הקולנוע הטורקי תצא בסמוך לפתיחת שבוע הקולנוע.

פירוט הסרטים:

שלושה קופים (טורקיה/צרפת/איטליה 2008)

בימוי: נורי בילגה ג`יילן. משחק: יאבוז בינגול, האטיס אסלן, אחמט ריפעת סונגר

אל תדבר רוע, אל תראה רוע, אל תשמע רוע. סרטו החדש של הבמאי הטורקי הנודע נורי בילגה ג`יילן, זוכה פרס הבימוי בפסטיבל קאן 2008, הוא סיפורה של משפחה שמנסה נואשות להישאר יחד. כשחטאים קטנים הופכים לשקרים גדולים, כשהמציאות קשה מנשוא, כשצלו של העבר מאיים לערער את יציבות המשפחה, בוחרים כולם לטמון את ראשם בחול. לא לראות, לשמוע או לדבר. "העיסוק באיכויות של עולמנו הפנימי, שאי אפשר לנסח באופן רציונאלי, והניסיון להבין אותו, היו תמיד הסיבה העיקרית שלי לעשות סרטים" - נורי בילגה ג`יילן. 109 דקות, טורקית, תרגום לאנגלית ועברית באדיבות סרטי אורלנדו.

מחברת קיץ (טורקיה 2008)

בימוי: סייפי טאומן. משחק: טאנר בירסל, טייפון גונאי, הארון אוזאג

סרט הביכורים של הבמאי הטורקי סייפי טאומן הוא דיוקן חם של משפחה פרובינציאלית שמתמודדת עם מחלה פתאומית של האב. טאומן מיטיב להעביר למסך את האווירה של הקיץ שעלי ומשפחתו מבלים בעיירה הים-תיכונית המנומנמת סיליפקה. סצנת הפתיחה של הסרט מתרחשת ביום האחרון של שנת הלימודים. המצלמה מביטה בעיר ממבצר נטוש והרוס, והתמונה הולכת ומתמלאת בילדי בית הספר עם תלבושת אחידה כחולה. התמונה מתמקדת בעלי הקטן, שמחפש מחברת במקום זו שלקחו לו תלמידים אחרים. במהלך הקיץ יתמודד עלי לא רק עם ילדים בני גילו, אלא גם עם המפגש הראשון שלו עם עולם המבוגרים. דרך עיניו אנחנו לומדים להכיר את בני המשפחה: האח שמגיע מאיסטנבול, ורוצה ללמוד באוניברסיטה במקום לשרת בצבא; האב הרודני; האם שמשוכנעת שהוא מנהל רומן; ודודו של עלי, הקצב, שהעסק שלו נתון בקשיים. 92 דקות, טורקית, תרגום לאנגלית. 
  
סתיו (טורקיה 2008 )

בימוי: אזקן אלפר. משחק: אונור סיילק, מגי קובולדזה, סרקן קסקין

יוסוף משתחרר מהכלא מסיבות בריאותיות עשר שנים אחרי שנכלא בגיל 22, בעקבות פעילות פוליטית כסטודנט. הוא חוזר אל כפרו ההררי הקרוב לחופי הים השחור ואל אמו הקשישה והחולה. מסתבר שאביו מת בזמן ישיבתו בכלא,  ואילו אחותו הגדולה התחתנה ועברה אל העיר הגדולה. בכפרים ההרריים נותרו רק אנשים קשישים, ויוסוף פוגש רק בן אדם אחד בן גילו – חבר הילדות מיכאיל. לקראת סוף הסתיו פוגש יוסוף את אקה, זונה גיאורגית יפהפייה, ומתאהב בה. הנסיבות והעיתוי של פגישתם של שני אנשים המגיעים מעולמות כה שונים לא מקלים על הרומן. אהבה הופכת לניסיונם הנואש האחרון של השניים לאחוז בחיים ולהימלט מהבדידות. דרך סיפור אהבה של דמויות מהשוליים מבטא סרטו הראשון של הבמאי הצעיר אקזן אלפר מבט ביקורתי על החברה הטורקית של העשור האחרון. 106 דקות, טורקית וגאורגית, תרגום לאנגלית.

ימים ורוחות (טורקיה 2006)

בימוי: רהא ארדם. משחק: אוזקן אוזן, עלי ביי קיאלי, אלית איסקן

דיוקן של חיי כפר קטן ומרוחק בטורקיה, המורכב מרגעים אינטימיים של יופי רב, מלנכוליה וליריות. בסרטו החדש עוסק רהא ארדם בחיי הרגש של שלושה נערים בני 12. המבוגרים בחייהם חונקים ומדכאים את החלומות והשאיפות של השלושה בדיוק בדרך בה כולאים ההרים והים את הכפר הקטן. עומר מקווה שאביו, האימאם המקומי, ימות כבר. האב מתעלל בו ומעדיף בבירור את אחיו הקטן. יאקופ מאוהב במורה היפה שמלמדת בבית הספר של הכפר, אבל מתפקח בן-רגע כאשר הוא רואה את אביו מביט בה גם הוא. אמה של ילדיז הפכה אותה לשפחה בבית, וכאשר הנערה רואה במקרה את הוריה עושים אהבה, החוויה מערערת אותה עד מאוד.  רהא ארדם נוסך בזמן החולף תחושה פיוטית עמוקה כאשר הוא מחלק כל יום בכפר לחמישה פרקים, על פי הקריאות לתפילה. ארדם צילם את הסרט בכפר קוזלו ורבים מהתושבים נוטלים בו חלק. פס-קול נפלא של ארבו פארט תורם רבות לאווירה. 107 דקות, טורקית, תרגום לאנגלית ועברית.  ההקרנה בנוכחות הבמאי רהא ארדם.

אדם והשטן (טורקיה 2007)

בימוי: בריש פירהסאן. משחק: נורגול יסילקאי, חם אוזר, דריה אלבורה

ביום הראשון של הרמדאן מגיע איש דת חמור סבר בשם חסן לתחנת רכבת מבודדת אי שם במרחבי אנטוליה. יחד אתו הוא מביא את אשתו הצעירה ובתו הקטנה. חסן שמע שהקהילה הקטנה של התחנה מחפשת אימאם שיוביל אותם בתפילות וילמד את הילדים קוראן במהלך החודש הקדוש של הרמדאן. התושבים קצת מופתעים ולא במיוחד מסבירי פנים, אך בסופו של דבר הם מציעים לחסן ומשפחתו לשהות בבית ששמור לאימאם. 103 דקות, טורקית, תרגום לאנגלית ועברית). ההקרנה בנוכחות הבמאי בריש פירהסאן.

 טאקווה – יראת האל (טורקיה/גרמניה 2006)

בימוי: אוזר קיזילטן. משחק: ארקאן צ`אן, גובן קיראג`, מראי אולגן

מוהרם הוא פקיד זוטר בחברה איסטנבולית קטנה – רווק פשוט וחף מכל תחכום ששלושים השנה האחרונות בחייו היו שגרתיות ונטולות ריגושים. מדובר באדם מאמין המקפיד על קלה כחמורה, מתנזר ממין, מתפלל בכוונה גדולה וכל רצונו לנהל חיים פשוטים וצנועים. דווקא על הגבר המופנם הזה מטיל השייך את תפקיד גביית החובות עבור השכרת נכסי המסדר העשיר שאליו הוא משתייך. מוהרם מקבל מלבושים חדשים, טלפון סלולארי, רכב עם נהג, מחשב והשלווה שבה התברכו חייו עד כה עוברת כלא הייתה. למעלה, כך הוא מגלה, שום דבר לא פשוט, הצביעות פושה בכל וסוגיות אתיות אינן נותנות לו מנוח. פתאום העולם כבר איננו מורכב מטוב ורע שהקו המפריד ביניהם ברור. איך אפשר לגבות שכר דירה מאשה ענייה שבעלה שוכב על ערש דווי? איך אפשר להשכיר נכס למוסכניק חובב אלכוהול במופגן? העינוי גובר כאשר את שנתו פוקדת אישה מפתה וכל זה יחדיו מגביר את היראה מפני נחת זרועו של אללה הכל יכול. 96 דקות. טורקית, תרגום לאנגלית ועברית ההקרנה בנוכחות התסריטאי אונדר צ`אקר.

גורל (טורקיה/יוון  2007)

בימוי: זקי דמירקובוז. משחק: וילדן אטסבר, אופוק באיראקטר

אוגור, בנו המנומס של סוחר שטיחים מפרפר ברשתה של בקיר. היא לא שמה עליו, אבל כשהיא צריכה משהו – והיא צריכה, הבחור שהיא עצמה אוהבת נע ונע בין בתי הכלא של טורקיה – היא יודעת איך לסובב את בקיר. מהלך חודשים ארוכים, במהלכם הוא נישא, מביא ילד לעולם, יורש את חנותו של אביו ומאבד אותה, יוצא אוגור בעקבות אהובתו, מוכן לכל השפלה שאהבתו תדרוש. זקי דמירקובוז הוא אחד השמות העולים בקולנוע הטורקי בעשור האחרון. כאן ניתן ללמוד משהו על הסגנון הקולנועי שלו – הקצב המדוד, התסריט המדויק שאין בו גרם של שומן מיותר, ובעיקר המבט הכן, הנבון במהלכיו של הלב. מהלך 103 דקות, (אותן כתב, הפיק, ביים וערך בעצמו) מוליך אותנו דמירקובוז בנפתוליה של אהבה מאכלת, ששום הגיון לא יכול לה. זוכה פרס הבימוי פסטיבל איסטנבול 2007. טורקית, תרגום לאנגלית.

 אושר (טורקיה 2007)

בימוי: עבדאללה אוגוז. משחק: אזגו נאמל, מוראט האן, טלעת בולוט

אחרי שהיא מואשמת בחילול כבוד המשפחה, נשלחת מרים איסטנבולה בלווית בן דודה כמאל, שאמור לחסל אותה בדרך. הוא מתקשה במשימה, והשניים נמלטים ליאכטה של איש אמיד ומבוגר המשייטת באזור. על סיפון הספינה מתפתח משולש רומנטי שהולך ותופס זוויות יותר ויותר חדות. "אושר" משייט בין המסורת הכפרית למוסר החילוני, בין שחרור נשי לכובד יד מאצ`ואיסטי. זרמים אלו פועמים מתחת לעלילה דרמטית חזקה, הנשענת על נוכחותו של צוות שחקנים יעיל בראשותה של אזגו נמאל. זו, בהופעה משכנעת, מצליחה להעניק לדמות הנשית הראשית, מעבר למתחים המוסרים הנ"ל, מידה פשוטה של סימפטיה שמגייסת את אהדת הקהל. 128 דקות. טורקית, תרגום לאנגלית ועברית.